בתשובה לשוקי שמאל, 25/10/23 13:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקדמת אותי. רציתי לציין שמשינה היא הלהקה שהכי מתייחסת לפוליטיקה וצבא (דיברנו על מאיר אריאל, כמה ולמה, אבל משינה היא הדבר). מעניין שזה גם במלים של שלומי ברכה ולא רק באלו של יובל בנאי. עוד באלבום הראשון, עם הנונסנס של אופטיקאי מדופלם, היו התייחסויות למלחמת לבנון בה שירתו. בשיר "התותח מצלצל פעמיים" (שמספר במרומז על חייל בתותחנים שיש לו צלצולים באזניים) יש את השורות "כששב הביתה מן הספר כבר לא היה גיבור". וכמובן "להתראות נעורים שלום אהבה"1 שקטע ממנו מקריין יוסי בנאי בסופו של "תחזור תחזור" ויש בו את השורות ההו כה אקטואליות "מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך להתנהג רגיל מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך להתנהג רגיל" ________ 1 תמיד הבנתי שמדובר בו על הטבח במערכת המכפלה, אבל להתראות נעורים שלום אהבה [ויקיפדיה] גם מספקת הוכחות- "שני טקסטים בשיר מרמזים על אירועים אקטואליים שאירעו זה אחר זה ב־25 וב־26 בפברואר 1994: "היה זה יום סגריר והקבוצה הפסידה" ו"חזרנו מחיפה עם הפנים בין הידיים" מאזכר את ההפסד של מכבי תל אביב למכבי חיפה 5:0 בעונת 1993/1994. "'הוא היה מטורף' אמר פוליטיקאי משופשף./ 'נהרגו עשרות אנשים' סיים קריין הטלוויזיה,/ 'נקווה שיהיה שקט, עכשיו הפרסומות"' קשור לטבח מערת המכפלה שביצע ברוך גולדשטיין יום קודם לכן." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, לא ידעתי ש"נהרגו עשרות אנשים... נקווה שיהיה שקט, עכשיו הפרסומות" מתייחס לטבח. ועדיין, עד כמה שאני מצליח להבין את השיר זה רק רקע לעיסוק של הכותב בעצמו ובמה שעובר עליו. ואם יש משהו מקומם ב״נקווה שיהיה שקט, עכשיו הפרסומות" שאומר הקריין לאחר הטבח, הרי שהשיר חוטא פחות או יותר באותו חטא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר המקורי אכן מערבב גבוה ונמוך, כנראה בכוונה, כשהמספר משווה בין ההרגשה שלו אחרי ההפסד לחיפה להרגשה שלו אחרי הטבח, בסגנון עוד זה מדבר וזה בא. אבל הדקלום של בנאי האב ב''תחזור תחזור'' משמיט את החלק של הכדורגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזכור כמות ההרוגים במשינה (95) מזכירים את עשרות ההרוגים ב׳חדשות׳ של - החברים של נטשה ברדיו בלה בלה (94). ׳נהרגו עשרות אנשים סיים קריין הטלויזיה נקווה שיהיה שקט עכשיו הפרסומות׳ ; ׳תשעים ושניים הרוגים בהתרסקות הג'מבו. בוקר טוב עולם! החזאית אופטימית׳ —— 1. לדעתי, הקריינות של אורלי יניב ב׳חדשות׳ משולבת טוב יותר בטקסט מקריינותו של בנאי האב שנשמעת יותר מידי ׳בבית׳ שהורסת את השיר. 2. ההדגשה על כימות האנשים מובילה אותי להזכר במיליארד הסינים של זילבר : ׳ארבע מאות מיליון מזי רעב ואני, מי אני? מה אני? יושב על צלחת אבטיחים על שפת הים, משקפיים כהים, מה אתם יודעים..׳ |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |