בתשובה לשוקי שמאל, 12/09/23 13:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא מסכים. אסור לבג''צ לפעול באופן לא ענייני רק כי מי שעומד מולו הוא שלטון רשע. אחד מנק' החוזק של בג''צ הוא זה שההחלטות שלו ענייניות והוגנות. אם איבדת את זה, אתה משחק לידי מי שרוצה ששופטים ייבחרו באופן פוליטי לחלוטין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נהפוך הוא. גם השופטים צריכים לשחק במשחק הפוליטי, אבל מן השופטים אני מצפה להחליט כאזרחים הגונים וכאנשי חוק ולא כפוליטיקאים. היה באחרונה איזה שופט שאמר שכאשר רוה"מ וזוגתו סוחטים מתנות מעתודי ארץ, הוא לא רואה טעם לשפוט מישהו שסיפר שרוה"מ רב עם אשתו על דיבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים. אני מצטט את השופט עמית: דמוקרטיות בימינו לא מתמוטטות בקול שאון. הן נעלמות כתוצאה של העברת סדרה של חוקים משניים המעקרים אותה מתוכנה. עכשיו צא וראה איזה מורשת הורישו לנו הבג"ץ והכנסת גם יחד. ביטול הסבירות הוא תיקון מס' 3 לחוק יסוד שפיטה. מכך אני למד שהיו עוד 2 תיקונים קודמים. תיקון מס'3 התקבל ברוב רגיל, בהעדרות האופוזיציה ובתהליך חקיקה לא תקין (כפי שהודה היועמ"ש של ועדת החקיקה של הכנסת. החכם בעיני עצמו רוטמן הגיש את תיקון החוק הזה כחוק של הועדה, למרות שאפאחד מחברי הועדה האחרים לא השתתף בכתיבתו וכך השיג לחוק קיצור תהליך החקיקה. היועמ"ש הודה שמדובר בהליך לא תקין, אבל סבר שזה לא מצדיק פסילת החוק). בקיצור בכנסת עשה חוכא ואיטלולה ממושג חוק היסוד, מעבירים כל שני וחמישי תיקונים משניים בחוק, מחתימים אותם כחוק יסוד ואז מצפים שתהא לו חסינות מביקורת שיפוטית, כאשר אין אפילו הגדרה חוקית של מה זה חוק יסוד ובטדאי שבשומקום לא כתוב שיש לו חסינות כזאת. מי שרומס את הכנסת, הוא לאו דוקא הבג"ץ אלא חה"כ עצמם המסרבים לחוקק את חוק יסוד החקיקה. בהינתן זאת, לו אני השופט עמית, הייתי מבטל מיד את התיקון הזה. אני מבין שלא כל השופטים בדעתו של עמית. אני מאמין שרובם חושבים שהתיקון הזה לא מספיק חשוב כדי להצדיק "ביטול חוק יסוד". לכן כיניתי אותם לא-יוצלחים. אני מקווה שאתבדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שהליך החקיקה לא תקין, מופיעה ממש בעתירות. אפשר להתייחס אליה באופן ענייני. גם הטענה שלך על "חסינות חוק יסוד", היא ברורה, הוזכרה בדיון ואפשר להתייחס אליה (וכן, אתה צודק). אבל אני התייחסתי למשפט הבא שכתבת: "שלטון רשע שמעוניין להחליף את השלטון בעריצות בשלב ראשון ותאוקרטיה בשלב שני" (ציטוט חצי מדוייק). הדבר הזה הוא חומר להפגנות ובמידה רבה אתה צודק. אבל הוא לא חומר לבג"צ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שנסכים שלוין-רוטמן וגרוריהם הכריזו מלחמה על הבג"ץ. אני חושש שהענייניות וההגינות שאתה גוזר על בגץ יקשרו את ידיו באופן שלא יוכל להחזיר מלחמה השערה. אני מסכים שהבג"ץ צריך להגיב אך ורק ע"פ החוק (בזמנים טובים יותר הייתי מצפה לכך גם מן הקואליציה, אבל בקואליציית המנוול-אמסלם-סמוטריץ-בנגביר זה מגדלים באספמיה). ההבדל ביננו זה שאני בעד "בתחבולות תעשה לך מלחמה" ואתה נראה לי תסתייג מן המילה "תחבולות". אלו תחבולות בדיוק? שאלה קשה. במקרה הייתי מצפה שהגרעין השמאלי בבג"ץ יגיב בהחזרת שני החוקים לכנסת. הייתי רוצה להעלות רעיון כפרני כאן. השמאל קפץ כמוצא שלל רב על המושג "משבר חוקתי". אני לא בטוח שמדובר במשבר מעשי ולא מושגי. אאל"ט, בג"ץ כבר הורה משהו ליו"ר הכנסת אדלשטיין והלה התעלם מן הפסיקה. הוא התפטר תקופה קצרה אח"כ מסיבות שהזמן גרמן, אבל נראה שלא נענש באיזשהי דרך. יתכן שזה מצב בעייתי אבל לא אפוקליפטי. בג"ץ פסק. הרשות המבצעת מוצאת שהיא לא יכולה לבצע את הדין וכאן מסתיים המהלך, כאשר כל צד צריך לחשב את ההשלכות. מבחינת הממשלה היא עשוייה להתקל בבעייה כאשר תנסה להעביר הוראות נוספות בעניין המדובר ועובדי המדינה יסרבו לבצעם. במקרה זה הממשלה תתקשה לפעול נגדם. זהו התוכן המנשי והעדכני של "לרשות השוםטת אין חרב ואין ארנק". הקואליציה תצטרך גם להסביר לאלקטורט שלה מדוע היא אינה מבצעת את פסה"ד של בג"ץ. במקרה שלנו מן הסתם הם יאמרו שזה בגלל שהבג"ץ זה אשכנזים ממרץ. אם האלקטורט שלה יקבל את זה, אז אין יותר מה לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חותם על הרעיון של להחזיר את זה לכנסת למקצה תיקונים. נראה לי הוגן, בפרט אם נציג הממשלה מודה שהיו קשיים. איך אמרו בליכוד? לכל אחד מגיע הזדמנות שניה.. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |