|
||||
|
||||
א. הוא לא נביא בכלל. הוא סתם מתאר תסריטים לגמרי יותר מרק ״אפשריים״. תסריטים כאלה הם על סף הסבירים (גם אם הם לא ודאיים). בקרב ערביי ישראל אכן זה רק מיעוט שמושפע מפרופוגנדה חמאסית/איסלמיסטית וגם עלול להחליט לעשות מעשה, אבל אנשים כאלה עם אידיאולוגיה כזאת לגמרי קיימים פה איתנו. תסריט של מלחמה רב זירתית בו אזרחי ישראל בודדים (ואולי קצת יותר) יתקפו ו/או ירצחו יהודים בביתם הוא תסריט שיש לקחת בחשבון ולא לזלזל בסיכוי שלו לצאת אל הפועל. לפרוץ לבית של משפחה ולרצוח זאת לא פעולה מורכבת יותר מלפרוץ לבית כדי לגנוב פליסטיישן. מי שמרגיש בטוח כי הוא לא ליד קו עימות, לא לגמרי הפנים איפה הוא (במזרח התיכון), את הצייטגייסט (טירור מונחה רעיונות גרועים המופצים ברשתות החברתיות, הטלגרם ושאר ״שכלולי המאה״) ואת חומרת התפתחות המחלה הממארת שהיא האסלאם הפונדמנטליסטי (אותה אפשר למצוא במוחם ההולך ומתעוות של אנשים מסביב לגלובוס כולו). |
|
||||
|
||||
קוריוז: ייתכן שהעובדה שהשר לבטחון פנים הוא בן-גביר מרתיעה גורמים מסויימים מלנסות ולחזור על ארועי שומר חומות, מה שעשוי להתברר כחשוב מאד אם גם הזירה הצפונית תתלקח במלוא עוזה ויהיה צורך לשנע כוחות לפי הצורך. אם זה כך, אפשר יהיה לאפיין את מלחמת חרבון ברזל כמלחמה שבה ההרתעה שצה"ל איבד נמצאת במשטרת ישראל (וניתן לקבלה עפ"י סימנים מזהים), ואיתמר בן-גביר הוא - מי היה מאמין שאגיד דבר כזה - האדם הנכון במקום הנכון בזמן הזה. האפשרות השניה, לפיה הרתעה לא תפעל ויתבצע הרג לא מידתי של ערביי ישראל ברוחו של המפקד העליון ברוח ברוך גודלשטיין ובעידודו של חברו לסיעה בעל "תוכנית ההכרעה" היא איומה מכדי להתעסק איתה עכישו. יש מספיק צרות גם בלי התרחיש הזה. |
|
||||
|
||||
לא ניסיתי להגיד שהתרחיש בעל סבירות גבוהה. רק עניתי ל-״בריק לא נביא כזה גדול״ וציינתי שהתרחישים שהוא צופה הם לא תרחישי ״לא יעלה על הדעת״ אלא לגמרי (לכל הפחות) בתוך גבולות האולי. |
|
||||
|
||||
מובן, ואני חושב שעלית על הנקודה המכרעת: צה"ל וגופי המודיעין כולם היו שבויים בהנחה שתרחישי האימים של בריק הם הרבה מעבר לגבולות ה"ייתכן". |
|
||||
|
||||
וילד הכאפות מהטיקטוק בן גביר הוא אף פעם לא האדם הנכון במקום הנכון. בעיקר בתסריטים קיצוניים שדורשים פעולות בהתאם. זה האדם האחרון שאנחנו רוצים שינהל... כל דבר בעצם. |
|
||||
|
||||
לא על אספקט הניהול דיברתי אלא על אספקט ההרתעה. לא הייתי רוצה לראות את נערי הגבעות מאבטחים את כביש ואדי ערה, אבל הייתי שמח לו לא היה צורך לאבטח אותו בירי חי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |