בתשובה לדב אנשלוביץ, 12/03/24 17:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה אתה מנסה להוכיח? שיש תיגרה מתוקשרת בין ביבי לבין ביידן לגבי כניסה לרפיח? הרי בעצמי אמרתי שהתיגרה המתוקשרת הזאת קיימת. ברור שיש להצהרות משמעות, אבל זה לא הדבר היחידי (או הכי חשוב) שמספר לנו מה קורה. לדעתי יש סימנים לכך שישראל הולכת לפעול ברפיח ושזה נעשה בתאום עם השחקנים האחרים (כולל ארה״ב ומצרים1, למשל). האיטיות, לטענתי, היא חלק מהתאום עם השחקנים האחרים (ושזירת המהלך עם הנעשה בצפון) ולא בגלל התנגדות. השאלה הרטורית האחרונה היא איש קש (ואני חושב שאתה יודע את זה). ____________________ |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני חי בעולם אחר, אבל לעולם לא אצליח להבין איך קיים תיאום בין ישראל לארצות הברית לגבי כניסה לרפיח כשנשיאה של ארצות הברית אומר שהוא מתנגד למהלך כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה אכן (חושב שאתה)חי בעולם אחר מהעולם בו אני חי. הרעיון של פוליטיקה עולמית המתנהלת על ידי זה שכולם מראים את כל הקלפים, עם כנות מלאה ושום דבר לא נאמר אף פעם מן השפה ולחוץ הוא רעיון קצת... אני מתקשה למצוא את המילה... תמים? מתמם? לא יודע בדיוק איזו מילה הכי קולעת. אולי סתם ״מנותק״? בעולם בו אני חי יכול להכנס דיפלומט של סעודיה לחדר עם דיפלומט של ישראל, שני הצדדים מסכימים על דרך פעולה מסוימת וגם מסכימים על איך ועד כמה הצדדים יגנו זה את זה בזמן מימוש הדברים שהסכימו עליהם. לי זה נראה מוזר שטענה כל כך טריביאלית מוצגת כאיזה משהו שלא יעלה על הדעת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |