בתשובה לדב אנשלוביץ, 22/02/24 20:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה זאת אומרת "מילה במילה"? אני לא רואה איך זה יכול להיות, שהרי ההחלטה של הכנסת עוסקת בחזית מדינית שישראל וארה"ב הן משני צדדים מנוגדים שלה. ההחלטה הישראלית - לצורך הדיון נמקד אותה בארה"ב - היא "ישראל תדחה/תגנה/תכעס על הכרה חד-צדדית של ארה"ב במדינה פלסטינית". האם ההחלטה של בית הנבחרים תהיה גם היא "ישראל תדחה/...של ארה"ב..."? בוודאי שלא. אולי היא "ארה"ב תדחה/...של ארה"ב"? גם לא עובד. אז אולי היא "ארה"ב לא תכיר חד-צדדית במדינה פלסטינית?" או, זה כבר הגיוני, אבל זה לא מילה במילה ההחלטה הישראלית, וההבדל הוא בדיוק הנקודה שלי (ושל האייל האלמוני, אם אני מבין נכון). עוד צעד להדגשת ההבדל: אם זו ההחלטה המשוערת של בית הנבחרים ("ארה"ב לא תכיר חד צדדית"), האם היא מחייבת את הנשיא? (מצטער, לא מכיר מספיק את החוקה האמריקאית) אם כן, אז זו החלטה עם תוקף מעשי מאוד, ודבר כזה הכנסת לא יכולה לעשות (לחייב את נשיא ארה"ב). אם לא, אם היא הצהרתית בלבד, אז במובן זה היא כן כמו ההחלטה של הכנסת. וייתכן שהיא משהו באמצע (מגבילה את הנשיא, משאירה לו מרחב תמרון). בכל מקרה, בין אם היא מעשית או הצהרתית, נראה לי סביר מאוד שיש בה מרכיב דומיננטי של תעמולה כלפי פנים. אתה יודע, גם שם יש עוד מעט בחירות, והנבחרים קורצים לבייסים שונים, שלחלקם יש דעות מוצקות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר הזכרת את שאלת חלוקת הסמכויות בין הנשיא לקונגרס, עלית על עוד אחת מאותן מוזרויות הטמונות בשיטה האמריקאית. כאשר ישבה ועידת החוקה לכתוב את החוקה, כבר נבחר ג'ורג' ושינגטון לנשיא ארה''ב. בעניין חלוקת הסמכויות בין הנשיא לקונגרס, החוקה נתפרה למידותיו של ושינגטון והתוצאה די ייחודית. בועידה היה מאבק בין הרפובליקנים שחששו מכל שלטון מרכזי ורצו לבזר את הסמכויות למושבות הנפרדות, לבין הפדרליסטים שרצו בשלטון מרכזי חזק. ושינגטון היה פדרליסט, אבל הקפיד לשמור את דעותיו לעצמו והיה מקובל על שני הצדדים. הועידה החליטה שושינגטון יקבע את סמכויות הנשיא בשיטת התקדימים וכך התחמקה מקביעת מסמרות בעניין. בפועל נוצרה חלוקת סמכויות המבוססת על חלוקת שטחי אחריות. הקונגרס שולט בעיקר על ענייני המסים והקצאתם למימון תכניות הממשל. כך נוצר מצב בו הנשיא רשאי לתכנן וליזום פעולות ככל העולה על דעתו, אבל הקונגרס מחליט אם וכמה לממן אותם. ראינו ביטוי לשיטה הזו רק באחרונה. אם נשיא ארה''ב לא רוצה לבנות גדר על הגבול עם מקסיקו, הקונגרס לא יכול לחייב אותו, אבל הוא רשאי לסרב לממן את הסיוע לאוקראינה וישראל עד שהנשיא יפעל להקמת הגדר. עכשיו הנושא הסתבך עוד יותר כאשר עלתה הצעה שמדינת טקסס תבנה את הגדר על חשבונה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |