בתשובה לצפריר כהן, 24/10/23 7:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כנראה שהיו עוד כמה אנשים שחשבו שהישגיו של וינטר עם גבעתי ברפיח בצוק איתן לא היו כאלו מצויינים. החרשים הקטנים האלו המלהגים על גנץ ואייזנקוט וקצינים בעלי אוריינטציה פוליטית. הם רק שוכחים שדווקא עופר וינטר הוא שקיבל ביוני 2021 נזיפה עקב שיחה שקיים עם ידידו, חבר הכנסת נפתלי בנט, ללא אישור וללא דיווח על כך למפקדיו, וזאת בניגוד להוראות צה"ל האוסרות על קשר ישיר בין משרתים לבין נבחרי ציבור. במקום חהתיחס לדברי הבל, אני מאד ממליץ להקשיב לסרטונים של בריק: אני מודע לבעייתיות הגדולה מאד של הביקורת של בריק. א. ראשית בריק לא נביא כזה גדול. הוא חזה הרבה דברים מלבד מה שקרה. הוא דבר על מחבלים שחודרים להתנחלויות, על התקפה של החזבאללה ועל פוגרומים שיעשו ערביי ישראל. ב. שוב המחלה הישראלית של לעשות את העבודה של מישהו אחר. האלוף בריק היה נציב קבילות חיילים. זה לא ממש במסגרת התפקיד שלו לחקור אם צה"ל מוכן למלחמה. לעומתו האלופים אילן הררי, דורון אלמוג ואבי מזרחי דוקא כן מונו לחקור את זה והם פסקו שצה"ל דוקא כן מוכן. ג. לטענת בריק, הוא הגיע לבדוק את מוכנות צה"ל לאחר שחקר תלונות חיילים על תנאי שירות בלתי נסבלים בסוללת כיפת ברזל. לטענתו הוא לא הבין מדוע היה צריך להגיע לנציג קבילות חיילים כדי לעשות מה שהצבא היה ממילא אמור לעשות. הטיעון נראה לי קצת דחוק. ד. יחד עם זאת יש לומר שבסופו של דבר הוכח שדוקא בריק צדק. צה"ל לא היה מוכן למלחמה שפרצה. ה. בריק עוסק בכל מיני כשלים והתנהגויות מחבלות הקיימים בכל ארגון מוסדי. השאלה היא האם הכתמים הללו הם שיבושים אקראיים או מאפיינים התנהגות כושלת של כלל הארגון. ו. אני כבר שנים רבות חש שיש בצה"ל בעיות בתחום של אמון החיילים במפקדיהם, תרבות שקר וכיסוי, תרבות של החבאת כשלים והתעלמות והתנכלות לביקורת, הצהרות על תכניות והוראות חדשות מבלי לבדוק את הביצוע שלהן. אלו אינן בעיות בעלות אופן טכני-צבאי, אלא כשלים של ניהול ארגוני וחברתי. ז. בריק אינו לידלהארט, פולר או גודריאן. הנקודה היא שכשלים חברתיים וארגוניים מן הסוג שבריק מעלה, ידועים בכך שהם שמים לאל טקטיקות וטכנולוגיות חדשות. ידוע הסיפור על הצבא הצרפתי שהצטייד ב-1870 במכונות ירייה מסוג מקסים. כליי הירי הללו מן הסתם היו עושים שמות בחיל הרגלים והפרשים הפרוסי שהסתער על הצרפתים ב-1 בספטמבר 1870 ליד העיר הצרפתית סדאן סמוך לגבול בלגיה על גדת הנהר מז. הבעיה היתה שמישהו דאג לאפסן את מכונות הירייה במחסן סגור ליד הגבול עם ספרד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
>> ידוע הסיפור על הצבא הצרפתי שהצטייד ב-1870 במכונות ירייה מסוג מקסים. כליי הירי הללו מן הסתם היו עושים שמות בחיל הרגלים והפרשים הפרוסי שהסתער על הצרפתים ב-1 בספטמבר 1870 ליד העיר הצרפתית סדאן סמוך לגבול בלגיה על גדת הנהר מז. הבעיה היתה שמישהו דאג לאפסן את מכונות הירייה במחסן סגור ליד הגבול עם ספרד. מקלע מקסים הומצא רק בשנת 1884, אז לא ייתכן שהצבא הצרפתי הצטייד בו ב-1870. בערך Battle_of_Sedan [Wikipedia] אני לא רואה סיפור דומה לסיפור שתיארת סביב כלי נשק אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הסיפור זכרתי מאחת מתוכניותיו של הפרופ' מיכאל הרסגור, כך שאני בודאי ראוי לסלחנות מפאת הזמן הרב שחלף. מתברר שהסיפור לא מדוייק ביותר מפרט אחד. מקלעי גאטלינג (מכונות יריה חצי אוטומטיות) השתתפו במלחמת האזרחים בארה"ב. גאטלינג מכר את הפטנט שלו והצטרף לחברת הנשק הידועה קולט וכל מיני גרסאות שלה יוצרו במקומות שונים (למשל בניוקאסל אנגליה). מתברר שהצבא הצרפתי כן השתמש במקלעים כאלו במלחמה הפראנקו-רוסית. בקרב סדאן הם כפי שספרתי לא השתתפו, כך שאין טעם לחפש שם. סדאן היא בצפון (הגבול עם בלגיה, לוקסמבורג). לפי הסיפור שאני זוכר, המקלעים היו בחזית הדרומית (הגבול עם ספרד). בכל מקרה כפי הנראה היה מדובר במספר קטן של כלים שמן הסתם לא יכלו לשנות את התוצאות. ה"מקסים" כנראה נולד בזכרוני הפורח. מקלעים במלחמה הפרנקו-פרוסית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> המקלעים היו בחזית הדרומית (הגבול עם ספרד) זה לא שאני מבין גדול בהיסטוריה או במלחמת צרפת-פרוסיה (רק בזכות התגובה שלך אתמול נודע לי על עצם קיומה...), אבל מהמעט שקראתי עכשיו, לא היתה בכלל חזית ספרדית-דרומית במלחמה הזאת, כי ספרד לא השתתפה בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלחמה הפרנקו-פרוסית 1870 היא אחת המלחמות החשובות בחצי השני של המאה ה-19, בעיקר מפני שהיא הראשונה במחזור שלושת המלחמות הגדולות בין צרפת לגרמניה. יש המון סיפורים ועניינים על המלחמה המרתקת הזאת, אבל כאן אשתדל לקצר ולתמצת. א. היו במלחמה זו שתי חזיתות דרומיות. החזית עם ממלכת איטליה והחזית עם ספרד. אתה צודק שהחזיתות האלו לא היו פעילות. באופן רשמי המלחמה פרצה בגלל מחלוקת בשאלת ירושה בבית המלוכה הספרדי (בפועל המלחמה היתה תוצאת התכנית ארוכת השנים של ביסמרק להקים קיסרות גרמנית. וגרמניה אכן הוקמה כתוצאה של המלחמה הזו). ניסיתי לחפש איפה איך ומתי הופעלו מקלעים במלחמה זו. ב. מתברר שהיו בידי הצרפתים לא רק מקלעי גאטלינג בכמות קטנה, אלא גם מקלעים מייצור עצמי (צרפתי) שנקראו Mitrailleuse. ג. מתברר שהמקלעים הופעלו ע"י הצרפתים בקרבות באזור הלחימה בצפון-מזרח צרפת שהתרחשו לפני סדאן, למשל הקרב במארס לה טור. ד. אליבא דויקיפדיה פיתוח המקלעים נשמר בסודיות כזו שלא היו מספיק אנשים שידעו להפעיל אותם. בקרב שהזכרתי הפרוסים הפעילו חטיבת פרשים ("מסע המוות של מברדוב") שתקפה את הצרפתים. המקלעים היו אמורים לעשות שמות בפרשים, אלא שלמרות האבידות הכבדות ההתקפה הצליחה. הפרוסים הקדימו למתקפה הפגזה ארטילרית כבדה שהרגה רבים ממפעילי המקלעים והפרשים השתמשו בטופוגרפיה שהסתירה אותם לאורך הדרך. ה יתר על כן, הצרפתים השתמשו במקחעים כאילו היו סוג של ארטילריה בזמן שהטווח שלהם (1100 מ') היה פחות מהטווח של הרובים של הרגלים הצרפתיים והגרמניים. (המקלעים הם נק"ל שאמור ללוות את הרגלים וכוחות אחרים). המסקנה שצריך ללמוד מכאן היא צניעות כאשר עוסקים במדעי הצבא. מסתבר שלא די שתיה לך עדיפות בכ"א ובאמל"ח. יש כאן שאלה מורכבת של אם, מתי ואיך אתה משתמש בהם. ודי לחכימא ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הוא לא נביא בכלל. הוא סתם מתאר תסריטים לגמרי יותר מרק ״אפשריים״. תסריטים כאלה הם על סף הסבירים (גם אם הם לא ודאיים). בקרב ערביי ישראל אכן זה רק מיעוט שמושפע מפרופוגנדה חמאסית/איסלמיסטית וגם עלול להחליט לעשות מעשה, אבל אנשים כאלה עם אידיאולוגיה כזאת לגמרי קיימים פה איתנו. תסריט של מלחמה רב זירתית בו אזרחי ישראל בודדים (ואולי קצת יותר) יתקפו ו/או ירצחו יהודים בביתם הוא תסריט שיש לקחת בחשבון ולא לזלזל בסיכוי שלו לצאת אל הפועל. לפרוץ לבית של משפחה ולרצוח זאת לא פעולה מורכבת יותר מלפרוץ לבית כדי לגנוב פליסטיישן. מי שמרגיש בטוח כי הוא לא ליד קו עימות, לא לגמרי הפנים איפה הוא (במזרח התיכון), את הצייטגייסט (טירור מונחה רעיונות גרועים המופצים ברשתות החברתיות, הטלגרם ושאר ״שכלולי המאה״) ואת חומרת התפתחות המחלה הממארת שהיא האסלאם הפונדמנטליסטי (אותה אפשר למצוא במוחם ההולך ומתעוות של אנשים מסביב לגלובוס כולו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוריוז: ייתכן שהעובדה שהשר לבטחון פנים הוא בן-גביר מרתיעה גורמים מסויימים מלנסות ולחזור על ארועי שומר חומות, מה שעשוי להתברר כחשוב מאד אם גם הזירה הצפונית תתלקח במלוא עוזה ויהיה צורך לשנע כוחות לפי הצורך. אם זה כך, אפשר יהיה לאפיין את מלחמת חרבון ברזל כמלחמה שבה ההרתעה שצה"ל איבד נמצאת במשטרת ישראל (וניתן לקבלה עפ"י סימנים מזהים), ואיתמר בן-גביר הוא - מי היה מאמין שאגיד דבר כזה - האדם הנכון במקום הנכון בזמן הזה. האפשרות השניה, לפיה הרתעה לא תפעל ויתבצע הרג לא מידתי של ערביי ישראל ברוחו של המפקד העליון ברוח ברוך גודלשטיין ובעידודו של חברו לסיעה בעל "תוכנית ההכרעה" היא איומה מכדי להתעסק איתה עכישו. יש מספיק צרות גם בלי התרחיש הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניסיתי להגיד שהתרחיש בעל סבירות גבוהה. רק עניתי ל-״בריק לא נביא כזה גדול״ וציינתי שהתרחישים שהוא צופה הם לא תרחישי ״לא יעלה על הדעת״ אלא לגמרי (לכל הפחות) בתוך גבולות האולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן, ואני חושב שעלית על הנקודה המכרעת: צה"ל וגופי המודיעין כולם היו שבויים בהנחה שתרחישי האימים של בריק הם הרבה מעבר לגבולות ה"ייתכן". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וילד הכאפות מהטיקטוק בן גביר הוא אף פעם לא האדם הנכון במקום הנכון. בעיקר בתסריטים קיצוניים שדורשים פעולות בהתאם. זה האדם האחרון שאנחנו רוצים שינהל... כל דבר בעצם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא על אספקט הניהול דיברתי אלא על אספקט ההרתעה. לא הייתי רוצה לראות את נערי הגבעות מאבטחים את כביש ואדי ערה, אבל הייתי שמח לו לא היה צורך לאבטח אותו בירי חי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |