 |
עניתי לך בצורה ברורה למדי בתגובותי האחרונות.
יש לנו שפע עצום של מאובנים ושלדים של בעלי חיים, ובנוסף לכך יצורים שקיימים עד ימינו ומאפשרים לשחזר את הרצף האבולוציוני.
אני חוזר עליו:
חד-תאיים --> רב-תאיים ראשונים (אמבות, שוטוניות וריסניות) --> ספוגיים --> תולעים שטוחות --> תולעים טבעתיות --> פרוקי רגליים --> מיתרנים (אזמלון) --> דגים --> דו-חיים --> זוחלים ומהם פיצול ליונקים ועופות.
כמובן שיש עוד הסתעפויות בדרך כמו ההסתעפות היסודית לעולמות הצומח והפטריות (שכיום מקובל שאינן צמחים).
יש גם דוגמאות חיות כמו הברווזן - יונק בעל מקור ומטיל ביצים, והקיפודן ("קיפוד הנמלים") שאף הוא מטיל ביצים. אלו רמזים ממשיים להתפתחות היונקים מהזוחלים.
יונקים אלו נדחקו בידי מינים מתקדמים יותר ושרדו רק באוסטרליה שהיתה מנותקת משאר היבשות תקופה ארוכה.
ככה זה: אם מתפחת מין חדש שמתחרה במין קיים על אותה גומחה אקולוגית, סביר שאחד מהשניים ייעלם, ואם יש לנו מזל נמצא שרידים, או אוכלוסייה שרידית במקום נידח.
דוגמא אחרת היא מאובני העופות הקדומים המצביעים בבירור על ההתפתחות מהזוחלים.
דוגמאות נוספות יש בכל רחבי עולם החי.
גם בעולם הצומח מקובל שהיתה התפתחות אבולוציונית, מהצמחים חסרי הפרחים (ציקסים ושרכים), דרך המחטניים, מגוון גדול של משפחות ובסוף באים הסחלביים, אשפי הרבייה בעולם הצומח. אפשר גם לראות יפה שהצמחים הפרימיטיביים ביותר אינם מתבססים כלל על האבקה מהחי (מעניין שאחת המשפחות המתקדמות ביותר - הדגניים - דווקא חזרה לשיטות אלו של האבקת הרוח, אך זה כבר off-topic), ואילו הסחלביים בקצה השני מייצגים התאמות מיוחדות להרגלי הרבייה של חרקים שונים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש