 |
מודעות למצב עדיין לא אומרת שהשופט עמית בהכרח ייקח את זה בחשבון בבואו לפסוק. יש גם אסכולה לפיה בית המשפט לא אמור לשקול שיקולים שחורגים מהנושא הנדון, כך שנימוקי מדרון חלקלק אינם קבילים משפטית. אני מקווה שזאת אינה דעתם של רוב שופטי העליון, אחרת אני לא רואה שום דרך לעצור את ההפיכה. לכל היותר "נזכה" להפוגה זמנית בחקיקת חלק מהחוקים, בעוד חוקים רבים אחרים ממשיכים לכרסם באופי המדינה והמחאה דועכת.
הנשיא הרצוג, לטעמי, הוא כמו פיטבול שלסתותיו כבר נעולות על הטרף (אפשר לקרוא בטי"ת קמוצה) שהוא חזל"ש של המדינה. כנראה אין לו יתר מדי חשק להירשם על דפי ההיסטוריה כהינדנבורג הישראלי, והוא בטוח שכדי להשיג זאת עליו לשמור על נייטרליות בכל מחיר. וכך פעם אחר פעם הוא נמנע מלהגיד ברחל ביתך הקטנה מי אחראי למשבר ומסתפק בקריאות חיוורות לשלטון לגלות רוחב לב של מנצחים. האם פספסתי איזו אמירה שלו לגבי הדחייה המיידית של אותם מתווי פשרה שהוא הציע בשעתו, "מתווה הנשיא" ואחריו "מתווה העם", או שהוא באמת מילא את פיו מים?
עם כל הביקורת שלי כלפיו, דומני שידיו כבולות כי כל אמירה שלו כלפי הממשלה רק תחזק את ידי אלה שלא שוכחים את עברו במפלגת העבודה, ותחסל סופית את יכולתו לעזור. או להפריע. אני מניח שאין לו, או לפחות הוא מרגיש שאין לו, הפריבילגיה להרים ידיים (וכאן יש לי יתרון גדול עליו!).
אבל הסיבה העיקרית לתגובתי היא שאהבתי את הביטוי "וירוס טרויאני" שמשלב שני סוגי מפגעים סייבריים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש