|
||||
|
||||
איילת, שאלתי את אישתי, רווה, מה דעתה, מדוע נשים ממעטות להשתתף בפורומים כמו האייל? ולהלן הנקודות שהעלתה עם מעט נופך משלי: 1. התגובה התוקפנית כלפיך, איילת, של ה"אלמוני המקורי" (לעיל) ממחישה היטב את הסיבה הראשונה: נשים עפ"ר לא ששות להתמודד עם תוקפנות כפי שעשית את בתשובתך לאלמוני הנ"ל. נשים רבות חוששות שייענו בתגובות מסוג זה ולכן אינן ממהרות להביע את דעתן בדיונים. מן הראוי לציין שהתוקפנות לא חייבת להיות כה בוטה כמו בדוגמה לעיל. בעוד שגברים מחפשים התנצחויות, לשיח הנשי יש נטיה ליתר שיתוף פעולה והבנה ולעיתים אפילו התנצחות לשם שמים עלולה להתפס אצלן כתוקפנות. עוד בעניין ההבדלים בין השיח הנשי לגברי במאמר "נשים בונות קונצנזוס - גברים הורסים אותו": דיון 279 2. עניין של חברות מוקדם: כשמתבוננים בחברה מעורבת טיפוסית של גברים ונשים, עד מהרה נוכחים לדעת שאת עיקר השיחה מנהלים הגברים, ואף שהנשים מאזינות הן ממעטות יותר להשתתף. אותן נשים אם יפרשו (לגינה או למטבח, לדוגמה) תתחלנה לשוחח בינהן נון סטופ. דוגמה נוספת: מחקרים הראו שבבתי הספר הבנים נוטים להצביע ולהשתתף הרבה יותר מהבנות. בארה"ב כבר התחילו להתמודד עם התופעה, בארץ, למיטב ידיעתי, עדיין לא. דפוס ההתנהגות הזה מועתק כנראה גם לאינטרנט. ג. מספר משתמשי האינטרנט הגברים עולה על מספר הנשים ויש להניח שהדבר בא לידי ביטוי גם באייל. בארה"ב ובקנדה מספר הנשים באינטרנט מתקרב למספר הגברים אך ביתר מדינות העולם יש רוב גדול מאוד לגברים, לעיתים יותר מפי שתים (כך אפילו באירופה). נתונים בנוגע לכך ב: אין בידי נתונים לגבי ישראל, ואם מישהו יימצא, הדבר אולי יאיר את עינינו בנקודה זו. ד. בסקר המצוטט ב-ג. מצוי גם ההסבר שלהלן למיעוט הגולשות: Dawn Brozek, senior Internet analyst at NetRatings,says: "Generally speaking, women shoulder a majority of the household responsibilities and therefore face a 'time poverty' at home, with less leisure time than men to spend on activities such as surfing the Internet." אני יכול לשוות לנגד עיני גולשים גברים באייל שיושבים בחדר מבולגן ודנים באינטרנט בעניינים ברומו של עולם. קשה לי יותר לדמיין אשה כזו - אשה עפ"ר קודם תדאג שלמעונה תהיה צורה אסתטית ורק אם יישאר לה פנאי היא אולי תתחיל לתקן את העולם ברשת.נ.ב. לכל האיילים הקנטרניים, התוקפניים והלוגיים: אני ער לכך שכל הסיבות שנמנו כאן הן הכללות, שאינן בהכרח תקפות לגבי יחידים כאלה ואחרים. אנא חיסכו את ההסברים המלומדים בעניין זה. |
|
||||
|
||||
רגע! מה רע בחדר מבולגן? אם דירתי לא מסודרת ו"אסתטית" אזי אין לי זכות ל"תקן את העולם ברשת" כדבריך? נשים מסדרות את דירתן וגברים לא? ועוד עפ"ר! גם הכללות (למרות בקשתך לאי-תגובה) וגם שוביניזם. |
|
||||
|
||||
שמעון, לסעיף ד. כבר כשקראתי את הדעה הזו אצל פרויד, השתוממתי ממנה אבל די הבנתי מאין היא נובעת. מהתנייה עמוקה של תרבות שמרנית-שובניסטית שהגיע לשיא עידונה בסוף המאה התשע-עשרה שעטפה אותה במחלצות מדעיות. זיגמונד כתב על הבעיה שהנשים מעוררות בזה שהן משפיעות לרעה על הגבר. הן שואפות לבטחון, קן בלה בלה בלה, אין להן שום הנאה מינית ולכן הן מגבילות את שאיפת הגבר לעיסוק באידאות גדולות. הגבר חייב להתעסק בכלכלת ליבידו, בגלל דרישות האישה, במקום לאמץ מוחו בפתרון בעיות הציביליזציה. ____________________ (*)החלטתי לא לחסוך הסברים מלומדים ,יענו. |
|
||||
|
||||
למה "אנחנו"2 צריכים לחסוך ממך את ההסברים המלומדים שלנו, אם אתה לא חוסך מאיתנו את ההסברים המלומדים שלך? 1 אני תוהה איך כותבים תהיה. זה עם שני יודים3 או עם יוד אחת? 2 אני כמובן לא מייצג כאן אף אחד, אפילו (במיוחד?) לא את עצמי. 3 ואיך כותבים יודים? |
|
||||
|
||||
"תהיה" - ביוד אחת (ולא "עם" יוד אחת): "בתוך המלה יכתב העיצור י' בשתי יו"דים רק אם אין על-ידו אם-קריאה ו' או ה"' -- מדריך לכתיב חסר הניקוד, כלל ז', סעיף 2. ואפשר גם לפתור את הבעיה ע"י ניקוד: "תְּהִיָּה" |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מסקרנות: איך מבטאים "רווה"? |
|
||||
|
||||
לא, כי אני ומיכאלה1 כן. כבר ממזמן. 1 היא אמיתית. הרגע דיברתי איתה בטלפון! |
|
||||
|
||||
בתור יחידה שההכללות האלה אינן בהכרח (מה בהכרח, בכלל) תקפות לגביה, ואפילו זכות תגובה אין לה, שכן הכותב יודע שהוא כנראה מעצבן אותה, ומבקש ממנה למרות זאת לשבת בלול - כמה מן ההכללות שהזכרת נשמעות כל-כך מצוצות מהאצבע (או לכל הפחות ממחקרים סוציולגיים סוג זי''ן) שאולי עדיף היה לו חסכת אותן מאיתנו מלכתחילה. גברים הם בלאגניסטים, נשים פוחדות מהתנצחויות, בחיי... משהו בי מתפרץ (מרגיש כמו זעם) כנגד ההכללות השטחיות האלה, אבל אני אשתוק, לבקשתך. |
|
||||
|
||||
ליה, 1.זכות תגובה בוודאי שיש לך אבל לא יזיק אם היא תהיה קצת יותר מנומסת. 2. דומני גם שהערתי בדבר ההכללות לא היתה ברורה לך: אכן אפשר להתווכח על הכללות ולטעון, למשל, שאין הבדל בין מתכונת השיח הגברי לנשי. לו היית טוענת זאת הייתי מפנה אותך למאמר "נשים בונות קונצנזוס - גברים הורסים אותו" (ראי קישורית בהודעתי לעיל) הנוגע לספר המבסס ע"ס מחקרים את הטענה שיש הבדל כזה. אך אין זה סוף פסוק. אפשר שיש מחקרים נגדיים שמראים בדיוק ההפך. לו היית מצטטת מחקר נגדי כזה, זה היה מתקבל בברכה. כלומר, אז היה נוצר מצב של ויכוח בין מומחים בנושא; ובמקרה כזה, ההכללה שהשיח הגברי נוטה להתנצחויות יותר מהשיח הנשי היתה מוטלת בספק. לעומת זאת, הערתי פנתה לאלו הסבורים שכל הכללה אינה ברת תוקף כי תמיד יש יוצאים מן הכלל. האמנם יש הטוענים זאת? לפחות באייל, כן. זמן מה אחרי 911, בשעה שהיתה מתיחות גדולה בין ישראל לארה"ב בשל תגובת צה"ל בשטחים, ונראה היה לרגע שארה"ב מתחילה להפנות לנו עורף, רווה ואני פרסמנו באייל מאמר בשם "קרעפלאך" (חפשי בארכיון האייל) שנטען בו שלציבור האמריקני ולמדיה האמריקנית חוסר אהדה בסיסי לערבים (וזו הכללה), ולפיכך, אם ישראל לא תעשה בשטחים מעשה שלא יעשה, נזכה בסופו של דבר לתמיכה אמריקנית במדיניותנו (היום, אחרי נאום בוש, מתברר שהתחזית הזו התממשה). במאמר הופיעו נימוקים אחדים המבססים את ההכללה שבארה"ב יש נטייה לעויינות כלפי הערבים, אולם קוראים ששללו זאת, טענו שבכלל, באופן עקרוני, אי אפשר לבצע הכללה מעין זו. (לא אכנס כאן לפרטים כי את יכולה לעקוב בעצמך אם תרצי אחרי הדיון הארוך שהתנהל שם בנושא זה). בהערת ה"נ.ב." שלי בתגובתי לעיל התכוונתי לומר שאין צורך להעלות גירה ולחזור שוב על הדיון שהתנהל תחת המאמר "קרעפלאך". היות שאת חדשה באייל (אם איני טועה) ולא השתתפת בדיון ההוא אולי לא היית ערה לכך שזאת כוונתי. |
|
||||
|
||||
שמע, חבר דבריך אינם עושים חשק לענות בנימוס. ניחוח חריף של התנשאות עולה מסעיף אחד. לתשומת לבך. בכל הנוגע למחקרים ולנוהגי ההתדיינות המשכילית של חברי האתר, סלח לי, דיברתי מהבטן. הבה ולא נדבר על הכללות באשר הן, זה באמת נושא רחב מדיי, אלא דווקא על ההכללות האלה העוסקות בהבדלים בין המינים. אין לי ספק שהחברה מציגה מודל גברי ומודל נשי, וישנם לא מעט אנשים (אוקיי, הרוב) שגדלים להתאים את עצמם למודלים האלה. יש לי בעיה מאוד גדולה עם זה. אבל הבדלים טבעיים, הבדלי אופי בין גברים לנשים, ושוב תסלח לי על עמידתי האיתנה באויר נטול מחקרים - אין כאלה (!) אין. פשוט אין. העובדה שבנות בכיתה שקטות יותר מבנים היא אכן מעניינת, חזיתי בה בעצמי, אך אין לי צל צילו של ספק שאין היא נובעת אלא מדינמיקה חברתית בין בנים לבנות. אני גם משוכנעת שזה הולך ומשתנה מיום ליום, היות שקיימת פתיחות הולכת וגוברת לחילופי תפקידים בין בנים לבנות. כשהחילופים האלה יגיעו לשיא הדינמיות שלהם נוכל סוף סוף לזרוק לפח את כל המחקרים שדיברת עליהם, שאולי מתארים מציאות מסויימת, אך אינם יורדים לשורשי הבעיה. אגב-אגב, נדמה לי שקראתי את המאמר ההוא על נשים שבונות קוצנזוס. נדמה לי שהוא לא עניין אותי. |
|
||||
|
||||
קראתי את סעיף 1. בתגובתי לעיל, ולא זיהיתי בה שום נימת התנשאות (נימה כזו גם לא שמעתי בדבריה של אשתי, רווה, שכזכור הבאתי את הדברים מפיה). אף שאני גבר גם אני איני שש להתמודד עם תוקפנות, בפרט כשהיא תוקפנות סרק, ללא הצדקה לטעמי. אז תהיי בריאה, ושיהיה לך יום טוב. |
|
||||
|
||||
לאחר שנולדה לי בת ולשכנים שלי בן וראיתי את ההבדלים בהתנהגות שלהם בשלבי ההתפתחות שבהם הם עדיין לא מודעים לחברה ולתכתיבים שלה, אני כבר הרבה פחות נחרץ בנושא הזה. אני יודע שהמדגם שלי רחוק מלהיות מייצג אבל אחרי שראיתי דוגמא הפוכה לחלוטין ממה שאת טוענת אני כבל לא יכול להגיד בבטחון שאין כזה דבר התנהגות גברית ונשית טבעיות. |
|
||||
|
||||
ניתן להבחין בסממנים ''נשיים'' או ''גבריים'' כבר אצל תינוקות בני כמה חודשים, זאת ללא הבנייה חברתית ברורה שיכולה להיות מובנת בגיל זה. כך בתי, מגלה העדפה ברורה לבובות למרות שחדרה משופע בקוביות, כלי רכב וצעצועים אחרים. כך, פעוט המבוגר ממנה בחודשים ספורים בודק היכן אפשר לפרק כל צעצוע יותר מאשר מה הוא עושה. כך המצב גם בקרב הורים אחרים בסביבתי. |
|
||||
|
||||
האמת היא שביתי מגלה העדפה ברורה לחפצים ולא לצעצועים, היא אוהבת לפזר אותם לבחון אותם ואז לסדר אותם בתוך קופסא או כלי קיבול אחר, דוקא קוביות הן אחד הצעצועים החביבים עליה. עזבי אני לא רוצה להתחיל לדבר על זה, זה יכול ליצור פתיל שהויכוח שלי עם גילית יתגמד לעומתו ויעניין עוד פחות אנשים. |
|
||||
|
||||
את לא חושבת שיש בסיס אבולוציוני-ביולוגי להבדלי אופי (ממוצע) בין נשים לגברים? קחי למשל את נקבות הזאבים - מדובר באחד היצורים הפחות נחמדים שאני מכיר. הזכרים לא כל-כך מתאמצים. כלומר, גם הם לא נופת צופים, כשזה מגיע לאיזה כבשה עסיסית, אבל לזאבים זכרים יש הרבה יותר סולידריות כלפי בני מינם, לעומת הנקבות שנוטות לשחוט אחת את השניה בכיף. למעשה, נקבות שוחטות את *אחיותיהן* כאשר הן נולדות. המממ... עכשיו אני צריך להזכר איפה קראתי את זה. דווקא היה מעניין. אוף. |
|
||||
|
||||
Cubs fight viciously, often quite literally from the moment they're born. BBC's Carnivore! series has gruesome footage illustrating this. A hyena has given birth to three cubs, and two are already fighting savagely – until they notice the third, still being licked dry, and attack it. As many as 25 percent of all cubs may die from such fights before adulthood. The worst fighting is between two sisters in the same litter. As soon as she can, the stronger female will kill the weaker. Unlike most carnivores, hyenas are born with their eyes open and teeth functional. לקוח מ http://www.liberalmafia.org/hyenas/hyena.FAQ.html
Q: Doesn't the mother stop this? A: Occasionally she tries, but it's a losing battle. Also, cubs dig a network of smaller tunnels from the birthing den, tunnels into which the adults don't fit, and will kill each other there. Or, the weaker cub may be so intimidated that it doesn't dare come out to nurse and so starves to death. |
|
||||
|
||||
אם אני אזכור אני אבדוק את הספר שאני חושד שהוא מקור המידע כשאגיע להרצליה. אם תלמד מניסיונו של אנשלוביץ, תגלה שאין להחזיק בציפיות גבוהות מדי. (: |
|
||||
|
||||
כל ערב אנחנו יושבים על הברזלים במרכז המסחרי ומריצים קטעים. למה לא רואים אותך? תבוא, תבוא, מחר מביאים מכה בסניף בכפר שמריהו. אני נוהג. לשמור לך מקום? |
|
||||
|
||||
לא רואים אותי כי אני בדירתי שבירושלים. בהרצליה נותרו רק ההורים. אני יודע, זה לא יפה להשאיר ככה את ההורים במקום שורץ פושעים כמו הרצליה, אבל אני אנטיפאט. יש ברזלים במרכז המסחרי בהרצליה? כשחושבים על זה - יש מרכז מסחרי בהרצליה? |
|
||||
|
||||
בוודאי, מדובר במרכז שכונת "פשע+" שבהרצליה, בו מתכנסת מדי שבוע קבוצת התמיכה ל"עבריינים דוברי לטינית" (et tu זה לטינית, לא?). וברצינות, כדי לא להוציא שם רע לבאר ממנה אני שותה: בכל 4שנותיי בעיר לא חוויתי כאן מעשה פשע, לבד מתלישת מגבים, פעם יחידה. |
|
||||
|
||||
לא, אתה חושב חולון-בת-ים. אצלנו אין פשיעה קטנה. הרצליה זו עיר של פשיעה חשובה, מרעידת-אדמה. יגאל עמיר, רוצחי דרק רוט (רעי חורב גם מהאזור, נכון?), האופנובנק - פשעים שקוראים עליהם אחרי זה כמה שבועות בעיתון, לא משהו קטן שאפילו המשטרה לא מטריחה את עצמה לחקור. היית בקניון החדש, אגב? עוד לא יצא לי ממש להסתובב שם. טוב, האוף-טופיק כאן עובר כל גבול. מספיק. |
|
||||
|
||||
היי, אתר של גברים הרצליינים! זה לא אוף-טופיק, זה הטופיק בכבודו ובעצמו! |
|
||||
|
||||
רחוב סוקולוב, הרחוב הראשי של הרצליה, במיוחד הקטע שבין לב העיר לתחנת המגן דויד אדום ובנין פאן-לון בערב חורפי יכול הוא מקום כל כך מדכא שזה ממש פואטי. |
|
||||
|
||||
כן, ולחשוב שרוב חיי גרתי לא רחוק משם. אפילו כתבתי סיפור שמבוסס על תחנת המד"א הזאת! איפה שמתי אותו? הממ... הנה: |
|
||||
|
||||
יש, מול ג'אמיל, לא? אבל מה אני יודעת, אני עברתי לרשל"צ... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |