בתשובה לדב אנשלוביץ, 16/11/23 6:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם חייבים לענות לשאלה פשטנית שמחייבת תשובה בינרית פשטנית אז כן. האלטרנטיבות אף פעם לא היו רק כיבוש או תשלום לחמאס. המציאות היא דבר מורכב והאפשרויות בה רבות. העמדה האישית שלי תמיד היתה שכיבוש עזה הוא לא התסריט הגרוע ביותר. זה שנתנו ל-2006/2007 ברצועה להתרחש וזה שעודדנו (ודאגנו לדשן בכספים) את שלטון החמאס ברצועה הוא תסריט הרבה יותר גרוע מכניסה לרצועת עזה. זה תמיד היה נכון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכל זאת רוצה להבין משהו. זה שנתניהו אישר את כספי קטאר לחמאס זה ברור, כי כל מה שהוא עושה לא בסדר, וגם אם ייעשה את ההפך ממה שהוא עושה זה יהיה לא בסדר. אבל איך אתה מסביר שגם ממשלת הטובים לפיד בנט גנץ המשיכה בהעברות הכספים האלה? מה? גם הם היו מאוהבים בחמאס? הרי הם אנשים טובים. לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכשרת מדיניות נתניהו על ידי ממשלת השינוי והדברים שלא הספיקה לשנות בימיה הקצרים, היא הדמגוגיה המרשימה ביותר שראיתי בשבועות האחרונים, וראיתי הרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבת עכשיו הוא הדמגוגיה המרשימה ביותר שראיתי בשבועות האחרונים, וראיתי הרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די נו. מותר להעביר ביקורת על ממשלה שלא עמדה בציפיות. די לתרץ בחירות גרועות של פוליטיקאים. אנחנו לא עובדים אצלהם. זה לא שהם ״לא הספיקו״ לתקן את זה. הם היו צריכים לבחור בין לעשות משהו מושחת לבין להכנס לסבב לחימה עם החמאס. הם בחרו לעשות משהו מושחת, כנראה מתוך השיקול שלממשלה הזאת יש מספיק צרות על הראש. כדי להוסיף חטא על פשע, הם ניסו למכור לציבור את השקר שהם שינו את המדיניות של נתניהו (בזמן שהם בסה״כ עשו קומבינה בשביל ה-PR ושינו את מסלול הזרמת הכספים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם כן עשו משהו ריאלי. במקום להכניס דולרים לרצועה ולהוסיף למאזן התשלומים של חמאס, הכניסו סחורה. חמאס עצמו קיבל את אותו כסף, אבל זה הקשה עליהם להעביר תשלומים לחו''ל. זה היה צעד מאוד קטן, אבל בכיוון הנכון (ויש היגיון בלהוריד את השחיתות בצעדים קטנים כדי להקטין את הסיכוי שחמאס ישבור את הכלים. אבל יתכן שזאת רציונליזציה). בעיני, הכשל העיקרי שם היה להציג את זה בתור ''עצרנו את התשלומים לחמאס''. זכות הקיום היחידה של הממשלה ההיא הייתה שזאת לא ממשלה של שקרנים שדואגים לעצמם במקרה הרע ולמגזר שלהם במקרה הטוב. כנות הייתה צריכה להיות נר לרגליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. זה בסדר לגמרי אם ממשלה לא עושה את כל הדברים שצריך ביומה הראשון. אבל שלפחות יגידו מה הם כן עושים (בלי להמציא), מה הם מתכוונים לעשות ואיפה יש קשיים שהם יטפלו בהם בעתיד (ויסבירו למה זה סביר לא להתאבד על זה). במקום זאת קיבלנו את השקרן בנט שאמר שהוא עושה משהו אחד בזמן שבדיקות בסיסיות של עתונאים הראו שזה בכלל לא מה שהוא עושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא ״אנשים טובים״. הם פוליטיקאים. זה מאכזב אבל לא מפתיע שהפוליטיקאים האלה דאגו קודם לכסא שלהם ולצורך שלהם ב״שקט תעשייתי״ כי הקואליציה שלהם היתה פרטצ׳ / ממשלה שעמדה להתפרק כל רגע (ודי מהר אכן התפרקה). העברת הכספים לחמאס היא שחיתות שלטונית שמיסד הימין בראשות נתניהו. זאת עובדה שאי אפשר להתוכח עליה. ממשלת ה״שינוי״ היתה ממשלה לא יציבה (בלשון המעטה) שעשתה צלילים כאילו היא הולכת לשנות זאת, אבל לא עשתה זאת ולכן הכתם הוא בהחלט גם עליהם1. אבל הכתם הזה הוא קודם כל עליך ועל הנבחרים שלך שלא רק שביססתם את השחיתות השלטונית הזאת - אפילו נימקתם למה אתם עושים את זה. לכן, לפני כל אחד אחר, אתה זה שצריך להתבייש כשאתה מביט במראה בבוקר. גם אם תגיד אלף פעמים אוסלו (או תזכיר עוד אירועים מהמאה הקודמת או תאשים מישהו בהחלטות של דוד בן גוריון) זה לא יעזור לך. ___________________ 1 וגם על המצביעים שלהם. הקשקוש הלא מוסרי הזה של כסף לחמאס בעד שקט היה די קונצנזוס בקרב ישראלים, מימין ומשמאל. אפילו היום אפשר לשמוע את שלל התירוצים וההסברים למה זה היה מעשה סביר לשעתו. למרות שזה בהחלט לא היה. זאת היתה מדיניות פסיכית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אין ספק שאני יכול לנקות אותך מהחשד של חוסר עקביות בגלל נטיות פוליטיות לשמאל. האמת היא שאיני זוכר אותך מהתקופה שלפני ''החופשה שלי מהאייל'', ופגישתנו הראשונה הייתה כנראה רק לאחרונה, ולכן איני מכיר כל כך את דעותיך. ובכן אתה מתנגד לתשלומים האלה כל הזמן, ומבקר גם את הממשלה הקודמת בגין אותה התנהלות. אם כך, חילוקי הדעות בינינו הנם רק לגופו של עניין, ולמרות שהסברתי את עמדתי קודם אנסה להסבירה שוב. אני חושב שהסיבה שהביאה גם לצורך בהעברת הכספים האלה היא הסכמי אוסלו, ומדובר בטרגדיה גדולה מאד. מאז הסכמי אוסלו כל מנגנוני היחסים עם הפלשתינים הפכו למאד מורכבים ומאד רופפים. בגזרת יהודה ושומרון העברנו את השליטה הביטחונית על חלק מהשטחים לידיהם, ונאלצנו להחזיר את השליטה לידינו אחרי אסון האינתיפאדה השנייה. ואז נוצר שם איזה מין מנגנון רופף של ''תיאום בטחוני'' שהתבסס על פחד מושחתי הרשות מכך שחמס החזק יותר ישתלט על השלטון, שהכריח אותם להתבסס על כוחנו. אנחנו מעבירים להם כספים והם מעבירים חלק גדול ממנו למשפחות ה''שהידים'' וגם שליש ממנו לחמס. ברור שאין אנו רוצים בכך אבל כל פעם שאנחנו מנסים לנקות ממה שאנו מעבירים להם את החלק שהולך לטרור מסתבר לנו שזה לא אפשרי ואם נעשה זאת כל העסק וה''תאום הביטחוני'' יתמוטטו, גם למגינת לבם של האמריקאים שהיו בזמנו חלק מרכזי מהסכמי אוסלו. תסכים אתי שגם העברת הכסף לרשות וממנה לטרור זה לא בסדר בדיוק כמו העברת הכספים לעזה. אבל זה מה יש. אם רוצים לשמור על המנגנון הקיים אי אפשר להימנע מכך. בעזה לא אנו נתנו את השלטון לחמס. פשוט פינינו את השטח כי מבחינה גיאוגרפית (ריחוק מהמרכז וכד') מה שלא היה אפשרי ביו''ש נראה כן אפשרי שם, וגם גודל ההתיישבות שם היה הרבה יותר קטן. ואז לא היה מי שיגן על הרשות מפני החמס החזק יותר, והוא תפס את השלטון והפך לגורם השולט ברצועה. ואז התחיל מין מנגנון של פרוטקשן. התפיסה לפיה אם ניטיב את חיי העזתים נוכל לשמור על שקט, ולהימנע מכיבוש הרצועה, גרמה לנו לשלם את דמי הפרוטקשן האלה. לא היה, בעצם, מנוס מכך. ואני גם לא מבקר את הממשלה הקודמת בכך שהמשיכה בהתנהלות הזאת. כמו קודמתה היא לא רצתה בכך שהעסק יתפוצץ. אתה רואה היום במה כרוך כיבוש הרצועה, למרות שאומרים שהצבא עובד מצוין. חשבנו (וגם אני חשבתי) שאפשר להימנע מכך תוך משחק זהיר של העברת כספים מבוקרת לעזה. וכל המבנה הזה התפוצץ בשבעה באוקטובר. אני מקווה שאחרי שיתפזר העשן נגיע לאיזה שהוא מצב ברור יותר שבו גם נדע באופן יותר ברור איך להתנהל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עתה שמעתי ראיון עם יורם אטינגר שכיהן בעבר בשגרירות בארצות הברית. תיאור מערכת היחסים בין ארצות הברית בעידן שלטון המפלגה הדמוקרטית והנשיא ביידן ובין המשטר באיראן, מאד הזכיר לי את מערכות היחסים בינינו ובין ערביי יו"ש מאז אוסלו. ובכן, ארצות הברית מפשירה בימים לאיראן 10 מליארד דולר סכום שמתווסף ל 100 מיליארד דולר שהפשיר ממשל ביידן מאז שקם, ומה שעושה המשטר האיראני עם הכסף הזה כולנו יודעים. למה ארצות הברית עושה זאת? זה בגלל איזו אמונה (אמונת שווא לדעתי) שניתן לפתור את בעיית התגרענות איראן באמצעים דיפלומטיים. את הגישה הזאת מוליך משרד החוץ שלהם ושר החוץ בלינקן. האיראנים תוקפים את כוחותיהם ישירות בסוריה ועיראק, מאלצים אותם לרכז כחות ענקיים במזרח התיכון, ובתמורה המשטר האיראני מקבל כסף. זה הרבה יותר מוזר ממה שקורה בינינו ובין ערביי יו"ש. קשה להבין זאת. זו בכלל לא מדיניות. זו דת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״וגם אם ייעשה את ההפך ממה שהוא עושה זה יהיה לא בסדר״ מצטער להגיד, אבל זאת רטוריקה ילדותית. אם נתניהו היה עושה את ההיפך, אני לא הייתי מעביר עליו ביקורת על זה שהוא עשה את ההיפך. יכול להיות שמישהו אחר היה מעביר עליו ביקורת כי הוא עשה את ההיפך, כי לאנשים שונים יש דעות שונות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |