|
||||
|
||||
לתפיסתי מדינת ישראל היא ממש מדינה של ניגודים וקצוות. מחד רק לפני כמה שבועות מדינת ישראל שיגרה בהצלחה לווין מדיעיני מתוחכם לחלל. לא רק הלוויון הוא הישג כביר אלא גם הטיל שהכניס אותו למסלול. הלווין שוגר לכיוון מערב (כנגד כיוון סיבובו של כדור הארץ) ולשם כך נדרש היה טיל בעל עוצמה כבירה שמדינות מעטות ביותר בעולם מסוגלות לייצר. מאידך הרבה אנשים במדינה זאת בקושי יודעים אנגלית ומתמטיקה. בפקיסטן הגנרל מושארף הורה על לימודי חובה במקצועות אנגלית ומתמטיקה במדרסות ובישראל המוני ילדים, ברשתות החינוך של ש"ס למשל, אינם לומדים באמת מקצועות אלה או אינם לומדים אותם ברמה סבירה. גם בוגרי מערכת החינוך הממלכתית לא נמצאים במצב טוב, ממש לא (לעומת הקולגות שלהם בעולם המערבי, למשל). איך מדינה שלא מלמדת מתמטיקה ואנגלית לחלקים גדולים מאוכלוסית ילדיה מסוגלת לשגר לווינים רבי עוצמה לחלל? לכמה זמן? לאיפה בכלל ישראל הולכת? |
|
||||
|
||||
הסבר אפשרי: כדי להגיע להישגים מדעיים וטכנולוגיים לא משנה אם כולנו חכמים, נבונים ויודעים את התורה (של המספרים); גם לא משנה אם רובנו, כאלה, או ממוצענו. מה שמשנה הוא מה הרמה של המאיון או האלפיון העליון (בתחומים הרלוונטיים). לעומת זאת, בשביל הישגים בכלכלה זה עלול לא להספיק: שם כן חשוב הרמה של הרוב, או של הממוצע. וכמובן, כשהכלכלה תדרדר יהיה קשה להגיע להישגים מדעיים וטכנולוגיים, גם אם יש אליטה. אבל זה בטווח מאוד רחוק. אגב, הפרדוקס שאתה מציין קיים גם בארה"ב, לא? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |