 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון, אבל היא הוחרבה קונבנציונלית באופן די שקול (כלומר, שכל אזרח מרגיש מקרוב את החורבן ואת חוסר האונים). את זה אנחנו די עושים בעזה. אבל - אני משער (שוקי יתקן אותי אם ההיסטוריונים חושבים אחרת) שאחד המרכיבים במהפך התודעתי של הגרמנים והיפנים הוא הכניעה הרשמית. זה לצערי לא נראה על הפרק בעזה - אנחנו יכולים לכבוש כמה שנרצה ולהרוג את מי שנרצה, לא יקום שם מישהו עם שמץ יומרה להיות שליט שיאמר ''נכנעים''. אני חושב שגם הרש''פ לא תעשה זאת. וגם - אם נעשה שם תוכנית מרשל מופלאה, מה שיעמוד לה לרועץ - ולא היה בגרמניה ויפאן - הוא השפעה מצד מחרחרי מלחמה ופונדמנטליזם בסביבה (איראן ושות'), באמצעות תקשורת המונים ורשתות חברתיות. (אז היתה ברית המועצות, שניסתה להעביר את הציבור מחנה, אבל זה לא התחיל מיד עם סוף המלחמה, ומשלל סיבות היה פחות אפקטיבי ממה שאיראן ושות' יכולות לעשות כאן.) אולי אם אפשר היה להוסיף לתוכנית מרשל ריסון של תקשורת המונים ורשתות חברתיות... היה מועיל לעשות את זה בכל העולם, אבל זה נראה עוד יותר דמיוני משיתוף פעולה גלובלי להפחתה דרמטית של פליטות פחמן. לא שאני אומר שלא צריך לנסות תוכנית מרשל, רק שכמו כל ניסיון לתוכנית מדינית אופטימית, גם זה נראה לי הבהוב קלוש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק על המשפט שכתבת: "את זה אנחנו די עושים בעזה", ואפילו קצת נעלב ממנו בשם מדינת ישראל. בעזה ישנה פעילות משולבת של הפצצות מהאוויר וכוחות קרקע, כשמטרתה השתלטות על השטח. זה דומה יותר למה שסיפרתי בתגובה 765083 . ההפצצות שעשו הגרמנים על לונדון וערים נוספות בבריטניה, וההפצצות שעשו בעלות הברית בערי יפן וגרמניה, לא לוו בקריאות מקדימות לאוכלוסייה לפנות את המקום כדי לא להיפגע, שום כוח קרקעי לא עמד בשערי הערים האלה על מנת להיכנס לשם לאחר "הריכוך", ומטרתן לא הייתה ריכוך קודם השתלטות אלא משהו אחר לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט נכון, אבל העיקר מבחינתי, מבחינת ההשפעה על תודעת המנוצחים, הוא ''כל אזרח מרגיש מקרוב את החורבן ואת חוסר האונים'', ואני חושב שזה כן קורה בעזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לגבי ברית המועצות - כדאי להזכיר שמגרמניה היא פשוט קיבלה חצי מדינה אליה, הרבה יותר אפקטיבי מ'להעביר את הציבור מחנה' דרך רשתות חברתיות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלפחות בגרמניה, הרבה לפני הכניעה הרשמית, היה את הפער הבלתי נתפס בין ההבטחות של ההנהגה (רייך של 1,000 שנה) לבין המציאות שיותר ויותר גרמנים ראו במו עיניהם (חיילים רוסים או אמריקאים מסתובבים ברחובות המבורג). החמאס למדו את השיעור הזה, ומה שהם מבטיחים (ומקיימים) לציבור שלהם זה דם, אש ומוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסביבות 2009 היה ברור שיש עזה שנמצאת בברוך ויש את הגדה שנמצאת במצב לא גרוע מדי. אם ישראל תצליח להגיע למצב שעזה בלי החמאס יוצאת מהברוך, וגם הגדה יוצאת מהמשבר, זו כבר תהיה התחלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |