בתשובה לאריק, 16/11/23 11:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
> הירידה המתמשכת בשיעורו של תקציב הבטחון מתוך התמ"ג בעשורים הבאים היתה גורם חשוב בפריחה הכלכלית בעשורים הבאים. לא הפוך? התמ״ג גדל ( = הכלכלה פרחה) ולכן תקציב הבטחון נהייה קטן יותר ביחס אליו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה תהליך ארוך טווח שהזין את עצמו. אבל קודם ירדו הוצ הבטחון ואז צמחה הכלכלה ואז ירד עוד חלקן של הוצ הבטחון בעוגה וגלגל חוזר. כשחלקן של הוצ הבטחון בתמ"ג גבוה מ 15% הכלכלה פשוט נחנקת. מ 1950 עד 1966 היה ממוצע ההוצאה לבטחון קצת פחות מ 9% מהתמ"ג. מ 1967 עד 1972 הוא היה קצת פחות מ 20% מהתמ"ג. בשש השנים 1973 ועד 1978 היה ממוצע ההוצאה לבטחון 25% מהתמ"ג! הממוצע 1978 עד 1985 היה שוב 20% מ 1986 ועד 1991 קרוב ל 14% מ 1991 ל 1995 היתה ירידה חדה מ 12% ל 8% (לראשונה חזרנו לרמות שלפני ששת הימים) ומאז 1995 עד 2020 ירידה עקבית ומתמשכת (מ 2003 ממש מונוטונית) עד ל 5% ב 2020. תכלס מששת הימים עד 1991 הוצאות הבטחון חנקו את הכלכלה. כאשר הן צנחו בשנות התשעים ל 8% הכלכלה התחילה לטוס, ואז את החלק האחרון מ 1995 ועד 2020 אפשר לייחס לצמיחה כמנוע. _______ מקור הלמ"ס- הצריכה הציבורית הביטחונית והצריכה הציבורית הביטחונית המקומית, כאחוז מהתמ"ג, מהמקורות ומהמקורות נטו (במחירים שוטפים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי משוכנע. יש הבדל בין "ירדו הוצאות הבטחון" לבין "ירד חלקן של הוצאות הבטחון בעוגה". בשנות התשעים הייתה עלייה חדה בהגירה לישראל שהגדילה מאד את העוגה. יכול להיות שבאותה עת הוצאות הבטחון לא ירדו, אבל בכל זאת ירד חלקן בעוגה? כהדיוט נראה לי שלא אמור להיות מתאם גבוה בין גודל האוכלוסיה או גודל הכלכלה לבין הוצאות הבטחון (בגלל שיש יותר תושבים או שהם יותר פרודוקטיביים צריך יותר צוללות?) לי נראה שלוח 3 הוא שמראה מתי היו "הוצאות בטחון מוגדלות" ושם התמונה פחות פשוטה מהתיאור של לוח 4. הזינוקים בייבוא הבטחוני ב-67 וב-73 לא מפתיעים, אבל מה רבין קנה לנו באמריקה ב-87? בכל אופן, ב-90, 91, ו-93 עלו הוצאות הבטחון ואם מסתכלים מרחוק על 1995 עד 2020 (נגיד ממוצע מתגלגל על שלוש שנים) אז הוצאות הבטחון ממשיכות לגדול במתינות, אבל המשק גדל יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מסתכל מהפן המאקרו כלכלי, אז הוצ הבטחון גדלו בעשרים השנה האחרונות כי הן יכלו. לדוגמה- תוספת הרמטכ"ל השערורייתית לשכר אנשי הקבע. הכוונה ב"יכלו" הוא שמשקלן בתמ"ג לא גדל, ואף ירד בזכות הצמיחה. הצמיחה אפשרה גם להגדיל את התמיכות בכל מיני מגזרים לא יצרניים. אחרי ששת הימים ועוד יותר אחרי יום כיפור הוצ הבטחון גדלו מחוסר ברירה. הן גדלו לשיעור שחנק את הכלכלה וכמעט מוטט את המדינה כלכלית. הנקודה היא שקל למשק לצמוח כאשר משקל הוצ הבטחון מהתמ"ג נמוך, וקשה לו לצמוח כאשר משקלן גבוה. כאשר משקלן גבוה מאוד הן אבן ריחיים עצומה על צוארו של המשק. תמקד במה בדיוק אני צריך לשכנע אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך לשכנע. כשמצב הבטחון ירוד (למשל עכשיו) המשק ניזוק. בין המנגנונים התורמים לקשר הסיבתי הזה: גיוס מילואים מקטין את התפוקה, פינוי יישובים כנ״ל, סגירת מערכת החינוך גם (ובטווח הארוך, חבל אבל אין מה לעשות: לילדים האלה, בממוצע, תהייה פחות השכלה ופחות כישורים ולכן, בממוצע, פריון העבודה יפגע), חוסר ודאות גורר קיטון בהשקעות מבית ומחוץ. כשמצב הבטחון ירוד הצריכה הציבורית הבטחונית עולה בשיעור גבוה מהרגיל1. בין המנגנונים התורמים לקשר הסיבתי הזה: גיוס מילואים, חידוש מלאים. קל לראות לכן שכשמצב הבטחון ירוד, היחס בין הוצאות הבטחון לבין התוצר גדל, והמנגנונים התורמים לקשר הסיבתי הזה כוללים את כל האמור לעיל. קצת תמוה בעיני להתחיל את האנליזה מהסתכלות על היחס בין הצאות הבטחון לבין התוצר ולהסיק "יחס גבוה בין הוצאות בטחון לתוצר חונק את הכלכלה" (מה המנגנונים התורמים לקשר הסיבתי הזה?), כשאפשר בקלות להתחיל אותה מהסתכלות על משתנה בלתי-תלוי (מצב הבטחון) שמשפיע על היחס הנ״ל (באמצעות המנגנונים שנסקרו). 1 עד כה נמנענו מלהתייחס לסיוע חוץ, אבל אפשר להזכיר מצד אחד את הסיוע האזרחי הנדיב בשנות התשעים שהוזכרו לעיל ("הערבויות") מחד ואת חבילת הסיוע הבטחוני המתבשלת בקונגרס כעת מאידך. נראה לי סביר שגם ב-73-74 ואחרי קמפ דייויד הסיוע האמריקאי איזן הרבה מהייבוא הבטחוני, אבל מסכים שבעשורים האחרונים לסיוע החוץ יש ערך שולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת קטנה שדילגת עליה - סגירת מערכת החינוך משאירה בבית מיליוני הורים לילדים בגילאי גן עד יסודי, זו פגיעה מאד משמעותית ומיידית בכלכלה. כשזה מתארך, חלק מההורים גם יאבדו את משרותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאמרת נכון, אבל לא מסביר את הקריסה הכלכלית של ישראל בהילוך איטי מ 77' ל 84'. קריסה שכללה היפראינפלציה ואובדן יתרות המט"ח. אמנם הוצ. הבטחון לא היו גורם יחיד לקריסה, אבל הן היו גורם משמעותי. ומצד שני- מ 95' ועד היום מצב הבטחון ידע עליות ומורדות, אבל הצמיחה הכלכלית היתה איתנה, כולל צליחה מזהירה של המשבר הפיננסי העולמי ב 2008. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שבשנות האינתיפאדה השנייה 2000-2003 המצב הכלכלי היה לא איתן בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. נושא אחר - מתי תפתח שנת הלימודים האקדמאית? ומהי משמעות הדחייה לטווח ארוך. בקורונה היו חלופות, מה אפשר לעשות לבנתיים? איך התנהלו בעבר לנוכח מלחמות ארוכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משבר הדוט-קום שהפיל איתו את מגזר ההייטק, הקטר של הצמיחה. שוויי הגיוסים (כלל שהיו בכלל) נחתכו לעשירית. ב 2003 קניתי מניות של חברת הייטק ישראלית בנסדק בשווי חברה נמוך משווי המזומנים בקופתה, והיא לא היתה היחידה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |