 |
אני אומר שוב - ברמה הלוקאלית, עבור חלקיקים שנופלים יחדיו (עם מרחק קטן ביניהם) לתוך החור השחור, אין מעבר דרמטי בין מילימטר לפני האופק למילימטר אחרי.
כל (רוב?) התוםעות הדרסטיות שקורות באופק הן עבור צופה מרוחק (מאד) מהאופק, ועבורו למשל התארכות הזמן שלי מי שנופל היא אינסופית ואסימפטוטית באופק.
אבל עבור צופה 'קרוב' לאסטרונאוט שחולק עימו את מערכת הייחוס הנופלת, האינסופים האלה לא קיימים. הוא כמובן מאיץ מאד ומרגיש גראדינטים חזקים של כבידה (שהבנתי אגב שעבור חורים שחורים עצומים הם דוקא נמוכים ליד האןפק), אבל לוקאלית סביר מאד אפילו 'רואה' את העצמים שלידו. לכן במערכת הלוקאלית - כאן אני קצת מהמר - לא רק שיש אינטראקציה כלשהיא (שאגב מן הסתם היא זניחה פי עשר בזיליון מכל שאר הכוחות ששם באיזור), אלא שאינטראקציה כזו אפילו מתקיימת אחרי ששניהם עוברים את האופק (ומתרסקים בסוף בעליזות על הסינגולריות-או-לא).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש