בתשובה לאריק, 16/04/24 23:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש! עשינו בום באיראן. הראנו להם מה זה! תוכנית הגרעין הגיעה אל סופה והמשטר שם מתפרק בכל רגע. נו, עדיין היידה ביבי? ישראל באמת פועלת על פי התקווה שלך שביבי הוא רב אמן אסטרטגי? הרי הממשלה הזאת יותר צפויה מתחזית מזג האוויר. ״למדתי ממייקל ג'ורדן שמי שנחוש יותר מנצח״ כדי לנצח כמו מייקל ג׳ורדן לא מספיק להיות נחוש כמו מייקל ג׳ורדן. צריך, למשל ולפחות, לשחק כדורסל ברמה קצת יותר גבוהה מקולג' צ'מפיון בפטיסט טייגרס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לייצר קואליציה אפקטיבית חייבים לשמור על הגזרה חמה. אחרת זה לא יהיה בראש הערימה על השולחן של מקבלי ההחלטות. אני לא יודע אם נצליח ליצור ולקיים קואליציה אפקטיבית, זה לא קל ולא פשוט, אבל תקיפה מוגבלת באיראן היא לא צעד נגד המטרה הזו אלא צעד בכיוונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״אבל תקיפה מוגבלת באיראן היא לא צעד נגד המטרה הזו אלא צעד בכיוונה״ מה לגבי תקיפות (ברבים)? נניח שממשלת ישראל תחליט להמשיך בעוד ועוד תקיפות באיראן בימים הבאים, גם אז תמשיך לטעון שזה חלק מאותה אסטרטגיה ישראלית גאונית של יצירת קואליציה נגד איראן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני מנסה לשאול זה את זה: מה ממשלת ישראל צריכה לעשות ואיזו תוצאה תתרחש (נגיד בשבועות/חודשים הקרובים), כדי שתגיד ״וואללה, תקוותי נכזבה ולא נראה שמה שהממשלה הזאת עושה זה טוב לי או לישראל״? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא סובל את הממשלה הזו. אבל קיבלנו (או יצרנו) הזדמנות פז, אותו בלאנדר של איראן, ואני רוצה שהיא תנצל אותה. אז זו הממשלה שצריכה לנצל אותה, לא ממשלה אחרת שתקום בעוד חצי שנה או שנה. לכן אני מריע לראש הממשלה שינצל אותה. אין כרגע מישהו אחר שיעשה את זה במקומו, וזו ההזדמנות שלו לחפות על כל המעללים שלו ולצאת גדול בדפי ההיסטוריה. סה טו. היידה ביבי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״לכן אני מריע לראש הממשלה שינצל אותה.״ בהצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסח זאת כך: אתה לא חושב שזה לא רק אופטימי אלא ממש ממש מופרך ומנותק מהמציאות שהסיכוי לשינוי ממשל בישראל הוא קטן יותר מהסיכוי לשינוי משטר באירן? אני לא יודע אם ומתי משטר האייתולות באיראן יפול, אבל משאלת הלב שזה יקרה עכשיו או עד סיום הקדנציה הנוכחית בהובלת ביבי, זה פשוט מגוחך בעיני. נראה לפחות עוד כמה ממשלות בישראל, לפני שתראה איראן אחרת (גם אם נניח שזו המגמה שזו הנחה לא קטנה). אם נמשיך באנלוגיה לשח-מט: זה כמו ששחקן מתנהג בלהיטות יתר ויוצא למתקפה מהירה ובכל הכוח, רק כי הוא זיהה שהשחקן מולו ביצע בלאנדר. זה ההיפך ממה שצריך לעשות כדי לנצח משחק וגישה כזאת תוביל גם אותך לביצוע בלאנדר. זה שהשחקן מולו אתה משחק ביצע בלאנדר, זה לא אומר בהכרח שהופה יש לך פתאום איזה מט ב-X מהלכים. עם כל (החוסר) כבוד שיש לי לפעולה של האירנים, זו ממש לא פעולה שתביא להפלת משטר (בטח שלא בטווח הקצר). אלו משאלות לב ולא יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בלאנדר שחייבים להתחיל לנצל אותו עכשיו, לא בשנה הבאה. אולי המט לא יגיע השנה ולא בממשלה הנוכחית, אבל הנוכחית חייבת להתחיל את המהלך. בינתיים התקיפה באיראן היתה לדעתי עדיין מהלך בכיוון הנכון. וההוכחה הבלתי מסוייגת- בן גביר קרא לה "דרדלה". האם אני משוכנע שהממשלה הנוכחית תצליח לקדם קואליציה אפקטיבית נגד איראן? ממש לא. האם אני חושב שראש ממשלה אחר יצליח יותר? מע. האם אני חושב שקודם צריך להחליף את הממשלה ורק אז להמשיך מול איראן? בהחלט לא. לפיכך ובהתאם לזאת- היידה ביבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דיווח: ארה"ב צפויה להטיל סנקציות על יחידה בצה"ל - לראשונה אי פעם" עוד הישג תקדימי לרשימת ההישגים של ממשלת הדיפלומטיה המזהירה ויחסי החוץ של גדול המדינאים. היידה ביבי. הישראלים ממשיכים בלופ האינסופי אליו הם נכנסו. האלגוריתם שמגדיר לולאה אינסופית נכתב כבר בשמיני לאוקטובר בתגובה 762513. ״את המריבות הפנימיות נוכל להתחיל עוד כמה שבועות, שום דבר לא בוער.״ ישראל נכנסת למצב משברי בגלל ממשלה פח זבל. הטיעון אומר שאי אפשר להחליף ממשלה, גם אם היא פח זבל, בזמן משבר (כי ״זו לא השעה״ או שקר כלשהו בסגנון). הממשלה פח זבל מובילה את ישראל לתחתית חדשה ומחמירה את המצב. אך גם אחרי המשבר הנוסף והתחתית החדשה אי אפשר להחליף ממשלה פח זבל בזמן משבר כי זו לא השעה... וחוזר חלילה. שום דבר לא בוער. מה כבר בוער חוץ מהעתיד שלנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ביבי 1. זאת האימפריה האמריקאית. ישראל היא 'בעלת ברית וידידת העם האמריקאי' והסנאט מדגיש ומבהיר זאת כל פעם מחדש. גם יהודה הייתה 'בעלת ברית וידידת העם הרומאי' והסנאט הרומאי אישר זאת. הידידות באה לידי ביטוי בהתניה קבועה שהמנהיג הישראלי/יהודי מחויב לשמור על האינטרסים של האימפריה ולפצל את פניו כמו יאנוס - פנים לעבר (יהדותה ותרבותה) ופנים לעתיד (המערב). ------------ 1 בן ההיסטוריון 2 יודע מן הסתם שאימפריות יעדיפו בצוק העיתים נציגים ש'העם' הולך איתם. כמו אז, כן היום - הפרושים. 2 הורדוס המלך : האיש ופועלו. אברהם שליט. 'ידידי פרופ' ב.צ נתניהו וד"ר חיים בר דרומא קראו את כתב היד והעמידוני על כמה עניינים' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה השתנה? על איזה אינטרס של האימפריה האמריקאית ישראל שמרה, והחל מהחצי שנה האחרונה לא שומרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמירה על היציבות במזה"ת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברית וידידות ניתנים בתמורה לאינטרסים. המינימום הנדרש הוא 'שקט'. הסטת כוחות צבאיים והפעלת כוחות הגנה וחשיפתם ומענקים כספיים וצבאיים, הן בבחינת הפרת השקט והידידות מנקודת מבט 'אימפריאלית'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגע חשבתי שהציטוט מראה שאולי אכן רודפים את משפחת נתניהו היסטורית. בעוד שד"ר חיים בר דרומא מופיע בשמו המלא,שמו הפרטי של פרופ' בן ציון נתניהו מקוצר לראשי תיבות. ההקדמה מופיעה ברשת ונראה שאיזכור השמות לא עיקבי. רוב האנשים מופיעים בשמם המלא מלבד ד"ר מישן, ד"ר אלעזר ל . נלקן וכמובן פרופי ב . צ . נתניהו. פרופ' נתניהו היחד שמתואר כידיד הכותב אז כנראה שאין פה זלזול מכוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'בן-ציון' בזמנו היה שם נפוץ ורשמו גם כקיצור ב''צ או 'ב.צ'. 'בר-דרומא' לא שכיח והקיצור ב''ד לא יהיה מובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסות כלשהי על פרופ' שליט מנתניהו עצמו לא מצאתי בביוגרפיות 'ביבי' (ב.נתניהו) ו'נתניהו-ביוגרפיה'(ב.כספית), אבל כן יש התייחסות באתר משרד ראש הממשלה, מתוך 'הספד ראש הממשלה נתניהו לאביו, פרופ' בן-ציון נתניהו ז"ל' מ-2012 : 'לפעמים הייתי שומע אותך מדבר עם ידידך, פרופסור קלאוזנר 1 או עם ההיסטוריון, פרופסור אברהם שליט, בלשונכם המיוחדת: "אדוני ירצה שאסור לראותו? שמא אשלח לאדוני את כתב היד?". טוב, זה לא מפתיע אותי שהשתמשת בשפה הזאת, כי עוד בגיל 13 כששברת את ידך במשחק כדורגל, נשכבת על הארץ וגנחת: "הו ילדים, ילדים, מה גדול הכאב". (ומשליט לשליט 2) ---------------- 1 בביוגרפיה 'ביבי' ישנה התייחסות אישית של נתניהו לפרופ' קלאוזנר המנוח : 'בכל שבת היינו הולכים לביתו של קלוזנר, שחרט על משקוף דלתו את המילים "יהדות ואנושיות", שמו של אחד מספריו. בדרך לביתו היינו חוצים שדה סמוך ואוספים פרחים, שנהגנו להעניק לפרופסור בטקס קבוע. קלוזנר היה פותח עבורנו את הדלת — איש טוב לב, עדין, מזוקן וממושקף, בשנות השבעים המאוחרות לחייו, אלמן שחי בגפו. לא היו לו ילדים משלו, והוא תמיד קיבל את פנינו בחום'; 'שבת אחת, אחרי שיוני ענה כראוי על השאלה הקבועה, פנה אליי פתאום הפרופסור ושאל: "ומה איתך, בנימין ? לשם מה אתה באת הנה ?" הייתי בן שלוש, ומעולם לא נתקלתי בשאלה כזאת. הסתרתי את פניי בידיי במבוכה. חסר תשובה, שתקתי, וכמענה תחבתי יד לאחד מכיסיי והוצאתי ממנו כמה פרחים מעוכים. הגשתי אותם לפרופסור. קלוזנר חייך. קיבלנו את השוקולדים.' 'ביבי', (עמ' 16) 2 "ייתכן שזו ההזדמנות האחרונה שלנו לשחרר את שליט", אמרתי. "אני צריך להשיג אשראי ציבורי לפעולה באיראן. הדרך היחידה להשיג אותו במהירות היא להחזיר את שליט הביתה. אני שוקל לעשות זאת". "ראש הממשלה, זה מהלך שמנוגד לעקרונות שלך", אמר רון, שהכיר היטב את התנגדותי רבת השנים לעסקאות של שחרור מחבלים תמורת בני ערובה. "אני יודע", אמרתי, "אבל מנגד קיים הערך של החזרת חייל שבוי. חוץ מזה, אתה רואה דרך אחרת לגייס במהירות את התמיכה הציבורית שנזדקק לה למבצע נגד איראן?" "מה אם התמיכה הציבורית בעסקת שליט תתפוגג במהירות ?" שאל רון. "תצא קירח מכאן ומכאן — גם תיכנע לטרור וגם תיחלש מבחינה פוליטית". "זהו סיכון שפשוט אצטרך לקחת", עניתי. 'ביבי' (עמ' 431) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתייחס לציטוט בהערת הרגל השניה, לא נותר לי אלא לצטט את יענקל'ה רוטבליט היו לי פעם עקרונות מכרתי את כולם עסקה מוצלחת בשבילי טובה גם בשבילם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בשבילם" - זה לא בשביל החטופים או האזרחים, נכון? כי זה לא עובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את העקרונות הוא לא מכר לאזרחים אלא למי שנתן לו תמורה עבורם- בעלי הון ושותפים קואליציוניים. בקיצור- יס מיניסטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי ''בשבילם'' זה ''בשביל העקרונות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, זה המשתמע מהשיר המקורי, אבל אז זה נשאר בגדר התחכמות מילולית גרידא ('עקרונות' לא מרויחים או מפסידים מעסקאות בדיוק כמו ש'טיעון' לא נהנה מצ'יפס ושניצל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר מהתחכמות מילולית גרידא. שיר לא מחויב למה שאפשרי במציאות. לי זה ישר העלה בראש דימוי של צורך בשירותי רווחה שידאגו להרחיק עקרונות מבעליהם, אחרי שאלה עוברים סף מסוים של התעללות או הזנחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיר לא מחויב לכלום, אבל כשאריק כאן מצטט אותו בהקשר רלוונטי לפתיל, לגיטימי להתייחס לציטוט בהקשר הזה ולא לתת הנחות לאבסטרקטיות הסטרילית של השיר המקורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתניהו כתב ב-2021 1 את 'ביבי' כאוטו-ביוגרפיה עם נגיעות נרקיסיסטיות ברורות, אך מרוסנות וצופות פני 'עתיד'. לאחר ביצוע 'עיסקת שליט' הוא מצטט את דרמר : "טעיתי בהערכת ההשפעה הפוליטית של העסקה. הציבור לא ראה בזה עניין של שמאל או ימין אלא עניין של מנהיגות. ואתה הפגנת מנהיגות", אבל באותה נשימה הוא מבקש להטיל ספק בהימור 2 וכותב באותו עמוד ש'למרות השיפור הזמני במעמדי הציבורי, הייתי מודע היטב להשלכות ארוכות הטווח של עסקת שליט'. נתניהו הרי לא התכוון בסוף 21' שהשביעי לאוקטובר הן אותן 'השלכות ארוכות הטווח' שהוא מבקש להדגיש ב-2011. בניתוק מוחלט מאותו אירוע של ההשלכות ארוכות הטווח כפי שהוא כותב ב-21' הוא כן יודע לפחות ב-2014 על היתכנות 3 ה-07/10/23. קשה שלא להשתכנע שמישהו כאן הימר יותר ממה שהוא יכול היה להמר. -------------- 1 'בתודות' המסיימות את 'ביבי', נתניהו כותב ש'ספר זה נכתב בכתב ידי בתשעת החודשים לאחר שעזבתי את משרד ראש הממשלה ב- 2021'. 2 "מה אם התמיכה הציבורית בעסקת שליט תתפוגג במהירות ?.. תצא קירח מכאן ומכאן — גם תיכנע לטרור וגם תיחלש מבחינה פוליטית" >> "זהו סיכון שפשוט אצטרך לקחת" 3 "מהמודיעין למדנו שהוא חפר עשרות מנהרות טרור מתחת לגדר הגבול. הוא גם אימן כח מיוחד להגיח מן המנהרות ולהסתנן לשטחנו בהפתעה גמורה כדי לרצוח ולחטוף חיילים ואזרחים. למרות שנתקלנו בעבר במנהרות בודדות כמו זו ששימשה לחטיפת גלעד שליט, כאן כבר היה מדובר באיום בסדר גודל אחר, מלחמת מנהרות לכל דבר. חמאס התכוון להפתיע אותנו ולהחדיר לישראל בו-זמנית מאות מחבלים שייכנסו לגנים ולבתי-ספר, ירצחו ישראלים ויגררו איתם עשרות בני ערובה בחזרה לרצועה דרך המנהרות. אילו הצליחו בתוכניותיהם, התוצאה עלולה היתה להיות קטסטרופלית." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״שגריר גרמניה בישראל הגיש תלונה ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, זאת בשל הטענה להדלפת שיחתו עם שר החוץ הגרמני, כך דווח ב"בלומברג" הגרמני. כמו כן, אף נטען כי שר החוץ הגרמני נראה כעוס במיוחד בשל טענותיו להדלפה מתוך השיחה עם נתניהו, ואף כי הדבר עלול להשפיע לרעה על היחסים בין שתי המדינות.״ אני לא בטוח אם הניסיון של הממשלה פח הזאת הוא ניסיון (שהולך ונהיה כושל) ליצר קואליציה אפקטיבית נגד איראן או שזה ניסיון (שהולך ונהיה מוצלח) ליצר קואליציה אפקטיבית נגד ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשבראש סולם העדיפויות שלך שמירה על קואליציה פנימית ולא יצירת קואליציה חיצונית, לא פלא שאלה התוצאות המתבקשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה ומתוודה - הפתיל הזה של ״הפכתי לביביסט״1 בו פתח אריק (על זה שהוא ״ראה את האור״) הוא אחד הדברים הכי מיאשים והכי מבאסים שיצא לי לקרוא אי פעם באייל הקורא. סוג של קש ששבר את גבו של גמל ציוני מזדקן. תחושת הקבס שלי מהמחנה שלנו הגיעה לשיאים חדשים ואני מתחיל באמת להאמין שיש באמת מצב שמדינת ישראל היא מקרה אבוד ושצריך לחשוב ברצינות (ברמה הפרקטית) מתי להתחיל לארוז את המזוודות ולאיפה אני לוקח מהמקום הזה את עצמי ואת המשפחה שלי. האפשרות שלי לעשות זאת קיימת כבר כמה שנים, אבל אף פעם לא הרהרתי בזה ברצינות. אני גם תוהה אם זה שאני מתחיל לחשוב במושגים כאלה רק עכשיו - אולי זה כבר מאוחר מידי? הריפלקס הישראלי הזה להצטופף מאחורי גבו של מנהיג פח זבל כמו נתניהו ולהמשיך ליחס לו תכונות שאין לו (למרות הטראק רקורד הארוך והיותר גרוע מאשר עלוב שיש לאיש הנוראי הזה), בגלל איזו תחושה של חוסר ביטחון, משאלות לב ו/או אווירת ״שקט יורים״ כללית, הוא שלב אינפנטילי של החברה הישראלית. שלב שהיא יכולה רק או להשתחרר ממנו או למצוא את עצמה חיה תחת משטר בסגנון תורכיה של רג'פ טאיפ ארדואן. ציונות היתה רעיון עם נימוקים לא רעים במאות הקודמות. אבל אם זה מה שנהיה מהדבר הזה - פאק איט. I'm out. ________________ 1 ואני כן מבין שהאמירה היתה קצת (אבל לא ממש) ״Tongue in cheek״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב/מקווה/נאחז בקש באופטימיות, שדווקא הכשל המוטציוני-אנטי-דמוקרטי שבו אנחנו נמצאים, שבעטיו אותו בן אדם מתליח להיות בשלטון כמה עשורים, הוא מקור לתקווה. כי כשל כזה יכול להיות נקודתי, וניתן לתיקון. ראה גרמניה, למשל. הריפלקס הוא לכאורה של "ההמון" החופשי בדעותיו, אבל ההיסטוריה מראה עד כמה ההמון נתון להטיות שנקבעות על ידי אחרים. והשיטה הדמוקרטית, שאחד מעמודי התווך שלה הוא החלפת מנהיגים - בניגוד למלוכה ולדיקטטורה - אמורה לנטרל כשלים כאלה, ולא הצליחה כאן כי היא פגומה וצריכה תיקון חוקתי. אפילו באמריקה הגדולה והפגומה - מקסימום הנזק שיחולל טראמפ יהיה עוד 4 שנים בשלטון. וזהו. אם זה היה החוק אצלנו, נתניהו היה תולה את הנעליים ב-2013. כשילדים שמרגע שעמדו על דעתם ועד שהם כבר הורים נמצאים כל הזמן תחת שלטון יחיד, וגם עבור בוגרים יותר, זה מעוות את התפיסה הציבורית והפוליטית באופן מסוכן והרסני. זה והכשל החרדי שיש הזדמנות היסטורית לתקן אותו עכשיו. אם לא יתוקן, נגמר עלינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. אין לי מה להוסיף. אולי סיכום של הפתיל בסגנון (ורמה) של בדיחת בזוקה: אופטימיסט, פסימיסט וריאליסט נכנסים לבאר. הריאליסט מושך בכתפיוֿ, מצביע על הכוס ואומר שהיא חצי ריקה וחצי מלאה. הפסימיסט מקטר שהיא חצי ריקה. האופטימיסט מאושר מזה שהכוס חצי מלאה. פורץ ויכוח סוער ואפילו עפים כמה כסאות. כעבור זמן הריאליסט עוצר את הויכוח, מצביע על הכוס שפתאום היא ריקה לחלוטין ומקריא פתק שהונח תחתיה. ״שתיתי את הבירה כשהייתם עסוקים בהשקפות העולם שלכם. תודה. על החתום - ביבי, אופורטוניסט״. אחרי רגע של שקט מביך, צועק האופטימיסט באושר ״וואו, הוא פשוט גאון. רק ביבי!״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה קטע, עד הפסקה האחרונה הייתי בטוח שהאופטימיסט זה אני 🤦🏻♂️ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחת מראש שהבדיחה היא על חשבונך והופתעת שהיא לא. אופטימיסט אתה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> אפילו באמריקה הגדולה והפגומה - מקסימום הנזק שיחולל טראמפ יהיה עוד 4 שנים בשלטון. וזהו. אם הוא תופס את השלטון שוב בינואר, אין לו שום כוונה להתפנות אחרי 4 שנים (הוא אומר כבר שנים שהקדנציה הראשונה שלו לא נחשבת לצורך העניין). לא תהיינה עוד בחירות חופשיות, ואחריו השליטה תעבור בירושה לאחד הילדים או למישהו מהצד הפחות פלילי של הארגון. אבל אפילו קדנציה של 4 שנים תחולל נזק לטווח ארוך בהרבה: גם אם האלקטורט האמריקאי יאמר ב-2028 "בעצם עריצות זה רע ושלטון עצמי זה טוב", פוטין ושי לא יחזרו בהתנדבות לסטטוס קוו אנטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אתה רואה, ואריק אומר כאן שאני לא האופטימיסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ״דקל שמך״ מתאר תסריט יחסית אופטימי. אני בספק שהציוויליזציה, כפי שאנו מכירים אותה1, תשרוד את הקדנציה הבאה של טראמפ בבית הלבן. עם הכיוון שהעולם הולך אליו, להיות מודאג משיטת המשטר בארה״ב ב - 2028 זה לוקסוס. ___________ 1 And I feel fiiiiine...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי נחמד היה אם ליי מייג'ורס (85) היה נציג הרפובליקנים וויליאם שאטנר (93) נציג הדמוקרטים1 _____ 1 הלך עליהם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומל ברוקס (97) כמתמודד עצמאי. (מדהים שהאיש הזה היה חייל במלחמת עולם שניה והוא עדיין מסתובב פה איתנו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני בדיוק להיפך, רואה בכך סיבה לייאוש. מחנה האופוזיציה נוטה לעשות לעצמו חיים קלים ומתמקד יותר מדי באישיות המרקיבה של המלך ובני ביתו. ה"שלום עכשיו" של הקפלניסטים הוא הפלת נתניהו. נפיל את נתניהו והגאולה כבר תגיע כמו דלי אחר החבל. לענ"ד הפינה של נתניהו (המורכבת ממקורבים אופורטוניסטים ונאמני בית"ר אשכנזיים ההולכים לאורם של אצ"ג, אחימאיר ואלדד האבא) היא הפינה המדולדלת אלקטורלית של ברית ארבע הפינות (ה-64). לראיה, אפילו אלו שכיהנו כשליחי הפינה הזאת במוסדות השלטון (הנסיכים), לאחר שפרשו ממשרותיהם, אינם תומכים בה יותר. אני חושש שברית ה-64 לא תתקשה למצוא "ישראלי" תורן (לא דתי, לא חרדי ולא מזרחי) שיכנס לנעליו של הנתניהו ויכהן בתור המשכוכית של המחנה. בסה"כ תפקידו של הנתניהו במכונת השלטון הוא להסתיר ולטשטש את האופי השבטי בעיקרו של הברית ולתת לה חזות של אלטרנטיבה ישראלית לגיטימית. משיחי הרפורמה בדמותם של לוין ורוטמן הרי מסתתרים בכל פינה. איני כופר בהצדקה ובצורך של הפלת נתניהו, אני רק חושש שאחרי מות הורדוס לא תבוא הגאולה אלא החורבן. גם למעשים טובים ואפילו חיוניים יש היבט הכרחי של עיתוי. תדחוף מהלך נדרש בעיתוי גרוע ויצא שכרך בהפסדך: אתה עלול להכשיל את המהלך גם לעתיד. אני חושב שהעיתוי הנוכחי של ההפגנות להפלת נתניהו היא דוגמה מובהקת. העניין הוא לא רק הפלת הביבי, אלא בעיקר מי יבוא במקומו. אתה לא צריך לדרוש את הפלת השלטון כאשר המחליפים המיועדים שלך הם ברגע זה חלק מן השלטון. התוצאה הצפוייה היא ברורה: כאוס, התפוררות של המשילות ואנדרלמוסיה של אופורטוניסטים ונוכלים. לטוב ולרע, אנו תלויים בהחלטתם של גנץ ואייזנקוט בשאלת העיתוי של פרישתם מן השלטון. להערכתי העיתוי הזה אינו רחוק. אם יכשלו הנ"ל וידבקו לקרנות המזבח של השלטון שהוגש להם על מגש הכסף של שעת החירום וממשלת האחדות הלאומית המזוייפת, כולנו נאלץ לשלם את המחיר. זו הדרך והמחיר של שלטון ע"י נבחרים. מי שהולך בדרך של שלטון ע"י הפגנות ומהומות בלתי פוסקות, סופו שרק יזרז את התמוטטות המבנה הדמוקרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאני רואה את זה, הפלת הממשלה הנוכחית היא צעד ראשון שאחריו רוב הסיכויים שלא תבוא ישועה, אבל אולי איכשהו אפשר לצייר תסריט קלוש שכן; בלי צעד כזה, הסיכויים עוד יותר קטנים. הוא גם צעד דחוף מאוד. אם כבר כן עושים שיקולי עיתוי, אז אני מניח שכדאי למחנה שנקרא לו "שמאל" (לצורך שרטוט קווים גסים) שבבחירות הבאות ביבי יעמוד בראש הליכוד והמחנה הנלווה לו, ולא מישהו אטרקטיבי יותר אלקטורלית (אני מניח; והמבחן הוא לא מי יותר פופולרי בכלל הציבור, אלא מי יותר פופולרי בקרב הקולות המתנדנדים) כמו יוסי כהן או גלנט. ולכן עדיף שהבחירות הבאות יקרו כמה שיותר בהקדם. אבל אני חושב שאין טעם לעשות שיקולים כאלה, נפילת הממשלה של ביבי (במהרה בימינו אמן, זה אכן נראה לי אופטימי כמו נבואות נחמה של דתיים) תטרוף יותר מדי קלפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא ההפגנות הללו שאתה אוהב להשמיץ, היית נמצא כבר היום אחרי ביצוע המהלך של שינוי שיטת המשטר. אם היו נותנים לממשלה הזאת לבצע את מזימותיה באין מפריע, היית חי כבר היום במשטר כלאיים. אכן רצוי מבנה דמוקרטי יציב שבו אין הפגנות ומהומות בלתי פוסקות והאזרחים משחקים משחק דמוקרטי חסר אירועים מיוחדים עם ויכוחים פוליטיים על סדר עדיפויות, חקיקת מס והחלטות לגבי מדיניות חוץ ופנים. אך להאשים את ההפגנות נגד הממשלה הנוכחית בהתמוטטות המבנה הדמוקרטי, זה כמו להאשים מטריות בזה שיורד גשם. במילים אחרות: "הפוך גוטה. הפוך!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתדל לדייק בלשוני ואין ברצוני להסחף אחר הפרזות. אין לי שום כוונה להשמיץ את המפגינים ואני חש הזדהות עצומה איתם בכל מקרה. פשוט ברגע זה אני חושב שצריך לגלות עוד מעט סבלנות. אני מניח שגנץ ואייזנקוט מבינים ויודעים את המצב לא פחות מאיתנו. להערכתי מצב המלחמה בדעיכה. הגענו למבוי סתום והולכים לצורה כלשהי של חזרה להפסקת אש. ממשלת נתניהו שקבלה הזדמנות עצומה לא תשיג דבר. הם יטענו ובצדק שחלק הארי של הכישלון הוא בשל הכשלים של צה"ל, אבל הטיעון הזה הוא חרב פיפיות. ההפגנות היום נתמכות ע"י מיעוט קטן בזמן שבערך 70% מן הציבור מסתייג מממשלת נתניהו. זהו צירוף נסיבות לא טוב שבו ההפגנות גורמות בפועל לחיזוק התמיכה בממשלה. נכון שאני לא מתלהב מהפגנות בכלל או משלטון ההמון מכל כיוון. ויכלתי לנסח זאת בצורה יותר חריפה ולא עשיתי זאת. השמצה אין כאן בשום אופן. זוהי פשוט דעה אחרת. איני מגנה אף אדם שיצא להפגין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול שלא לחשוב על השתתפותי בהפגנות ליל הדחת גלנט. הגלנט הזה הולך ונחשף כמעין סמיון בודיוני בנוסח ישראל, עם האיומים הנבובים שלו ועם עמוד השדרה שלו שנחשף בזמן ההצבעות על המהפיכה המשפטית. ולחשוב שזה האיש שעל מינויו כרמטכ''ל נפל אהוד ברק על חרבו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליל גלנט היה לא "בשביל גלנט" אלא "נגד הדחת שר בטחון שאמר את האמת הבטחונית ךוחזה בדיוק את 7 באןקטובר בדיעבד) ופוטר כי הפריע לריסוק הדמוקרטיה". אולי כדאי להזכיר כאן, גם לגבי התגובה מעליך, שגלנט מתוקף תפקידו אמור לעוף לעזאזל אחרי כשל ה-7 באוקטובר, לא לחזור לניהול המדינה. גם הוא, ולא רק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
+1 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי גם בעניין זה איני יכול להסכים ב-100%. הכישלון הגדול של צה"ל אינו ב-7.10 אלא בכישלון לכבוש את רצועת עזה. מצד אחד הפתעות קורות והמודיעין יותר טועה מלא. צבאות אינם מתפקדים היטב כאשר הם מופתעים. מצד שני, לצה"ל היו הישגים מרשימים בעזה ולכישלון שם יש סיבות רבות וטובות. חלקן באשמת מדיניות הממשלה (גם חוסר מדיניות הוא מדיניות). בתמונה הגדולה של כישלון מדיני-צבאי כדאי שלא נפתח דיסוננס קוגניטיבי לגבי הכישלון של גלנט והרצי הלוי להשתלט על השטח. מאפיין בולט של הכישלון הוא חוסר ההצלחה לשחרר חטופים. רבים מאיתנו, כולל אני, האמנו בהצדקה של נוכחות צה"ל בתוך הרצועה. אם צה"ל נמצא שם, או לפחות יש לו נגישות לשטח ובכל זאת לא מצליח למצוא עשרות חטופים הנמצאים שם, זה במידה רבה, משמיט את ההצדקה לנוכחותו שם. ברור שהגורם המדיני נושא באחריות כוללת וגם ישירה, גם לכשל הזה, אבל אסור לשכוח שגם לצבא כגורם מקצועי, יש אחריות ישירה לתוצאות. אני עדיין חייב תשובה ליובל נוב בנוגע לשאלת הפיטורים של אנשי הצבא. אני חושב שכאן התשובה. מאחר והבעיה אינה ההפתעה או מחדל מקומי כלשהו, לצה"ל יש בעיות יסודיות, קשות מאד. בעיות אלו הופכות את צה"ל לצד היכולות המתוחכמות והעוצמה הרבה, גם למשענת קנה רצוץ, שיש לגלות הרבה זהירות בהפעלתו. במקרה זה פיטורים סיטונאיים של קצינים בכירים, לא רק שלא יועילו. הם יזיקו, מפני שהם יצרו מראית כוזבת של תיקון, כאשר הבעיות, יסודן אינו באדם כזה או אחר. אני רואה את סוגיית הפיטורים כעניין תדמיתי. יש אנשים,לא רבים, המייצגים תופעות ותהליכים לא טובים בצה"ל. את האנשים האלו יש להעביר מתפקידם, כדי להעביר מסר לכלל הצבא נגד התופעות האלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחריות של שר בטחון רחבה יותר מזו של צה''ל. ז''א שכשל של צה''ל הוא גם כשל של שר הבטחון, אבל יכולים להיות כשלים מעבר לצה''ל (מדיניים ושל זרועות מחוץ לצה''ל) שהם של שר הבטחון ולא של צה''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך צבא מקצועי יותר מצה״ל היה מצליח לכבוש את רצועת עזה בלי החלטה מדינית לכבוש את עזה? איך צבא יכול להפעיל ממשל צבאי על האוכלוסיה המקומית, כשההחלטה (או אי ההחלטה) של הדרג המדיני לא קובעת לצה״ל שזה מה שצריך לעשות? כדי להצביע על כשלון מקצועי של צה״ל, צריך להצביע על החלטה נכונה של הממשלה שצה״ל לא הצליח לממש (בעוד צבא מקצועי יותר היה מצליח במשימה). יש דוגמה קונקרטית להחלטה שכזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההתייחסות. אני סבור שצה"ל הוא צבא מקצועי ברמה מאד גבוהה ואיני יודע אם צבא אחר היה מצליח במקום בו נכשל צה"ל. כתבתי כבר שלכישלון של צה"ל יש סיבות רבות וטובות. אחת מהן היא מדיניות כושלת של הממשלה. בודאי שהיה אישור מדיני לכבוש את עזה. למעשה זו היתה התוכנית הצבאית שאושרה ע"י הממשלה. התכנית דברה על דצמבר 2023 כתאריך יעד להשלמת ההשתלטות (כולל רפיח וציר פילדלפיה). ושוב מסיבות שונות, ביניהן סיבות טובות, זה לא קרה. כנ"ל שחרור חטופים. על הממשל הצבאי לא כתבתי. להערכתי זה לא היה עובד, בגלל הנאמנות והתמיכה של תושבי הרצועה בחמאס. הטעות הקשה (שעומדת בסטנדרטים שהגדירה ברברה טוכמן) היתה ההתעלמות מן הבעיה ההומאניטרית ומגורם הזמן. תפיסת ציר פילדלפיה היתה צריכה להתבצע במקביל לחציית הרצועה ותפיסת ציר נצרים. טעות קשה. אני חושב שהכישלון להשיג יעדים קשור בבעיות מבניות שהשתרשו בצה"ל. משהו בכיוון של טענות האלוף בריק. בעיות של נאמנות כפולה והירארכיה, תרבות של דיווחי שקר יח"צ וכסת"ח במקום אמינות,השתלטות של תרבות הייטקית באמ"ן ובמקומות אחרים (נקרא בעבר תסמונת הפלסמות). אני ניסיתי להפריד בין כשלים מדיניים לכשלים צבאיים. בחיים ממש הדברים משתלבים ולא באמת אפשר להפריד ביניהם, כפי שעולה מדבריך. במאמרו בעיתון הארץ משלים יובל נח הררי את התמונה וכהרגלו מנסח בצורה בהירה ותמציתית את הכשלים המדיניים במלחמת עזה: תמות נפשי עם פלישתים. מדובר בטקסט מכונן המציג תמונת מצב שכל אחד מאיתנו חייב לקרוא ולהתייחס. האם הוא גם צודק בכל הדברים, זו שאלה אחרת. למשל, אני לא סבור שצה"ל תכנן את כיבוש הרצועה כפעולת עונשין לאוכלוסיה הפלשתינאית. אני חושב שהרציונל היה הפעלת כוח אש מירבית במטרה לצמצם את האבידות לכוחותינו. הכוונה הזו קיבלה כיוון שונה ומימדים חדשים באינטראקציה עם חיילים שמקבלים פקודות והוראות ממקומות חוץ צבאיים וסוג של הזרה בין הפיקוד לבין הדרגים הנמוכים יותר. האם מקומות שבהם התנהלה מערכה צבאית נגד ארגון גרילה המתחפר בתוך האוכלוסיה האזרחית כפי שהדג שוחה במי הים, (מוסול בעירק, רקה וחאלב בסוריה, אפגניסטן) סבלו מפחות נזק סביבתי? אני לא חושב שמישהו אישר לצה"ל במפורש או בקריצה לחסל עובדי סיוע זרים או חטופים שהשתחררו מחוטפיהם. כל זה אינו משחרר את הממשלה מאחריותה לכך שנמנעה ממדיניות ברורה שיכלה למנוע את התופעות האלו. וכפי שאנו רואים, גורמים מדיניים וצבאיים משתלבים לבלי הפרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמיני לאוקטובר 2023 אנשים אמרו שצריך סבלנות ושזה מצב חירום ו״זו לא השעה״. היום התאריך הוא כבר ה-21 לאפריל 2024. הזמן עובר מהר כשנהנים (או משהו). אם אנחנו במצב של דעיכה ורגיעה - צריך להמתין בסבלנות כי זו לא השעה. אם המצב יסלים או אפילו יגיע למצב של מלחמה - צריך להמתין בסבלנות כי זו לא השעה. לא נשמע לי סביר, הדבר הזה שאתה דורש מהציבור. אחרי כמה עשורים של שלטון נתניהו מזיק מותר לסבלנות של הישראלים לפקוע? תן איזה תאריך תפוגה, כי אולי הפתרון שהמחנה צריך לשקול הוא להמנע מהפגנות ופשוט להשתמש ב - Cryogenic suspension. לכמה חודשים (או אולי שנים?) אתה מבקש מאיתנו לשבת בשקט ולצפות מהצד איך הממשלה הגרועה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל ממשיכה להרוס את המדינה? יש תנאי עצירה לדחיינות הפוליטית הזאת שאתה מציע? ״ממשלת נתניהו שקבלה הזדמנות עצומה לא תשיג דבר. הם יטענו ובצדק שחלק הארי של הכישלון הוא בשל הכשלים של צה"ל, אבל הטיעון הזה הוא חרב פיפיות.״ מדובר כמובן בניבוי העתיד ואני חושב שאתה טועה (אני חושב שביבי יכול עוד לנסות ויכול אפילו להצליח להסלים את המצב למשהו הרבה יותר גרוע ממה שהוא עכשיו1. הוא לא הולך לתת לעניינים לדעוך בשקט, לחזור לשיגרה ולתת לבחירות להתקרב). אבל זה לא משנה מי יצליח לקלוע נכון או יטעה בניבוי העתיד. עצם זה שיש סיכוי סביר ויש סכנה מוחשית, ששיקולי ראש הממשלה הם לא ענייניים, זה צריך להיות מספיק כדי לנתק אותו מכסאו בהקדם האפשרי, לפני שיהיה מאוחר מידי. ״יהיה בסדר״ זו לא אסטרטגיה וזה לא טיעון משכנע/מרגיע במיוחד. _______________ 1 אני טוען לא רק שהוא ינסה להסלים את המצב מול אויבנו. אני טוען שהסלמת המצב מול בעלות הברית של ישראל זה חלק מתוכנית הפעולה שלו. להכניס את ישראל למצב משברי זה לא באג בתוכנית הפעולה שלו אלא פיצ׳ר. אנשים חושבים שמדובר בפוליטיקאי עם כוונות טובות שנכשל. אני חושב שהדעה שלי יותר קולעת בתאור של מי הוא באמת - נוכל עם (לכל הפחות) BPD. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כחלק מניבוי העתיד אני חושב שנוכחותם של גנץ ואייזנקוט בממשלת החירום קרובה לקיצה. הם מן הסתם טוענים שיש עוד סכנות לפנינו. אני מניח שיש להם מידע יותר טוב מאשר לי. כניחוש אני סבור שהם טועים. באשר לניבוי שנתניהו יסלים את העסק מיזמתו, אני לא חושב שהוא כזה מטומטם. צריך להיות אידיוט מסדה''ג של בנגביר, סמוטריץ וגלנט כדי לצאת למלחמה עם משענת קנה רצוץ כמו צה''ל. בשלב זה אין שום תמורה צפוייה באופק שתצדיק את הסיכון של התפרקות נוספת של צה''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא מתקרבת לקיצה, כל יום. לכל היותר שנתיים וחודשיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במונחים ישראליים מדובר בנצח. אני חושב שאנו צריכים לתת לשניים האלו קצת יותר קרדיט. גם זו דרך אל הייאוש, להפגין בעד הפלת הממשלה לטובת אנשים שיש לנו כל כך מעט אמון בהם. אם ה''ה ממש משתוקקים לחתום על הצ'קים לחרדים, לכל הפחות זה יקל עלינו לדעת למי להצביע בבחירות הבאות, בעוד שנתיים וחודשיים כדבריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שאין לי אמון בגנץ? אני בעד הפגנות1 ישירות „נגד״ גנץ (בעד יציאתו מהממשלה) כי זו מטרה יותר ריאלית ומיידית. מבחינתי אם תיווצר עכשיו במקרה אפשרות לממשלה בראשות גנץ (לא נראה לי סביר, אבל זו גם אפשרות תאורטית), הייתי תומך בה למרות שמעשיה יעצבנו אותי. 1 אני לא נמצא שם כי אני לא מספיק קרוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמוני כמוך. המציאות הנוכחית שלנו מזכירה את האוירה שלפני מלה"ע ה-I. רצף של אירועים שבהם איכשהו ברגע האחרון נמנעה התלקחות, עד שבא איזשהו אירוע בו ארגון טרור התנקש בחייו של מלך רוריטניה ואז all hell broke loose. אני מקווה שזה לא יקרה לנו. במקרה זה גנץ ואייזנקוט יגלו שנוכחותם בממשלה אינה משמעותית לאומית ומזיקה להם אישית. אאז"ן אתה ממצביעיו של לפיד. אני גיליתי דעתי שהיה רצוי שגם גנץ וגם לפיד יזוזו אחורה ויאפשרו לאייזנקוט לעמוד בראש רשימת אופוזיציה מאוחדת וגדולה. אני מבין כעת שדברים כאלו לא קורים בפוליטיקה שלנו. מה שרמזתי הוא שאם ה"ה יתקעו בממשלת יריב לוין-דרעי-בנגביר-גולדקנופף ויזכרו לרדת לחפירות הרחוב ב-2016, זה רק יקל גם עליי להצביע ללפיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I beg to differ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעת חוק: לתלות שלט בכנסת עם ספירה של ימים ״X ימים עברו מאז מחדל/אסון/fuck up/כניסה למצב חירום. לא זו השעה!״. מאפסים בכל מחדל וכניסת ישראל למצב משברי חדש. בחוק יכתב שרק כאשר מגיעים למספר הימים שיש בארבע שנים, רק אז הקדנציה תגיע לסיומה והולכים לבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל לראות שאתה לא צופה של ערוץ 14. עוד __פסע___ לנצחון המוחלט! (בע"ה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסע זה האפסילון החדש - כמו אכילס והצב, נתקרב ונתקרב ולנצח לא נגיע. (הגרסה הנוכחית - אכילס והגנץ: גם כשמגיעים הוא מזיז את הצב צעד קדימה כדי שנתחיל מהתחלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חס וחלילה, אפסילון זה של גויים, רחמנא ליצלן. איך אתה כותב מילה כזו בערב ליל הסדר? אם כבר, פסע זה כמו אפיקומן. אתה עוד מהרהר על הנצחון המוחלט על פרעה, והופ! רבי סמוטריץ' ורבי גולדקנוף כבר גנבו אותו והם מתכננים כמה מיליארדים הם יבקשו מנתניהו בתמורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אפיקומן זה של הגויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אמוג'י של הציור הצעקה* | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
😱 שמחתי לעזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא ביקש אימוג'י, לא את הציור המקורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפיקומן של הגויים זה חגיגה (שימו לב לתאריך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידען, עושה סדר האם אפיקומן זה ממתק מפתה או שהוא שם קוד ל׳חבורת צעירים, הלומי יין משהו (לאחר גמיעת כוס היין השלישית ואולי אף הרביעית׳. ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שנתניהו הוא מטומטם במיוחד (או חכם במיוחד). הוא משהו אחר - הוא מופרע. ב״אין שום תמורה״ אתה משתמש בהנחה הסמויה שהתמורות שהוא מחפש הן למען האינטרסים של מדינת ישראל. האינטרסים של מדינת ישראל זה הדבר האחרון שיעניין נוכל עם הפרעת אישיות. לנתח את התנהגות נתניהו עפ״י שאלות כמו ״מה יצא לו/לנו מזה?״ מפספס (לדעתי) מי האיש הזה ומאיזה מקום הוא מגיע. אני חושב שהדרך הטובה ביותר להבין את מה שנתניהו עושה ולמה הוא עושה את מה שהוא עושה זה לזנוח את התאורים של הסוכן הרציונלי. לליחס לו משהו שדומה ל״תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח״, למשל, יש כח הסברי טוב יותר לגבי מעשיו. דפוס מאוד עקבי של חיבה למשברים / דרדור המדינה למצב משברי, כדי שהוא יוכל להמשיך לשחק את תפקיד חייו כמושיע של עם ישראל. הוא לא הראשון בהיסטוריה ששואף לצבור כוח כמנהיג יחיד שסובל מהפרעה נפשית בסגנון. עם ישראל ומנהיגיו הם לא מיוחדים במיוחד בעניין זה ואין חדש תחת השמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מפריז מאד בתפקידו של נתניהו בחיינו. נתניהו הוא תוצאה של הרוע האנושי ולא אביו מולידו. בכל מקרה אני מודה לך על ההתיחסות. נדמה לי שליהגתי הרבה ובעצם הייתי צריך לכתוב: ההפגנות הנוכחיות תורמות להפלת נתניהו כמו שההפגנות של משפחות החטופים תורמות לשחרור החטופים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש קש. לא טענתי שנתניהו הוא מולידו של הרוע האנושי בשום שלב ולא ברור למה אתה מתיחס. יותר מידי ציניות זורמת לי בורידים ולכן אני לגמרי מבין את הסנטימנט של המשפט האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להערכתי נתניהו הוא בקדנציה האחרונה שלו. זה רק שאלה של כמה זמן הוא יצליח עוד לגרור (ואני זורם. מוכן למדוד את הזמן הזה בחודשים, בנזקים למדינה או בבקבוקי שמפניה ורודה). אני לא מסכים לגבי האפקטיביות של ההפגנות - אבל בוא נעשה את זה מעניין. אשמח אם תציע פעילות קונקרטית ש: א. המפגין הממוצע יכול לעשות. ב. לדעתך כן תתרום להקדמת הבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההתיחסות. את ההצעה שלי הצגתי כבר: בואו נחכה עוד כמה שבועות ונניח להפגנות של משפחות החטופים להתיש את הממשלה. מי שמרגיש שאינו יכול לשבת בבית, יכול להצטרף להפגנות הללו. אני חושב שצריך לצאת להפגנות רק כאשר המטרה והאמצעים ברורים. כרגע זה ממש לא המצב. מה מטרת ההפגנות? שחרור החטופים? החלפת נתניהו? הכרה באחריות? בחירות עכשיו? מי מוביל את ההפגנות? לפיד, השמאל ז"ל או אנשי המחאה? האם אנו מפגינים בעד גנץ או נגדו? נראה שנתניהו וגלנט בתמיכת גנץ ואייזנקוט הולכים לחרחר כל מיני פעולות ברפיח או בצפון. ואז המפגינים יתפסו בלי המכנסיים. נתניהו ומרשיו תקעו את ישראל במצב כל כך רע שלצאת ממנו יהיה לא פשוט ויקר. קרוב לודאי שצה"ל הולך לשקוע עמוק בביצה הזאת של לחימה בעצימות חלקית. נראה לי בשלב זה לתת לנתניהו ומרעיו להדק את החבל על צוארם ולא להתקבע בעמדת המפגין הקבוע. ויתר על כן, אני לא חושב שהמפגין הממוצע צריך לנווט את גורלה של מדינת ישראל. אם אנו רוצים בחירות מוקדמות, האלטרנטיבה השלטונית צריכה להוביל את המערכה. אחרת אנו סתם מובילים לכאוס פוליטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי להבין: האם ההצעה שלך תגרום להקדמת הבחירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחדד; אם המפגינים פשוט ישבו בבית ולא יעשו כלום - האם זה יגרום להקדמת הבחירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממשלות בישראל אינן נופלות בגלל הפגנות אלא בגלל הצבעות בכנסת. הפגנות שלא בעתן, אשר מחלישות את האלטרנטיבה השלטונית, רק מרחיקות את הסיכוי להפלת הממשלה. הפלת הממשלה לשם הפלת הממשלה אינה בעיני מטרה ראוייה. אם הממשלה תיפול ולאחר הבחירות נחזור למצב של מבוי פוליטי סתום או ניצחון של ה-64, איני רואה בכך הישג. מטרה ראוייה יכולה להיות הפלת הממשלה, תוך חיזוק האלטרנטחבה השלטונית והבטחת ניצחון בבחירות הבאות. לדעתי, התאפקות ברגע זה, והמתנה להתבהרות העתיד הקרוב של מדינת ישראל, תתרום להופעת העיתוי הנכון של הפגנת הדרישה הציבורית להפלת הממשלה. ואת העיתוי הזה צריכים לקבוע מנהיגי האלטרנטיבה השלטונית, המועמדים להחליף את נתניהו ולא המפגין הממוצע ברחוב. תמיד צריך לזכור שגם אם חצי מיליון איש יצאו לרחוב להפגין ולדרוש את הפלת הממשלה, עדיין יתכן שיש מיליון איש שמוכנים לצאת להפגין בעד ההיפך בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה. אם אני צריך להתייחס אליה בקצרה אז: א. "הופעת העיתוי הנכון" או "הופעת האלטרנטיבה השלטונית" הם תמימות. בעיני לא במקרה בחר גנץ להציע את הקדמת הבחירות דווקא במהלך שבוע ההפגנה בי-ם ב. לגבי כל מה שכתבת על ההפגנות עצמן: סליחה, אבל לטעמי זהו בליל של אנשי קש. אם מישהו ינסה להבין איך ההפגנות נראות על סמך ההודעות שלך, הוא יתאר לעצמו "מהומות" או "הפלת ממשלה לשם הפלת ממשלה" (ואני מצטט אותך). בתור מפגין קבוע, רחמנא ליצלן - אין דבר רחוק יותר מהמציאות. אבל אני לא מאמין שאני אשכנע אותך במילים. אני מציע לך, להגיע לפחות ל 2 הפגנות. אפשר לעמוד בצד כצופה כדי שחלילה לא יספרו אותך. חג שמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הודיתי שאיני חסיד של הפגנות בכלל, אבל איני נגד ההפגנות האלו. השתתפתי בעצמי פעמים רבות בהפגנות נגד הרפורמה ואני יודע היטב מי משתתף שם. אין לי דבר להגיד נגדם. משום מה איני מצליח לשכנע שאיני נגד ההפגנות. אני פשוט מביע דעה אחרת האומרת שהעיתוי אינו נכון. יש לי בעיה מסויימת עם מארגני ההפגנות שהחליטו שאם ההפגנה אינה מסתיימת בחסימת כביש וכדומה, לא יכתבו על ההפגנה ולא תהיה לה השפעה. אני לא מסכים עם זה. אלימות בהפגנות בד''כ הולכת יד ביד עם חוסר תמיכה ציבורית במפגינים. בפרט במקרה זה, כאשר המפגינים ברובם הגדול אינם נוטים לאלימות והם בהכללה שומרי חוק וקונפורמיסטים. לא חושב שחסימות הכבישים והמדורות תורמות משהו. אני רוצה להציע משהו ואני מקווה שתשקלו אותו ברצינות. כמו לרבים אחרים, אני מניח, יש לי ספקות בקשר לכישורים של גנץ ואייזנקוט להטות את הספינה הישראלית לכיוון אחר וטוב יותר. השעה הזאת היא שעת מבחן שלהם. מה שאני רואה כאן הוא בתיאור גס ולא מדוייק, ניסיון של ה''מפגין הממוצע'' ליטול את ההנהגה מידיהם. תנו לנו, לכולנו, הזדמנות לבחון מן היציע ולא משדה המשחק את אותם מנהיגים, שאנו הולכים לתת להם להוביל אותנו. מספר האכזבות שאנו יכולים לעמוד בהם הולך ומצטמצם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר זה דר חגי אלקיים שלם על תחביבנות פוליטית. סרטון של 4 דק שמסביר אחת מהסיבות מדוע אני לחלוטין לא מתחבר להצעה שלך "לשבת ביציע". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, תודה על ההתייחסות. אודה שתגובתי הראשונית לתגובתך היתה רוגז. העליתי טיעון כלשהו ובקשתי מהקוראים לשקול אותו. במקום זה, נתפסת לביטוי "לשבת ביציע", שכנראה היה עדיף שלא הייתי משתמש בו ומכל מקום הוא ממש מתמצת את הצעתי. על סמך הביטוי הלא מוצלח, סוג של תקפת את מה שאני כביכול מייצג. במחשבה יותר רחבה, הבנתי שגם הביקורת לגופי אינה עיקר כאן. אנו חלוקים בנושא שהוא בעל חשיבות רבה, והויכוח ביננו מייצג במידה רבה חוסר הבנה משני הצדדים. אני רואה את הדמוקרטיה הרפובליקנית שלנו בצורה שהיא שונה מהראיה המקובלת. אני רואה את יסוד השיטה בשלטון הנבחרים. אין זה תפקידו של הבוחר לנהל ולהנהיג את המדינה. תפקידו הוא לבחור את הנבחרים שעליהם נופלת האחריות הזאת. מה שמשתמע מכך מבחינתי הוא שמי שעשייתו הפוליטית מסתכמת בהפגנות ומחאות עוסק ב"תחביבנות פוליטית" לא פחות ממי שמסתפק בניסיון לשכנע בדעותיו. המפגינים והמוחים יוצרים מהומה פוליטית כדי להתריע על מחדל בחיי ציבור, אבל אלו מהם שאינם בוחרים בבתוהו ובבוהו, מותירים את תיקון המצב בידי מוסדות המדינה וכיוב'. אם מותר לי, אחזור שוב על הצעתי בלשון אחר. אין מחלוקת בינינו שמצבנו כלאחר יאוש ואנ"ש נכספים לגאולה. להפגנות והמחאות ברגע זהה, שתי מכשלות. מטרתנו היא למוטט את הממשלה הרעה הזאת והדרך שבה ההפגנות יסייעו לכך היא כך: צריך לשכנע את הכלל שהממשלה הבאה תוקם ע"י האופוזיציה. זה כבר יפעיל אצל האופורטוניסטים בממסד את מנגנון חישוב הפרנסה לקדנציה הבאה. שנית, יש לזכור את הנטייה, בפרט של הנואשים להאחז בכל קנה צף. הובלת הפלת הממשלה הרעה הזו הוא גם מבחן של נבחרינו. המבחן הזה חיוני מפני הסכנה הגדולה של האכזבה ממשיחי השקר. הבעיה הגדולה היא שהמחאות ברגע זה מכשילות משתי הבחינות הנ"ל. ובכן, לא "ישיבה על היציע" ולא אדישות של לוטופאגים. רק קריאה לסבלנות ולתת מעט קרדיט ןנבחרים אותם אנו רוצים להמליך. תוך שבועות ספורים הדברים יתבהרו. הרי המצב הנוכחי של הליכה מתמשכת על סף הקטסטרופה לא יכול להימשך לאורך זמן. בשבועות הקרובים חבורת הפראים שהמליכו עלינו, עשוייה לדרדר את ישראל לתהומות חדשים ואז כל ההפגנות והמחאות יהיו כקול קורא במדבר המציאות שרק חזקו ותמכו את הממשלה הרעה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחצתי בטעות על ''שלח'' לפני שעשיתי הגהה. צ''ל ''לשבת ביציע ממש לא מתמצת ולא מייצג את מה שכתבתי''. ועל שאר טעויות המקליד אבקש מחילתכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, לא התכוונתי לעוות את עמדתך והמושג "תחביבנות פוליטית" הוא לא משהו שאני המצאתי. אבל למען ההבהרה אני לוקח את התגובה הזו חזרה. לצורך התגובה, אני מניח שהמשפט הבא מייצג את עמדתך. """ אני רואה את יסוד השיטה בשלטון הנבחרים. אין זה תפקידו של הבוחר לנהל ולהנהיג את המדינה. תפקידו הוא לבחור את הנבחרים שעליהם נופלת האחריות הזאת. """ ובכן דעתי היא שהמשפט הזה חלקי. כן, הבוחר תפקידו לבחור את הנבחרים אבל גם להפעיל עליהם כח פוליטי בדרכים שונות ומשונות: א. התפקדות למפלגות ופעילות פוליטית בתוך המפלגות ב. תמיכה/חברות בארגונים לא מפלגתיים ג. במקרים קיצוניים, הפגנות ומחאות אני ממש לא רואה זאת בתור "לטול את ההנהגה מידיהם" של המנהיגים אלא להיפך - להזכיר להם את החובה שלהם לבוחרים. כתבת קודם בפתיל: """ התאפקות ברגע זה, והמתנה להתבהרות העתיד הקרוב של מדינת ישראל, תתרום להופעת העיתוי הנכון של הפגנת הדרישה הציבורית להפלת הממשלה. ואת העיתוי הזה צריכים לקבוע מנהיגי האלטרנטיבה השלטונית, המועמדים להחליף את נתניהו ולא המפגין הממוצע ברחוב. """ ואני אחזור ואחדד התייחסותי לעניין הזה: יש סיכוי נמוך מאד שהמועמדים להחלפת נתניהו יפעלו "על דעת עצמם" להפיל את הממשלה הזו. למעשה אחת המטרות העיקריות של המחאה היא לעודד אותם לפעול (בשבועיים האחרונים היו הפגנות מול בתיהם גנץ ואייזנקוט). המחאה דורשת בצורה הכי ברורה: "בחירות עכשיו". אתה צודק בכך שבמדינה דמוקרטית רק הנבחרים מחליטים על הקדמת הבחירות. אבל חובתינו להזכיר להם שזה מה שהעם דורש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם רוב הדברים שכתבת אני מסכים. העניין הוא בשאלה אם צריך להתעמת עם המשטרה ולהצית מדורות כדי שגנץ-אייזנקוט יבינו מה האלקטורט שלהם רוצה. אם יש לך כל כך מעט אמון בנבחרים שלנו עם מה ועם מי אנו יוצאים למלחמה? צריך לחשוב במונחים של חורבן הבית השני שקרה בגלל השתוקקות היהודים לגאולה ומה שקרה לעם ישראל הגולה לאחר שבתאי צבי. תופעת העכשויזם שפושטת בקרבנו מסוכנת לא פחות מן השחיתות והצביעות של רוה"מ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> "צריך לחשוב במונחים של חורבן הבית השני שקרה בגלל השתקקות היהודים לגאולה.." הפוך גוטה! המשיחיים והמטורפים הם אלו שאוחזים בקרנות השלטון. ==> "צריך להתעמת עם המשטרה ולהצית מדורות.." - זהו איש קש ואתה יודע את זה. איכשהו שוב ושוב אתה מצייר את המפגינים כחובבי מהומה ואתה יודע ש99 אחוז מהם אינם כאלה. רוב העימותים הם יוזמה של המשטרה. מה שצריך לשאול האם המשטרה חייבת להכנס בכח במפגינים כדי לשמור על הסדר הצבורי. ==> "יש לך כל כך מעט אימון בנבחרים שלנו.." - בכנות אני לא יודע מאיפה המצאת את זה. האם גנץ אמר מתישהו: בבקשה אל תפגינו, זה מפריע לנו להפיל את הממשלה? הטענה שלך שהמחאה מפריעה למי שרוצה להחליף את נתניהו מופרכת בעיני. היא מפריעה לנתניהו ולאלו שנאחזים בקרנות השלטון בכל מחיר. למי שרוצה להחליף את נתניהו המחאה לא מפריעה - היא רק עוזרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר להפיל את הממשלה - סרטון של פרופ איסי רוזן צבי. צאו להפגין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה הוא סבור שאופציה 3 לשיטתו היא הנכונה כשדקה לפני כן הוא מבהיר שרק אופציה 1 היא היחידה האפשרית לביצוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי על מה אתה מדבר.. עברתי גם על הטקסט, הוא לא אומר שאופציה 1 היא היחידה האפשרית לביצוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. מנסח שוב בשנית. הוא אומר שמכל 3 האפשרויות, האפשרות השלישית היא הכי קלה ומהירה לביצוע ולכן היא המומלצת. 1. אי אמון ע"י 61 + בחירת ממשלה חדשה ע"י 61 2. אי העברת תקציב ע"י 61 3. פיזור הכנסת ע"י 61 הראשונה לשיטתו מורכבת לביצוע בגלל שהיא מחייבת ביצוע של 2 פעולות. אם יש 61 חברים שלא רוצים את הממשלה הזאת, למה שהם לא יסכימו על ממשלה אחרת, במקום לשלוח את עצמם לבחירות? יתכן וההפגנות יכולות להוביל לאופציה הראשונה, להחלפת נתניהו באישיות פוליטית אחרת ושינויים מסוימים בהרכב הממשלה. או לאפשרות השנייה ככל שהמחאה תחזיק מעמד עד מועד התקציב הבא שיהיה מן הסתם קטסטרופלי ויגרום למשברים נוספים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסר כאן שלב לוגי בהיגיון של הפרופ'. מנין ימצאו 5 הח"כים שיפזרו את הכנסת ואיך זה קשור להפגנות. התשובה שלי היא שאם ההפגנות היו מחזקות את האופוזיציה השלטונית ומחזקות את התחושה שחלק משמעותי מן הח"כים של הקואליציה לא יהיו בכנסת הבאה, אזי הין נמצאים 5 האופורטוניסטים שמתוך דאגה לפרנסתם בקדנציה הבאה, היו עושים לישראל את השירות של הפלת הממשלה. האלטרנטיבה היא ש-5 ח"כים יתפכחו מן האידאולוגיה שלהם ויודיעו שטעו והטעו כל הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את ההסבר שלך. האם מה שאתה טוען הוא ש 5 ח"כים שונים ישתכנעו, בזכות ההפגנות, לבקש שיריון במפלגה של גנץ תמורת ההצבעה שלהם? זה נשמע לי קלוש עם או בלי הפגנות. ההסבר שלי הרבה יותר פשוט. *לכנסת לא תהיה ברירה*. כשהלחץ הציבורי גבוה מדי בעניין מסויים, המערכת תאלץ להתיישר. זה טבען של מערכות פוליטיות אפילו במשטר לא דמוקרטי ובטח במשטר דמוקרטי. יריב לוין לא הודיע "התפכחתי מהאידיאולוגיה שלי", וגם לא נתניהו. אבל בסופו של דבר המהפכה המשטרית התמסמסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התמסמסה כל כך מהר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אני ממש לא מבין למה אנשים חושבים שהסכנה חלפה. הסכנה לשינוי שיטת המשטר בישראל עדיין חיה וקיימת. התסריט הסביר של שינוי שיטת משטר / של פופוליסטים שעושים Power grab הוא די קבוע. ניצול מצבי חירום / אסונות ==> האשמת כל העולם ואחותו (בעיקר את האופוזיציה) במצב החירום / אסון ==> נקיטת צעדים שמחריפים את המצב ==> לקיחת עוד כוח תוך כדי הבטחה שרק חיזוק המשילות תציל אותנו מן הכאוס. להוציא את ישראל מהבוץ זה ההיפך ממה שהממשלה הזאת רוצה או צריכה. הממשלה הזאת לא תעלם לה בשקט אם וכאשר הלחימה (רק נניח, נו) תגיע לסיומה בקרוב. אם הם לא יצליחו להוביל אותנו למלחמה כוללת עם כל העולם ואחותו, הם ינסו יותר חזק. אם גם את זה הם לא יצליחו (ויהיה להם קשה לא להצליח בזה), הם ינסו ליצור מצב משברי אחר וימשיכו בשלהם. אם וכאשר הממשלה הזאת תגיע אל סיומה, זה יהיה כשביבי והמיניונים שלו ירקעו ברגלים, ימשיכו להרוס ולשרוף כל מה שמסביב, יפילו את עצמם על הרצפה ויצרחו עד שפרצופם יכחיל. אי אפשר לדעת את העתיד, אבל לא נראה לי שהממשלה הזאת תסתיים "not with a bang but a whimper". גם אם ביבי ברווז צולע, הוא ברווז צולע שיושב על ערמה גבוהה של חומר נפץ והוא עלול לקחת אותנו ביחד איתו. אני מעז להגיד זאת גם אחרי ה-7 באוקטובר: אל תהיו כל כך בטוחים בכך שכבר ראינו את הרע ביותר. זאת הסיבה, למשל, שאני לא מסכים עם אלה שחושבים שביבי מסתכסך עם האמריקנים ועם מדינות אחרות ב-G7 בטעות1. הוא עושה זאת במופגן ובואפן שיטתי2. הניסיון להכניס את ישראל לבידוד דיפלומטי זה לא באג של הממשלה הזאת (לשיטתם). זה פיצ׳ר (לשיטתם). סיכון שלומנו זה לא משהו שיוצא לממשלה הזאת בטעות. זה מה שהם צריכים לקדם כדי לסיים את המהלכים שהם עדיין מתכננים לבצע. _________________ 1 למשל התקרית עם ההדלפה מהשיחות עם שרת החוץ הגרמנית באפריל. 2 לפעמים בצורה די משעשעת שבה הוא גם מסתכסך באופן פומבי עם הממשל האמריקני כדי שישראל תהיה יותר מבודדת וגם עושה בדיוק מה שהממשל האמריקני דרש (או אפילו יותר משדרש) כדי שישראל תהיה יותר חלשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. השורה התחתונה היא שהממשלה הזו חייבת ללכת לא רק בגלל הנזק שהיא עשתה, אלא בגלל מה שהיא עושה כרגע ועלולה לעשות בעתיד. במקרה, בגלל שאני חבר בקבוצת וואצאפ של "חוזה חדש", אני יודע שהחזירו את חוק "שינוי בהליכי בחירת רבני ערים" שהוא אחד החוקים המרגיזים של ההפיכה המשטרית (מוזמנים לגלוש אל הקישור ולקרוא את הערות הציבור). אני רוצה לחזור לנקודה מסוימת בפתיל הארוך עם שוקי. שוקי שאל האם אני לא סומך על מנהיגי המחנה שיעשו את מה שצריך לעשות. אז לא, אני לא סומך בשום צורה על גנץ. גנץ לא יוביל מיוזמתו מהלך מבריק להפלת הממשלה. ואני לא אומר את זה כדי להרגיז או מטעמים רטוריים. אני פשוט משליך ממה שהוא עשה עד כה בקדנציה. הדבר היחיד שאני סומך עליו הוא על הציבור. רק לחץ ציבורי רחב יאלץ את גנץ, נתניהו ויתר הח"כים לעשות את מה שחייב להעשות. בקיצור: צאו להפגין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. יש ציבור שרוצה לראות את הממשלה הזו נופלת ויפה שעה אחת קודם. להעביר ביקורת על הציבור הזה, שהוא לא סומך על נציג ציבור שנכנס לממשלה ועוזר לשמור על יציבותה, זו ביקורת ״קצת״ ביזארית לדעתי. מדובר בהבדל בגישות לגבי הדמוקרטיה היצוגית. השאלה האם נציג הציבור הוא ״ציר״ או ״נאמן״1. מתוך הערך בויקיפדיה: ״גישה אחת רואה בנציג "ציר" שתפקידו ליישם במידה המרבית את רצונם ועמדתם של בוחריו. לפי גישה זו המפלגה (או המועמד) צריכה לפרסם לפני הבחירות מצע ברור ומפורט והתפלגות הצירים בפרלמנט אמורה להוות שיקוף של התפלגות העמדות בציבור. גישה שונה רואה בנציג "נאמן" שתפקידו לפעול לטובת בוחריו כפי שהוא, הנאמן, רואה אותה. לפי גישה זו האזרחים בוחרים כנציגיהם את אלו שהם סומכים על שיקול דעתם ועל ערכיהם והעקרונות הכלליים שמנחים אותם. במדינת ישראל, בעשורים הראשונים לקיומה, שררה תפיסה כמעט מוחלטת של תפקיד ה"ציר". כך בסוגיות המדיניות, הכלכליות ונושא דת-ומדינה, למפלגות השונות היה קו ברור ששיקף את עמדת מצביעיהן ושלפיו הן פעלו, ככלל. במהלך השנים נחלשה תפיסה זו.״ גישת ה״נאמן״ היא אולי רעיון חביב באיזו מדינה אחרת או עולם מקביל בו הכנסת שלנו מורכבת מאנשים ראויים ו/או עם עמוד שידרה וסט ערכים ראוי. אבל הצלופח הפוליטי גנץ עם העקרונות-לשעתם שלו? תנו לי את השמות של האנשים שסומכים על האיש הזה (והדומים לו בכנסת) - יש לי גשר למכור להם. ____________ 1 https://hashiloach.org.il/לראשונה-בישראל-דמוקרטיה-ייצ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפיכה המשטרית חוזרת למושב הקיץ של הכנסת במסווה של חוקים פרטיים. ח"כ דן אילוז (הליכוד) - העברת מח"ש לאחריותו של שר המשפטים. שוו בנפשכם - מח״ש באחריותו של לוין. אותו אחד שמתארח לו וחוגג בבתים של משפחות פשע. אותו אחד שעובד כרגע עם הנשיא על חלוקת חנינות לאסירים מקורבים בתירוצי-שקר-כלשהו על מצב ביטחוני. ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) - צמצום חסינות שופטים. ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) - הקמת ועדת חקירה לחקירת אירועי 7 באוקטובר שתישלט על ידי הח"כים. ח"כ אושר שקלים (הליכוד) - איסור על מפגינים להתקרב לשוטרים. האמת שהכתבה תמימה. כל הנ״ל זה רק פיצ׳פקס. יצא לי השבוע לשמוע ניתוח מציאות של כמה צופי ערוץ 14 מכורים. הקמפיין של הארדואן הישראלי עובד - הם באמת משוכנעים שהמצב כרגע הוא מצב של הפיכה צבאית ושהפיקוד הצה״לי מפריע לביבי לעשות את מה שהוא רוצה ואת ״מה שצריך״. הצעדים הבאים הם ברורים - גרירת צה״ל לכשלונות נוספים זה לא באג של הממשלה הזאת אלא פיצ׳ר / מדיניות. הובלת צה״ל לכשלונות נוספים זה אינטרס מובהק של הממשלה המכהנת. ערעור מעמדה הדיפלומטי של ישראל מול העולם זה לא באג אלא פיצ׳ר של הממשלה הזאת. חלומו של אריק להובלה של ביבי לקואליציה בינלאומית רוקם עור וגידים (עם ההבדל הקטן שהקואליציה מתחילה להראות כמו קואליציה שפועלת נגד האינטרסים של ישראל ולא קואליציה שתפעל נגד האינטרסים של איראן). את שלטונו של ביבי הרעיל יש להפיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי האיסור להתקרב לשוטרים, אני לא מבין למה צריך חוק. שהמשטרה תקצץ בתקציב הדואודרנט. לגבי כל היתר אני סומך על פיצ'רים עתידיים של האייל הקורא. :איש מקיא: :איש כועס: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרחק זה לא עניין יחסי? אם שוטר ניגש אל מפגין, זה אומר שעל פי החוק החדש האזרחים מחויבים לברוח על פי חוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר קרה שמפגינה נעצרה על תקיפת שוטרת, ומסתבר ששוטר אחר פשוט דחףך אותה באלימות ו - מה לעשות - היא עפה בכיוון של השוטרת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |