בתשובה לאריק, 16/11/23 13:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החזרת חיילים והחזרת חטופים זה שני דברים מאוד שונים, אבל משהו אחד שמשותף להם הוא שלגיטימי להפגין למענם. על כל אחד מהם לחוד אפשר להתווכח אם זה חכם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לענ"ד חובת הממשלה לפדות חיילים שבויים גדולה מחובתה לאזרחים. חיילים הם סוג מסויים של עובדי מדינה ומבחינה זו החזקתם בשבי היא פגיעה בכבוד המדינה כגוף, מעבר לפגיעה שיש בחטיפת אזרח. החיילים הם בבחינת מקורבים יותר למדינה. פעילות משפחות החטופים לטעמי הרבה פעמים חורגת מגבול ההתנהגות ההגיונית ויש בה מידה רבה של חיפוש המטבע מתחת לפנס. אבל במקרה זה איני סבור שהיא מזיקה בשום אופן. הטיעון של העלאת מחיר החטופים הוא במקרה זה הרבה פחות תופס מאשר במקרים אחרים. החברים מחמאס הם גידול פרא של אנשי כנופיות, קנאים ופסיכופטים, כך שהשיקול שלהם לגבי שחרור חטופים הוא כל כך אקראי, מופרע ובלתי רציונלי שקשה לי להאמין שלהפגנות יש השפעה רבה עליו. מה מונע מן החמאס לשחרר חטופים תאילנדים או בעלי אזרחות רוסית? ומה בנוגע למנגיסטו ולמבריח הבדואי? הרי ברור שהניזוקים העיקריים מהחזקתם בשבי הם החמאס בעצמו. ובכל זאת הם ממשיכים להחזיק בהם ללא שום תועלת או רווח. כמו כן, ההפגנות מאפשרות למשפחות להרגיש שהן עושות משהו למען קרוביהן ולמרות שההפגנות הן בארץ ובלי קשר לאג'נדה של המפגינים, הן מסייעות להחזיק את החטופים בדעת הקהל העולמית. זה עשוי להועיל במעדה מסויימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד בפתיל הזה לא הבחין בין החזרת חיילים חטופים להחזרת חיילים חטופים. בפתיל הזה מי שדיבר על ''החזרת חיילים'' דיבר על החזרת חיילים שנלחמים, כלומר הפסקת הלחימה (לפחות הקרקעית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מצליח ל''הבחין בין החזרת חיילים חטופים להחזרת חיילים חטופים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה נתפסתי לתעמולת האויב לפיה כל אזרחי ישראל חיילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעניין למה אני לא מפגין בעד החזרת החטופים: זה פחות בגלל "ההפגנות מעלות את המחיר", אני מסכים איתך שזה שיקול של המלחמות הקודמות (גלעד שליט). העניין הוא שאני לא בטוח מה ההפגנות האלו כן רוצות ממקבלי ההחלטות אצלנו. נראה שהרבה מהמפגינים מניחים כמובן מאליו שמקבלי ההחלטות מתקמצנים על התשלום לחמאס, והמפגינים רוצים לרכך אותם - כמו שהיה עם שליט. אני שומע אותם אומרים "כן, בואו נשחרר את כל אסירי החמאס תמורת החטופים". סבבה, אבל אני לא רואה ראייה להתקמצנות כזו מהצד שלנו, והחמאס בכלל לא שם על השולחן הצעה כזו. האם הם רוצים שהממשלה תשים על השולחן את ההצעה הזו? זה נראה לי חסר אחריות, כי אני בטוח שאם נעשה זאת, ואם חמאס יגיב בכלל, תגובתו תהיה ניסיון לשפר עמדות מפה: "שחררו את כל האסירים שלנו, ואנחנו נשחרר רק חלק מהחטופים." או: "נשחרר את כל החטופים, אבל בתמורה, אנחנו דורשים לא רק שיחרור של כל אסירינו אלא גם הפסקת המלחמה וגם כסף מקטאר; אנחנו צריכים כמובן גם ערבות שלא תחדשו את המלחמה מיד אחרי השחרור, ולכן נשחרר את החטופים אחד לחודש." יופי, מה אנחנו עושים עכשיו? יש גם סנטימנט אחר באותו כיוון, שראיתי אותו אצל כמה כותבי טורים ב"הארץ". הוא הולך כך: "מטרות המלחמה המוצהרות הן למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. אבל זה שקר, אלו שתי מטרות שמתנגשות. חובתנו לשחרר את החטופים גדולה מחובתנו למוטט את החמאס, ולכן צריך להפחית או להפסיק את הלחץ הצבאי על החמאס, הוא מסכן את החטופים." שזה נראה לי מטופש להחריד. מה הם חושבים שיקרה בעניין החטופים אם נפסיק עכשיו את הלחץ הצבאי על החמאס? אני חוזר לנקודה שעד כה החמאס לא שם על השולחן הצעה לשחרור כל החטופים, ואם אני מבין נכון אפילו לא הצעה יציבה לשחרור חלקם. אם נפסיק את הלחימה וחמאס יוכל להתארגן בנחת למצב של לשים הצעת שחרור על השולחן, אני חושש שלא נאהב את ההצעה, ר' הפסקה הקודמת. אני מסכים שבשלב מסוים שתי המטרות יתנגשו: רגע לפני שהחמאס יתמוטט הוא ישחק את קלף החטופים כדי להציל את עצמו, ואז הטרייד-אוף יקום ויעמוד בחדות. אבל אנחנו עוד לא שם, ובינתיים נראה לי סביר מאוד שהלחץ הצבאי נחוץ כדי להביא את החמאס לשים בכלל איזושהי הצעה על השולחן. כלומר, בינתיים שתי מטרות המלחמה מתלכדות. גם הגישה של הממשלה - נפעל בשתי זרועות, אחת מנסה למוטט את החמאס כאילו אין חטופים, השנייה מנסה צינורות משא ומתן כאילו אין לחימה - נראית לי נכונה לשלב הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די מסכים עם הפסקה האחרונה והפעילות הדו-זרועית שתיארת. אבל כדאי רק לומר, שמאחר והמציאות היא לא בינארית, קמפיין החזרת השבויים - גם אם הסלוגן שלו הוא 'עכשיו' - מטרתו לחזק את משקלה של מטרת המלחמה השנייה שציינת מול המטרה הראשונה, והחיזוק הזה יכול להיות הנקודות, לא בנוקאאוט. כשבתוך הממשלה יש קולות סמוטריצ'יים ובנגבירים ואחרים שכבר הכריזו שהחטופים זניחים בעיניהם (לפחות הם עקביים - גם לפני המלחמה הם חשבו שמיגון ישובי הדרום הוא לא גבוה בסדר העדיפויות, כמו שרוטמן הצהיר בגלוי עם ה'ילדים שחוטפים טילים זה לא פופולרי' כמו ארנבונים שלו, ובזכותם הופנו גדודי חיילים ליו"ש במקום לעוטף בסוכות), אז קולות מהרחוב שמאזנים את זה יש להם חשיבות. גם אם בהסתכלות בינארית ייתכן וזה לא ישים או מוצלח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אתה צודק. בכל זאת קשה לי להזיז את עצמי להפגנה שאני לא מסכים באמת עם תוכנה אלא רק שאיזו תוצאה מחושבת שלה מועילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להבהרה - לרגע לא ביקרתי את בחירת ההפגנות שלך, רק ניסיתי להראות שאולי יש בהפגנה תועלת מסוג מסוים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |