|
||||
|
||||
בדיונים על סמים בספורט יש תמיד כאלה (נראה לי אנשים חכמים וחריפים אבל שאישית לא אוהבים ספורט) שאומרים, למה שלא נרשה חופשי סמים - הספורטאים אנשים בוגרים, יכולים להחליט מה טוב להם, ובואו נראה באמת כמה רחוק יכולים אנשים להגיע, וממילא כשזה אסור יש כאלה שמשתמשים, לפעמים נתפסים ולפעמים לא, אז בואו נעשה את זה הוגן. אז הנה, עכשיו ההזדמנות לראות כמה זה אטרקטיבי: יש התארגנות למשחקים שבהם במוצהר אפשר ורצוי להשתמש באיזה חומרים שרוצים, כל עוד אין בהם סכנה בריאותית מיידית. |
|
||||
|
||||
אה, בדיוק צפיתי אתמול בפרק מהעונה השנייה של 'האוס' - הסדרה המוצלחת הזו הגיעה לנטפליקס ואני צופה בה שוב ונהנה - שמתמודד ישירות עם הנושא הזה. ומצליח להציג השקפות מכמה כיוונים ולא להיות רק חד צדדי וטהרני. עוד נופך של ענין בצפייה החוזרת בסדרה, זה שברור מאד שהיא התחילה לפני כמעט עשרים שנה. לא רק בגלל הטלפונים הטפשים, אלא בגלל השפה והבדיחות שרובן לא היו עוברות את רף התקינות הפוליטית של היום. |
|
||||
|
||||
גמני. |
|
||||
|
||||
בזמנו, כשהסידרה רצה, היה אתר של מוסמך ברפואה שהעביר ביקורת אחרי כל פרק. הוא התיחס גם לאספקטים הדרמטיים, אבל החלק היותר מעניין היה ההתייחסות שלו לריאליזם (או המופרכות) של הפאזל הרפואי בכל פרק. האתר שלו מזמן הפסיק לתפקד, אבל אפשר למצוא העתק שלו ב - בארכיב. _________________ (הפרסר של האייל הקורא מתקשה להתמודד עם הקיום הכפול של http בתוך ה-url, צריך לבצע העתק הדבק של כל ה-url) |
|
||||
|
||||
בעניין הקישור, במקרים כאלו אני משתמש בתוסף כרום (המאוד נוח) שנותן במקרה זה: http://tinyurl.com/24npf3oz . |
|
||||
|
||||
הלינק שסיפקתי בגוף התגובה אכן היה tinyurl. את ה-url המלא למטה הוספתי כשירות לציבור. |
|
||||
|
||||
בתור תוספת להמלצה הקודמת - בונוס רק לשטחיים שבינינו - היא גם נראית ממש טוב. הסדרה. נראה לי שלכל כיווני ההעדפות, עד כמה שאני יכול לשפוט. |
|
||||
|
||||
אני ראיתי בזמנו עונה פלוס קצת, נדמה לי. מאוד אהבתי את הדיונים הפילוסופיים (הלא מעמיקים, אבל נחמדים מאוד), את הדיונים הרפואיים (שהיה ברור שהם מופרכים, אבל נחמדים), ואת הדמות הראשית (במיוחד על רקע הניגוד בינה לבין הדמות שאיתה הכרתי את יו לורי - ברטי ווסטר). משהו בעיצוב ובשאר הדמויות הרגיש לי מפלסטיק, לא בטוח שאני יכול לנמק, ובסוף נשאר לי זיכרון לא הכי חיובי מהסדרה. |
|
||||
|
||||
אחד היתרונות שמשמעותיים שאני מוצא בסדרה ונדיר יותר בסדרות היום: כל פרק כמעט יכול לעמוד בפני עצמו. הטרנד הנפוץ עד לזרא בסדרות היום, ובטח בנטפליקס, הוא עלילה שמתפתחת מפרק לפרק, ובנויה כך שכל פרק מסתיים בקליף-הנגר שמאד מאד מפתה אותך לקפוץ לפרק הבא כדי לראות מה לעזאזל קרה שם. בתור מי ששעות הצפייה שלו הן בערב המאוחר מאד, כשכולם כבר ישנים, הטרנד הזה מאתגר מאד את שעת השינה האישית ושעות השינה המצטברות. ואז פתאום כשנתקלים בסדרה כזו, זה מאד מרגיע שכשפרק מסתיים1 זו תמיד הזדמנות טובה לעבור לשמיכה ולשנת לילה ארוכה ומיטיבה. 1 ותודה לאל שהפרקים הם עד 45 דקות בדרך כלל. טרנד נוסף שנפוץ היום הוא סדרות עם פרקים באורך שעה ויותר. סדרות שמחזיקות מעצמן אפילו הרחיקו לכת לאחרונה עד פרקים של שעה וחצי - שזה בעצם כבר סרט באורך מלא. למי יש כח להתחיל ב-11 בלילה פרק שכזה? |
|
||||
|
||||
אם אנחנו בסשן המלצות על (מיני) סדרות מפעם, אז אמליץ על אותו "ג'יווס וווסטר" עם יו לורי וסטיבן פריי. זמין ביוטיוב. מיושן, ייתכן שהיה מיושן אפילו בזמנו, ייתכן שבכוונה - ולדעתי ולדעת זוגתי קורע מצחוק, עם ביטויי תפס1 שנשארו איתנו לשנים. 1 יעני catch phrases, תחדשתי זה עתה. |
|
||||
|
||||
אולי תהנה מאלו. הפרקים של לפחות הראשון מבינהם הם של כחצי שעה. אבל הייתי ממתין לביקורות ב-rotten tomatoes... |
|
||||
|
||||
ממליץ מאד על 6 העונות של הסדרה המצויינת חשיפה לצפון. למי שאהב אותה בזמן אמת, אציין שהסדרה קבלה ערך מוסף של מוצג מוזיאלי מעידן אחר של הטלביזיה. עידן שבו גם הטלביזיה הבידורית היתה טלביזיה חינוכית (ליתר דיוק מחנכת). עידן שבו הפרוגרסיבים האמינו בתיקון עולם במלכות שדי והמציאו את האחר שלא באמת קיים, כדי לחנך את האנושות להיות טובה יותר. עידן שבו רב תרבותיות ותקינות פוליטית היו ערכים ראויים לשבח1. למי שלא ראה, צריך לספר שהסדרה מגיעה לאיכות הגבוהה שלה רק בעונות 3-4 (ואולי מדובר באפקט של טעם נרכש). אה, וגם היא סדרה שבה כל פרק עומד בפני עצמו. 1. בסדרה האינדיאנים הם פראים נאצלים ורוחניים ולא אלכוהוליסטים עם מורשת של קרקוף שבוייהם והיזם של עיירה שמח למכור דירה למשפחה מוסלמית עם 6 ילדים מפני שהם מעלים את מספר האוכלוסין בעיירה. |
|
||||
|
||||
באותו עידן ה-TV (טרום עידן הריאליטי) הציגה את בני האדם באופן שהם צריכים להיות ופחות באופן שבו הם באמת. |
|
||||
|
||||
יפה! אולי כמו שהם היו רוצים להיות |
|
||||
|
||||
אם אני זוכר נכון, הסופרנו’ס הוללה כסדרה שמציגה לראשונה דמויות ראשיות שהן לא טובות או רעות באופן מוחלט אלא מורכבות ויש בהן טשטוש מכוון בין טוב ורע. הסמויה לקחה את זה עוד הלאה ומשם הדרדרנו עד למשחקי הכס שבה כבר אין משמעות לטוב ולרע. איכשהו בזמנו זה נחשב לשיפור… |
|
||||
|
||||
ראשית, אני מצטרף להמלצתו של שוקי (אם יש מישהו שנזקק לה). בספר שלי, חשיפה לצפון היא אחת מהסדרות הטובות בהיסטוריה (ובעצם אחת הסדרות הבודדות שהן בכלל "טובות" בעיני). שנית, ההנגדה שאתה עורך מעניינת: את סופרנוס וחשיפה לצפון יצר אותו אדם, שגם הכתיב את הטון בשתיהן: דיוויד צ'ייס. |
|
||||
|
||||
לכולכם יש amazon prime (הרי לא ייתכן שאתם מנויי הוט)? |
|
||||
|
||||
לי אין, אבל יש מספיק אתרי אינטרנט שמאפשרים צפייה ישירה בכמעט כל סדרה שרק תרצה (בדרך כלל עם כתוביות בשלל שפות כולל עברית). |
|
||||
|
||||
מאז שאתר ''סדרות'' נפח את נשמתו, ועקב חוסר הצלחה מחפיר בהתקנת קודי על הסטרימר שלי אני לא מכיר אתרים כאלה. |
|
||||
|
||||
הילדים שלי משתמשים ב-soap2dayx.to והוא אחלה. אין צורך בהתקנות, פשוט להכנס לאתר ולחפש סרטים או סדרות. לרוב יש כתוביות בעברית, אם לא אז תמיד יש באנגלית. |
|
||||
|
||||
תודה, אלא ש... 1. בדומה ל Pirate bay זה אתר מסוכן, ו AVG מטרפד נסיונות שלו לפתוח כל מיני אתרים נגועים כמו, למשל, foolishjunction.com. כנראה כתוצאה מכך: 2. לא הצלחתי לראות שום סדרה שחיפשתי. הוא מודיע "Unable to load episode list, please try again" וכל נסיון לראות באמצעות autoplay לא עושה כלום. |
|
||||
|
||||
לא ניסיתי לגלוש לאתר ממחשב, רק מהדפדפן של הטלוויזיה. |
|
||||
|
||||
אם זאת טלביזיה חכמה של יצרן ידוע, זה לגמרי בסדר. אבל! רק אזהרה לכל הרוכשים כל מיני סטרימרים ושאר קופסאות טלביזיה ״חכמה״ מכל מיני יצרנים מפוקפקים - הדברים האלה הם מדגרת Malware ו-Spyware שמגיעים עם Backdoors. הם מוכנים מראש לשליטה מרחוק עם ״פיצ׳רים״ לתת הרשאות Root לאנשים עם כוונות זדון או לעדכן את מערכות ההפעלה ממקורות לא ידועים, ללא ידיעת המשתמש. זה שזה לא מחשב אישי, לא הופך את המכשיר לבטוח (כנראה שלהיפך כי הסיכוי לשים לב שחיברת משהו מפוקפק לרשת הביתית הוא נמוך יותר. אף אחד כמעט לא בודק מה רץ על המחשבים האלה, שכולם מניחים בטעות שהם יכולים רק לנגן וידאו. אבל אלו מחשבים לכל דבר ועניין). סקירה של Linus לאוסף קופסאות רנדומלי שהוא רכש כדי לבדוק: https://www.youtube.com/watch?v=1vpepaQ-VQQ&t=30s |
|
||||
|
||||
טלוויזיה לא מאוד חכמה של סמסונג. אני מקווה שזה בסדר. |
|
||||
|
||||
כן. בניגוד למה שפופולרי להגיד בקרב טכנופילים, מערכות הפעלה סגורות ונעולות (של יצרן מוכר) זה טוב למשתמש ובטיחותו (בעיקר כשמדובר במכשיר לפונקציות ספציפוית כמו טלוויזיות, טלפונים, קונסולות משחק וכו׳). |
|
||||
|
||||
כך גם אצלי. |
|
||||
|
||||
הסופרנו’ס אכן היתה אבן פינה מ-1999 ומאוד השפיעה על השאר (בעיקר בגלל כתיבה טובה, לדעתי), אבל לא הייתי מגזים ואומר שהיא היתה הראשונה. דוגמאות: - הזכירו פה את הסמויה. אבל הרבה לפני הסמויה לאותם יוצרים היתה גם את הסידרה (1993) רצח מאדום לשחור (Homicide: Life on the street). גם אם הסידרה היתה שונה באופיה מהסמויה, היו שם אלמנטים דומים והתעסקות בבעיות דומות (״The numbers game״, שחיתות משטרתית, פוליטיקה והמכונה הבירוקרטית/פוליטית שגורמת גם לאנשים יחסית טובים לעשות דברים מאוד רעים). סתם קוריוז: לזה היה רפרנס בהסמויה. עוד כמה סדרות שאני יכול לחשוב עליהן עם ספק גיבורים ספק אנטי גיבורים הן טווין פיקס מ-1990, בלוז לכחולי המדים מ- 1981, הפרקליטים מ-1997, ו - Oz מ-1997. חשבתי להזכיר גם את The shield, אבל זכרתי לא נכון. זאת סידרה מ-2002 שזה אחרי הסופרנוס. נראה שהמשותף לכל הסדרות הללו הוא ענייני החוק וה(אי)סדר. |
|
||||
|
||||
לגמרי טווין פיקס. הרבה הרבה לפני הסופרנוס. קשה לספור כמה אלמנטים פורצי דרך היו בה, שהיום הם הלחם וחמאה של סדרות טלוויזיה. |
|
||||
|
||||
רציתי להודות לך על ההמלצה. עד שעברו לי רוב המיחושים שגרמו אינספור תיקים רפואיים להם נחשפתי בעבודתי האחרונה, התחלתי בעקבות המלצתך לצפות ב'האוס'. נחש מה קרה? |
|
||||
|
||||
אבחנה מהירה - אתה פסיכוסומטי. Aren't we all? |
|
||||
|
||||
כנראה. אתייעץ עם רופא המשפחה אם להעלות את מינון הפלסבו שאני נוטל. |
|
||||
|
||||
נסה להיות סטודנט לרפואה. שבוע אחד הייתי משוכנע שאני חולה בחמש מחלות קרדיולוגיות שונות, בזה שאחריו בחמש נוירולוגיות וזה שאחריו - חמש מחלות אוטואימוניות. |
|
||||
|
||||
כזכור, ג'רום ק. ג'רום גילה שהוא חולה בכל המחלות שבספר מלבד "midwife knee" או, בתרגום אותו קראתי, "עוית הרחם". |
|
||||
|
||||
אין כמו המחלות המדומות הראשונות! אצלי זה היה סרטן העצמות ופרפור חדרים. בשנים האחרונות אני מתרכז יותר במחלות ניווניות ואוטואימוניות. אבל בחודש הבא יש לי תורים אצל שתי אנדוקרינולוגיות שונות! אולי אצליח להפתיע את עצמי. |
|
||||
|
||||
אז מה היה אצל האנדוקרינולוגיות? ובכן, ראשית הייתי אצל מומחית חיצונית שאמרה לי להזמין אצלה תור לעוד מספר חודשים, אחרי שאעבור בקופה בדיקות נוספות. אלא שאלו דורשות אישור של מומחית מן הקופה. אבל המומחית של הקופה זו לא הבינה מדוע הגעתי אליה, שכן לטענתה הכל יכול היה להיעשות באמצעות האתר (אני חולק עליה). מלבד זאת, את כל מה שהיא יודעת היא למדה מן החיצונית. מילמלתי משהו על חוות דעת שניה והרגשתי קצת דחוי. עם קבלת התוצאות חזרתי לחיצונית, שפתאום גם היא לא הבינה למה חזרתי אליה (הרי היא אמרה לי לקבוע תור!), שכן את כל מה שהיא יודעת היא כבר לימדה את המומחית הצעירה מן הקופה, ואני צריך לסמוך על זו, למרות גילה הרך. עדיין הרגשתי דחוי, קצת כמו איליין, אבל הפירגון ההדדי עשה לי טוב. באשר להאוס, המרתי את האנקדוטליות של המקרים שמתוארים בסידרה, באלו של שיבון. אגב דוגמא זו, אני מכיר מישהו שעשתה בחירה דייטטית הפוכה וקיצונית, בטענה שככה חי האדם הקדמון. התוצאות היו גלויות לעין. היא הדפה את טיעוניי כגד התפריט המטורף שלה, אבל מצילומים שלה בביקיני שהיא פירסמה ברשת אחרי כמה חודשים, נראה לכאורה שהיא התאפסה על עצמה. אם ישנם רופאים בקהל הם אולי ינחשו במה מדובר. |
|
||||
|
||||
בגיל עשר בערך צפיתי בטלוויזיה בסרט "אריק", על נער חולה לוקמיה. ספוילר, חשוב לענייננו: הוא מת בסוף. חיפוש עכשיו גילה את הספר, ולפי התיאור זה ספר אופטימי. אולי, אבל החוויה שלי מהסרט היתה עצב ואימה תהומיים. בסרט, הסימפטום הראשון שמופיע לאריק הוא דימום מהאף. במשך שנים אחר כך, כל פעם שדיממתי מהאף - וזה היה קורה כנראה פעם בכמה חודשים - הייתי משוכנע שזהו. |
|
||||
|
||||
גמרתי כבר כמעט שתי עונות. מצד אחד הדמות הראשית מאוד מרעננת ברמיסת הפי סי שלה, וגם הדיונים הפילוסופיים טובים. נראה לי שגם יש התפתחות מסויימת של הדמויות. מצד שני התבנית החוזרת בכל פרק של ניסוי וטעיה שלש פעמים עד שמגיעים לתשובה הנכונה גם משעממת (מראש אין לי חיבה לתעלומות מתח רפואיות. מעולם לא צפיתי בסדרות בית חולים קודם) וגם די מדכאת. אם יש קשר בין הפרקטיקה הרפואית בסדרה לבין RL אז הרופאים מגששים באפלה כל הזמן ודוחפים לגופנו חומרים מזיקים בזמן שהם מנסים לברר מה לא בסדר. הסדרה די מדכאת גם בהצגה השלילית של הקיום האנושי שמצדיקה את תפיסת העולם הפסימית של הדמות הראשית - כולם משקרים, אין נישואין מאושרים, אתה יכול להיות חרא בלי שיחזירו לך. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש פרקים שבהחלט מאתגרים את תפיסת העולם הזו. לגבי השקרים - אני לא בטוח שיש קורלציה שלילית בין שקרים לאושר, ואפילו לא מונוטוניות. והדמות הראשית - אם אליה התכוונת בחרא - מאד אומללה, אז זה די ברור זו לא המלצת הגשה :-) התבנית החוזרת בהחלט קצת צפויה אחרי זמן. נסיוני האחרון עם בתי חולים כשאבי היה מאושפז בחודשיו האחרונים, בהחלט תאמה גישוש באפילה ופגיעה אנושה בחולה. לפחות אצל האוס הם פועלים באופן דחוף ומהיר יחסית כדי לברר את הבעייה. כשבמציאות אצל אבי הגישוש באפילה לקח חודשיים ואז כבר באמת לא היה מה לעשות, זה היה הרבה יותר גרוע מהמתואר בסדרה. כבר המלצתי כאן להימנע כל עוד רוחכם בכם מבית החולים קטלן ברחובות? |
|
||||
|
||||
אני עכשיו באמצע העונה הרביעית, ונהנה לציין שהחל מהעונה השלישית הסדרה ממריאה. דיויד מורס הענק תרתי משמע (גרין מייל, 12 קופים) נותן הופעה יוצאת מהכלל לאורך העונה השלישית, והתסריט נותן יותר מקום לעקיצות ילדותיות, למניפולציות ושאלות אתיות ופילוסופיה בגרוש על חשבון התהליך הדיאגנוסטי החוזר על עצמו. |
|
||||
|
||||
תודה על ההמלצה. אני באמצע השניה וכמעט נטשתי. נמאס לי מן ההתנהגות שלו מחוסר הקשר למציאות הרפואית, ואפילו לפריצה חסרת ההיגיון (בעולם האמיתי) לבתים. אבל קודם כל בגלל התבנית הרפואית שציינת, שעליה אפשר להוסיף שעד שמגיעים לאיבחון הנכון, באופן מופלא, כמעט בכל פעם, התרופות לחשד המרכזי קטלניות לזה המשני. גורם נוסף הוא הסידרה שמתחרה על תשומת ליבי - מונק. אם נתעלם מכך ששם רוצחים וב''האוס'' מרפאים, היחסים בין האנשים והאווירה הכללית ב''מונק'' הרבה יותר נעימים, והעלילה פחות מופרכת. אני אפילו מצליח לפצח את התעלומה מדי פעם בשלב מוקדם, מה שכמעט לא קורא לי ב''האוס''. |
|
||||
|
||||
לא רק איכות הדרמה, גם איכות הרפואה הולכת ומתדרדרת עם השנים... |
|
||||
|
||||
גם אני מחבב את הסידרה ''מונק'' אם כי הייתי מחליף את שרונה במישהי פחות מעצבנת (אין לי שום מושג למה היא מעצבנת אותי, אבל היא). |
|
||||
|
||||
ראיתי אתמול את הפרק הראשון. נראה כמו שילוב של הרופא הטוב עם לוציפר. |
|
||||
|
||||
קנית אותי עם לוציפר - מהסדרות המהנות של העשור האחרון. |
|
||||
|
||||
אני שמח לדווח שהיוצרים שמעו את שוועתי והחליפו אותה (רטרואקטיבית!) בנטלי, כלפיה אין לי שום טענות ומענות. קולקבוד! |
|
||||
|
||||
נטלי עדיפה גם בעיניי, אם כי לא מצאתי דופי בשרונה, שהיא דמות מעניינת יותר מנטלי המאוזנת והאינטיליגנטית. לא ברור אם דרישות שכר מצידה של ביטי שראם (שרונה) או הצורך בעוגן מאוזן לצידו של מונק הביאו להחלפתה. אני חושד באפשרות השניה, אל נוכח הניסיונות בפרקים האחרונים של שרונה להחכימה. למרות שהיא היתה מועמדת לגלובוס הזהב על תפקידה זה, אחריו, הלכה הקריירה של שראם ודעכה. שתי אנקדוטות נוספות: ברוק אדמס, רעייתו של טוני שלוב (מונק) מפציעה בכל כמה פרקים. ג'יין לינץ' הנפלאה עשתה באחד הפרקים את הסטאז' הטיפולי שלה לקראת תפקידה בשני גברים וחצי. אולי זה הפוך, לא בדקתי את התיזמונים. בכלל אני נתקל לא מעט בשחקנים, במיוחד שחקני משנה, שמקבלים בכמה סדרות את אותו התפקיד. אני מניח שזו קללת ה-type casting. |
|
||||
|
||||
Type casting:
new_role = dramatic(old_comic_role) |
|
||||
|
||||
תודה :) אני מאוכזב מעצמי שרק עכשיו שמתי לב איך type casting הוא ביטוי משותף לשני מגזרים הו-כה-שונים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |