 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לי המון עבודה, וזו סיבה טובה לפרט כאן מאיזה ספרים נהניתי השנה, בסדר לא מחייב: אדם הולך הביתה - יורם עשת אלקלעי - ספר נהדר, ממואר צובט לב של לוחם במלחמת יום הכיפורים, שנפצע פציעה סופר-קשה והצליח לשקם את עצמו. זוליכה פוקחת עיניים - סאגה ששואבת מן הפרק הראשון, קורותיה של אישה קזאנית צעירה שהוגלתה לסיביר, זה בעצם סיפור חייה של סבתה של הסופרת. נהדר ומעביר את פרטי הפרטים לאשורם. מסע שורשים - טובה דיקשטיין, אהבתי מאוד, ספר עיון על מאכלי כנען המקראית, שופע ידע ברמת התבלין הספציפי ומביא גם מתכונים שנשתמרו עד ימינו (כך הכנתי גבינה בפעם הראשונה בחיי). שומרי המגדלורים - מבטיח, מקיים רק בערך, ספר מתח על תעלומה אמיתית שלא נפתרה. שרלוב ברונטה - וילט - נהניתי מאוד מסיפור החניכה הזה של בת טובים שירדה מנכסיה ומתפרנסת כמורה או אומנת - עם אחרית דבר מאלפת על התקופה. זה הולך לכאוב - אדם קיי - רב מכר, נהניתי ושכחתי הכל. לא אמשיך לספריו האחרים דווקא בגלל שנהניתי ומיציתי. הדרך לגן עדן - גיל הראבן, סיפורים קצרים מד"ביים בסגנון מראה שחורה אהובת הקצין הצרפתי - קראתי וליוויתי את הפרקים בהרצאות היו-טיוב של ד"ר הנרי אונגר על הספר. תענוג פוסט מודרני ובכלל. כרוך סביב צווארך - צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה - סיפורים קצרים סביב נושאים כמו הגירה מאפריקה לארה"ב, פערים תרבותיים והחלטה על החיים שראוי לחיות. קצת הרגשה של בוגרת סדנאות כתיבה, אבל נחמד. קלרה והשמש - אישיגורו. מעצבן וקיטשי, לא אמין בעליל, סתם השתרבב לרשימת הספרים שאהבתי לראות אם יש לכם עדיין קשב. המורה לעברית - מאיה ערד. כרגיל אצל ערד המצוינת, הנושא הוא ניסיונות ממושכים למישמוע של המציאות, הדמויות כושלות בזה עד שמישהו מעורר אותן בכוח להביט באמת. היו עוד ספרי מקור שאהבתי, "בדרך" של דרור בורשטיין, "יריתי באמריקה" של תהילה חכימי", "היפומאניה" של מגי אוצרי (התפסן גרסת 2024). והיו גם הרבה שלא אהבתי. כרגע אני בין ספרים, כלומר משחקת שבץ נא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בפתיל שפתחתי על ספר אחר של אישיגורו1, "לעולם אל תיתן לי ללכת", כתבת אאז"נ שסופרי לא-מד"ב שמנסים לכתוב מד"ב נוטים ליפול במד"ביות (גם אם הם מצליחים להזריק איכויות שפחות טיפוסיות לסוגה). מסקרן אותי איך גיל הראבן עמדה באתגר. 1 עברתי את המבחן! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמדה בו יפה מאוד, להרגשתי - גם ספרותית וגם ''מד''בית'' היא מעמיקה ומשוכללת רגשית יותר מאישיגורו. שאגב ''שארית היום'' שלו גם כן נכתב מתודעה של משרת ש''תוכנת'' לתפקידו. לא צריך את הקולב הטכנולוגי בשביל זה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |