|
||||
|
||||
ב. אכן היו (אני מקווה שמקסימום הלחץ שצה"ל מסוגל לנפק זה יותר מכיבוש עיר בינונית בחודש לחימה, אבל ניחא), והביאו לשחרור חלק מהחטופים. אבל אז הם הפסיקו. ג. נראה שבפרק של "עובדה" היום יש עדויות מעניינות לגבי המשא ומתן על החטופים. ובחזרה ל-א. עצם חטיפת מאות אזרחים וודאי נמצא בטופ-10 של מחדלי הממשלה. זה משליך גם על החשיבות של החזרתם. וכשלון בהחזרתם הוא אירוע הרבה יותר מטקטי. הוא פגיעה ישירה באתוס והמחויבות הישירה של מדינה לאזרחיה. ועבור איזה שיקולים? שמירה על שלמות הקואליציה? זה משבר אמון שיכול לפרק חברה לאורך עשרות שנים. |
|
||||
|
||||
אז מה אתה אומר שהיה צריך לעשות אחרת - להמשיך בלחימה בעצימות גבוהה? וזה שלא עושים את זה, אתה חושב שזה עבור שמירה על שלמות הקואליציה? אם נחזור למה שהתחיל את הפתיל, זה חוסר ההזדהות שלי עם מסר דומיננטי בהפגנות נגד הממשלה - מבחינת המסר הזה, הכשל הוא שהממשלה לא מספיק מוותרת במו"מ על השבויים. |
|
||||
|
||||
בהחלט כן לשתי השאלות שלך. (יש סיכוי כלשהו שלשאלה השנייה יש עוד סיבות, מה שהופך אותה "במקרה הטוב" לכשל בניהול האסטרטגי של המלחמה אפילו בלי הסיבות הפוליטיות שהופכות את הכשל לפשע בכוונת זדון. כשל אסטרטגי בניהול מלחמה הוא אף פעם לא מתחת לטופ-מאה של ממשלה כלשהי בהיסטוריה. אז למען הנחת הספק אני נותן לך לבחור בין טפשות לרשעות). _____ וכדי להסיר את טיעון חכמת הבדיעבד - אמרנו כאן כבר בנובמבר שהתכנונים למלחמה ארוכה יביאו לכשלון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |