בתשובה להפונז, 01/07/24 11:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שרבים יסכימו איתי שהמצב הנכחי של ישראל גולש יותר ויותר אל תחום הסוריאליזם. זו לא רק הממשלה בה קול ההגיון נשמע מפי גילה גמליאל ומירי רגב, אלא גם עמדת השמאל (הכוונה בגדול לעמדת האופוזיציה) מסתבכת ברשת של חשיבה אירציונלית ודמוניזציה של נתניהו. אני חושב שהממשלה מצליחה לערפל ולהסתיר את כוונותיה האמיתיות בתוך מסך עשן של מסרים מתלהמים המתכתבים עם ההצהרות האירציונליות של יריבים ותומכים. א. הממשלה מצהירה על מסר של מיטוט החמאס, שזה בסדר. הבעיה היא שהמסר הזה נבלע בתוך מסר אחר ומופרך מעיקרו של "ניצחון מוחלט". מאחר ואיש אינו יודע מהו ניצחון מוחלט אפשר בחסות הכותרת הריקה הזו להימנע מתכנון ונקיטה של מהלכים שיכולים להפיל את החמאס. ב. מאחר והרציונל הסמוי של העבדקנים חובשי הכיפות הוא ביצוע פשעי מלחמה וג'נוסייד, מניעת סיוע הומניטרי מתושבי הרצועה נשמע כמו חלופה "אלוקית" הולמת לשלילת השליטה על חלוקת המזון והאנרגיה מידי החמאס וחיסול מערכת ה"מס=פרוטקשן" שלו. ג. כיעד שני מדברת הממשלה על שחרור החטופים. בכך נענית הממשלה לרחשים האירציונליים של כלל הציבור המזדהה עם משפחות החטופים. למעשה עניין נחטופים כלל לא היה צריך להיות מוגדר כיעד. זהו אילוץ של הנסיבות. אין שום טעם להגדיר יעדים שאינם בתחום יכולתך. כדי שה"יעד" הזה לא יתנגש עם ה"הומאניזם" של תומכי הממשלה, הומצאה האמירה המופרכת כאילו הלחץ הצבאי הוא שיביא לשחרור החטופים. במציאות הקשר הוא הפוך. אם אני צריך להמר, חלק מן החטופים חוסלו ממש בימים האחרונים. ד. נדמה לי שיעד שלישי שנולד בין המטכ"ל לקבינט הבטחוני, הוא יצירת מצב שלא יהיה אפשר להוציא את צה"ל מן הרצועה. במילים אחרות צה"ל אמור לשהות ברצועה לאורך זמן, לפחות במתכונת בה הוא נמצא בשטחי האוטונומיה ביו"ש. היעד הזה לא מפורסם בגלוי מפני שהוא עשוי ללבות את הייאוש של מחנה השמאל. ה. אנו חייבים להסיר מעצמנו את הרסן של הדמוניזציה של הביביזם ולהכיר בכך שמנקודת מבט מסויימת תכנית המלחמה הביביסטית (נתניהו-גלנט- צחי הנגבי-גמליאלי-רגב) היא הגיונית. אם רוצים להפיל את החמאס חייבים לגלות התמדה וסבילות, ולהמשיך בלחימה ולא להרים ידיים מול על מכשול. ברור שחתימה על הסכמים עם חמאס שיחזירו בסופו של תהליך את המצב לנקודת ההתחלה תהיה תבוסה ישראלית (גם אם בתהליך יוחזרו כמה חיילות). לכן באופן אישי איני מאמין בעקרונות של מסע הצלב לשחרור החטופים - ועדת חקירה- הפלת הממשלה. לדעתי צריך לייצר יעד מרכזי וברור של החלפת הממשלה בלי לקשור אותו באופן בלתי מבוסס להתפתחויות חיוביות אחרות. ו. התכנית של נתניהו לא תצליח, לא משום שהיא עצמה לא הגיונית או בלתי מוצדקת. היא לא תצליח משום שגם בהשגה אידיאלית של יעדה, היא לא תהיה "ניצחון מוחלט". מהו המקסימום שאנו יכולים לצפות לו? הכפפת הרצועה למצב של יו"ש. גם שם, לאחר עשרות שנים, איננו מצליחים ל"כבות" את הטרור. מה שיקרה הוא שבמקום לאבד דם מאיבר אחד, נאבד דם משני איברים. הזהו ה"ניצחון המוחלט" שרואה נתניהו בעיני רוחו? ו. כיצד מצליח נתניהו לגלות את העקביות וההתמדה במדיניות הלוחמנית שלו? לדעתי הדובדבן של התכנית הזאת הוא הצטלבותה עם היעד החצי-גלוי של החוגים היותר מיליטריסטים בחזית שלו (בנחמין, סמוטריץ, רוטמן בואכה לוין). להם יש יעד נוסף של התיישבות יהודית ברצועה וטרנספר של תושביה. תנאי הכרחי למילוי היעד הזה הוא השגת היעד של נכחות קבועה בשטח. לכן החוגים הללו תומכים בנתניהו ללא היסוס למרות שלפעמים ההצהרות שלו אינן עולות בקנה אחד עם היעד שלהם. ז. בטווח הרחוק אני חושב שגם ביבי יודע שהקיצוניים שלו צודקים. לדעתי הוא חושב שדיה לצרה בשעתה ובכלל יתכן שזו כבר לא תהיה הבעיה שלו. כאשר תוקם ההאחזות הראשונה של המתנחלים ברצועה, איני רואה באופק את הגורם המדיני בישראל שיהיה מוכן לעשות את המחוייב: להשמיד את ההאחזות "with extreme prejudice". ההאחזות תפונה ותקום למחרת בפינה אחרת. היא תשאר ותצית גל של סרבנות בקרב השמאל וכך תקרב את מדינת ישראל עוד צעד אחד אל חורבנה. ח. הסיבה שאנו צריכים לדרוש את הפלת הממשלה אינה בשל המדיניות הגלויה שלה. המדיניות הזו יכולה להיות אפילו נכונה לזמנה. הסיבה היא שללא הפלת הממשלה הזו, לא ניתן יהיה לשנות את כיוון ההפלגה של ספינת המדינה. ספינה זו שטה כעת אל חזון של רפובליקה איסלמית עם ציציות הדוגלת בחזון חשוך של קנאות ומלחמת דת, אפרטהייד ופשעי מלחמה, בצד דריסה ודיכוי של המיעוט החילוני-ליברלי שלה. ט. לאלו היכולים לשמוע ולהבין, אל נמכור הבטחות שווא וחופי פלא כוזבים. יש לגלות לאלו המוכשרים להבין כי זה אנחנו או הם. המטרה היא הפלת השלטון הנכחי והטיית ספינת המדינה לכיוון חדש של חברה ליברלית וסובלנית יותר. י. הסכמי אברהם ואפילו הבנות עם הסעודים והמצרים, עשויים בתנאים הנכונים, להיות צעד בכיוון הנכון. הם לא יהיו פיתרון של בעיית הליבה: ההסדר עם הפלשתינים בא"י. הניסיונות להגיע לשם היו מאכזבים ולעתים כושלים. אבל פשוט, אלטרנטיבה אחרת אינה קיימת. אידאולוגיות רדיקליות מסוג האידאולוגיות מבית המדרש הלאומני-תאוקרטי של טיפוח הקיצונים האיסלמים במטרה לחסל את הגרעין המתון יותר, הן שהביאו למצב הנוכחי ולא הסכמי אוסלו ודומיהם. תחי ההתנגדות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נעמה לזימי מזכירה לכל קלישאי ה"דמוניזציה" שהמציאות דמונית מכל דמיון. כל הסיפור כולו מתומצת לעשר דקות. "המדיניות הלוחמנית של נתניהו" - אתה רציני? מדצמבר זו המדיניות המלחמתית הרופסת והעלובה ביותר שהוצגה פה אי פעם. ההישגים מאז בשקלול הזמן שהם לוקחים יכולים להימדד ביחידות מיקרו-רבין או מילי-שרון, תלוי באיזה שישה ימים תבחר להתמקד. וזה עוד לפני שהזכרנו את עשר השנים הרופסות לפני שבעה באוקטובר. והכי רופס אולי בהיסטוריה שלנו - ההישג של פינוי כל הצפון והפיכתו לרצועת בטחון שלילית לכתישת החיזבאללה. "לוחמנית" - הכי שיחדש שהיה לנו החודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשר השנים הרופסות? הלוואי שאפשר היה לסכם את השנים הללו רק כ״רופסות״. ישראל לא סתם ישבה והביטה מהצד. ישראל (עם עזרה של הקהילה הבינלאומית) בייסיקלי השתתפה בחדווה ובששון במערכת מימון תשתית הטירור בעזה ודישון הנהגת החמאס בעזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצוק העתים כבר כמעט שכחנו את האוהלים שחיזבאללה הקים בשטח ריבוני ישראלי ואשר נשארו שם זמן רב. אפשר רק לנחש מה היה קורה לו זה היה בזמן ממשלת לפיד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |