בתשובה לאח של אייל, 10/01/24 7:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז אנחנו מסכימים. אבל אם כבר אנחנו כאן, יש לי שאלה:1 בעקבות הקישורים ששלחת, ראיתי שאכן מוזכרים (גם בלי קשר לחישובי "מהירויות" מטעים שכאלה) תיקונים יחסותיים לאורביטלים כאלה ואחרים, וחלקם אפילו נראים משמעותיים2. במודל האמיתי של הטבע, המודל הקוונטי, הטיפול ביחסות פרטית נעשה בדרך כלל דרך תורת השדות הקוונטית. אבל האם היא שימושית לחישובים של מצבים קשורים כמו אלקטרון באטום? ואם לא היא - על מה באמת מתבססים התיקונים היחסותיים האלה? (כדי לסבר את האוזן - בהינתן "משוואת שרדינגר" כלשהיא - איזה גורם בה בכלל מרמז שעלול להיות פה אפקט יחסותי, אם "מהירות" היא אלא חלק מהמשחק?) 1 אם היא טכנית מדי אנא אמור. 2 דוגמת הדגל שמוכרת שם היא אטום זהב, שלפי הטענה התיקון היחסותי הוא זה שמעניק לו את הצבע הזהוב בשונה מזה של כסף. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי תשובה, ומצאתי בעיקר: "מסובך מדי, כשתגדל תבין". אז אתה צודק, התיאור הכי מדויק שיש בידינו הוא תורת שדות קוונטית. והתיאור הזה כבר מכיל בתוכו גם יחסות פרטית וגם אפקטים נוספים (לדוגמא הזחת לאמב - זה קורה באטום מימן ולא קשור ליחסות. למעשה זה אפקט שאף אחד לא חזה, ובדיעבד הסבירו אותה עם תאוריה מעודכנת יותר) ולהבנתי המוגבלת, השתמשו באותה שיטה גם כדי לחשב אורביטלים של אטומים כבדים כמו זהב. העניין הוא שהמתמטיקה היא מאד מסובכת. ואז (מסיבות פדגוגיות? מסיבות היסטוריות?) יש את הקירובים האלו. הם רק קירובים אבל עובדים לא רע, ובעיקר פשוטים להבנה. קירובים בסגנון של "בוא נחשב מהירות ממוצעת של אלקטרון, ואחרי זה נחשב את המסה היחסותית שלו, ואז נדחוף את זה למשוואת האורביטל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ"ל "מהירות" היא *לא* חלק מהמשחק | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |