בתשובה לאריק, 28/08/23 11:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
משהו משונה קורה להרבה מאלה שמגלים את האור ועוברים לצד האפל, אם תסלח לי על האוקסימורון. אני לא יודע מה הסיבה ומה המסובב, אבל הרבה פעמים יחד עם הסמולנות הם משילים מעצמם גם את ההיגיון וגם את היושרה. אפשר להשתעשע בפסיכולוגיה בגרוש, ואני תוהה אם העניין נבדק אי פעם, והאם זאת תופעה אוניברסלית של חוזרים בתשובה למיניהם. בעיניים הבלתי אובייקטיביות שלי התופעה לא קורית, או שחריפותה פחותה, במעברים בכיוון ההפוך. בתחום אחר מזדקרת לעיני אסימטריה שונה אבל אולי מאותה משפחה: דתיים ש̶מ̶ת̶פ̶ק̶ר̶י̶ם̶ שחוזרים בתשובה הופכים הרבה פעמים לקיצוניים יותר מנטורי קרתא, בעוד יוצאים בשאלה נוטים להשאר דתיים לייט (או לא כל-כך לייט1) - שוב: זאת התרשמות אישית חשודה בהחלט כי עבורי הניראות של מה שמעצבן אותי גדולה. ___________ 1- פעם התנדבתי לתת שעורי עזר ליוצאים בשאלה במסגרת ארגון "הילל", והקריירה הקצרה שלי כמלמד התבטאה בשני תלמידים ששניהם חבשו כיפה שחורה... לא הרגשתי נוח לשאול אותם אם אקט היציאה שלהם מתבטא רק בהורדת המגבעת או משהו אחר. מכל מקום, אחד מהם הצליח - גם בזכותי - לעשות בגרות במתמטיקה 3 יחידות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה אפקט היהודי המומר שצריך להשתדל הרבה יותר כדי להיחשב נוצרי טוב מאשר הנוצרי מלידה. התופעה הזו קיימת גם אצל היוצאים בשאלה. נכון שיש שם יציאה בשאלה מדורגת (חרדים לדתיים, דתיים למסורתיים וכן הלאה), אבל במקביל יש גם תופעה של חרדים ההופכים לחילוניים-אתיאיסטים גמורים. שתי התופעות קיימות במקביל. יש הסבר מסויים לכך שיוצאים בשאלה רבים אינם קיצוניים. חילוניים רבים, שאינם מכירים היטב את אורח החיים הדתי, ''מפחדים'' שאולי בכל זאת יש באורח החיים הזה ובדת הזו דברים הנבצרים מבינת חילונים. לעומתם היוצאים בשאלה מכירים את אורח החיים הזה היטב. הם אינם מפריזים בחשיבות הקדושה והרוחניות הדתית. דוקא לכן, אין להם בעיה לנהוג באורח חיים מסורתי. הם מקבלים את הפרופורציות הנכונות של המנהגים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |