|
||||
|
||||
בקושי עברו 24 שעות והנה דוגמא נוספת. על הכישלון בהחזרת החטופים: "לא נצליח להחזיר את החטופים, אם לא נכריע את חמאס. העם מאוחד אבל צריך להתגבר על האולפנים" |
|
||||
|
||||
יש! העם מאוחד! אז אולי יפסיקו לבקש ממני לעשות אחדות כל הזמן. שאלתי חברים מה אני צריך לעשות בשביל האחדות הנחשקת ולא קיבלתי תשובה. לא יודע מה עשיתי או לא עשיתי, אבל כנראה זה הצליח כי העם מאוחד. |
|
||||
|
||||
כל הדיבורים האלה וההתמוגגות מ״אחדות העם״ והצורך לכבות את המוח (כביכול) למען צרכי הקולקטיב, הזכיר לי את הסיפור הקצר שקראתי לפני המון שנים בפנטזיה 20001. הפרהיסטוריה החדשה - רנה רבטז (1964). The line moved slowly forward, with a monotonous scraping of feed on the pavement. When I glanced at my friend's face, I saw that it was expressionless, slack-jawed. His eyes were glassy with boredom, his arms dangled like an ape's, his feet shuffled slowly. 1 גליון 41, עמוד 20.
I felt a sudden chill; somehow I know what was about to happen. A fat lady had grown tired of waiting, even though she was only twenty places or so from the ticket window. She took a step, another, a third; the line curved with her. She turned her head indignantly, tried to break free; she ran, and the line stretched after her like a great bow bending - then it straightened again, dragging the poor woman back in spite of her struggles. Now panic spread; they were all trying to break loose at once. The long line undulated in wild contortions, as if shaken by a gigantic hiccup. People were struggling, screaming, and shouting. Tempers grew heated; there was a flurry of blows. Around the newborn monster a crowed was gathering. That was another custom in the cities, congregating to look at things... _______________ |
|
||||
|
||||
העם מאוחד נגד העם איחוד. |
|
||||
|
||||
פתרון שתי המדינות? בפעם הקודמת זה עבד ככה ככה. |
|
||||
|
||||
כל מי שמבקש ממך אחדות, מבקש בעצם דבר אחר - תסיר ממני את האחריות והאשמה הנוראות, ותצעד איתי ביחד לעוד 3 שנים בשלטון למרות הכשלון ואלפי הנטבחים. בעצם, הוא מתמקד במילה שבשורש ה"אחדות" - אחד. הוא רוצה שכולם יהיו בעד אחד1. 1 למרות שהאחד הוא נגד כולם. את החלק הזה של הפתגם הוא לא רוצה לזכור. |
|
||||
|
||||
יש לי רעיון איך להפוך את האחדות ממשאלת לב למשהו בר סיכוי. כמו בחידות הגפרורים למיניהן, צריכים רק שינוי פרדיגמה קל והכל מסתדר. |
|
||||
|
||||
כן, כי פיצוח גרעינים אזורי זה בדיוק השיפור שאנחנו מצפים לו. |
|
||||
|
||||
נתקעו לי בראש מלפני שנים צמד משפטים מ"שלושת המוסקטרים" שאיזה פרומו לסרט חתך והצמיד באופן מבריק: [Musketeers] All for one!
[Richelieu] And more for me. |
|
||||
|
||||
אני כבר אוטומטית מתרגם בראש "אחדות" ל"שכולם יעשו מה שאני רוצה". "העם מאוחד אבל צריך להתגבר על האולפנים" = "העם לא מוחה נגדי, אבל צריך שהאולפנים יפסיקו לתת לי סיקור שלילי" (כן, כל מקרה לכשעצמו הוא טריויאלי. העקביות ראויה לציון) |
|
||||
|
||||
טוב, אם הוא יתגבר עליהם כמו שהוא מתגבר על החמאס התקשורת החופשית אינה בסכנה. |
|
||||
|
||||
רק שמשום מה ההיסטוריה של העשורים האחרונים מוכיחה שהדבר היחיד בערך שהוא ממש טוב בו, זה בלהתגבר על מוסדות ואזרחי מדינת ישראל, בדיוק (הופכי) מכפי שהוא כושל מול אויבי המדינה החיצוניים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |