בתשובה לNoga, 04/07/02 8:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוקיי. כהרגלי בקודש, בחירה אומללה של מילים. אני אסביר את זה לאט (כדי שגם אני אבין). בנות מחוברתות בארץ לשנן, ללמוד, לזכור את החומר (בעוד שאצל בנים התפיסה היא ''לא נורא אם הוא קצת שובב ולא מתרכז בלימודי התנ''ך, העיקר שהוא טוב במתמטיקה). באקדמיה (כאשר מושא ההתייחסות שלי היא האוניברסיטה העברית) מלמדים שכדי להצליח בבחינה תיאורטית צריך לשנן את החומר ולשפוך את כולו - בבחינת כל המרבה הרי זה משובח. מאמרים מאוניברסיטאות זרות, נראות לתלמידי העברית כשטחיים משום התימצות שבהם. כך, הסיכוי שבנות ישראליות תצלחנה באותה פעולה של שינון וכתיבה, גדלה. בארץ, לצערי, האקדמיה היא אבן הבוחן בכל זאת, משום שהיא מהווה מדד להצלחה (סוג ומקום האקדמיה המסוימת, חוג הלימודים, החלוקה המגדרית בקרב התלמידים ובקרב הסגל וכו'). הבדלים משמעותיים בנושא השיחה ודאי וודאי שאמצא. ברם ההבדלים ברמת השיח, אינם קשורים לדעתי למגדר (אם זו היתה כוונתך) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז תגידי, בתור בעלת ניסיון1, זה משתנה? כי אני מה-זה לא טוב בלזכור חומר, ולפעמים זה אכן מפריע קצת בבחינות. ובכל זאת - דווקא בכתיבת עבודות אני לא רואה דרישה לסיכום ממצה של החומר. הנטייה שלי לגמור עם התמצות בפסקה וחצי ולעבור לדברים שמעניינים *אותי*, בינתיים, זכתה להצלחה לא קטנה. ואני לא רואה מאמרים זרים כשטחיים. די להפך, למעשה. אולי כי למאמרים מקומיים יש נטייה שלא לומר דברים יותר מדי חדשים (בלי להכליל על כולם, כמובן. משה מאור, למשל, כדוגמא בולטת למישהו שהוא לא כזה). אולי זה ככה רק בפקולטה שלך? 1 הממ... זה נשמע כאילו אני אומר שאת זקנה... טוב, מה שנכון נכון. (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו, ג'נדרולוגיה בעברית על רגל אחת למתחילים ולבני תשחורת זבי חוטם1. זה לא משתנה. זה לעולם לא ישתנה. זו הדוגמא הניצחת לכך שיש יותר בנות מבנים בלימודי שני התארים הראשונים אבל יותר בנים מבנות בלימודי התואר השלישי. בעיות הזיכרון שלך נפלאות לצורך העניין משום שמרצים מסוימים יסמפטו אותך הרבה יותר. הבעיה מתחילה בלקיחת קורסים כגון "טרוריזם" של פרופ' שפרינצק. מי שנסמך על הבנה של החומר ולא על הקאה, מסיים את הקורס המאוד טריוויאלי הזה בציון 70. ולא התכוונתי לנושאי המאמרים אלא לאופן הכתיבה שלהם שלאור נסיוני, משקף את האוניברסיטה מהם יצאו. 1 יש מה להוסיף בעניינך? (אפשר לעשות על זה סקר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, התכוונתי אם הדרישה להקאה משתנית עם ההתקדמות בלימודים. אני מבין שתואר שני עדיין דורש הקאה, או שהמהפך עם המעבר לתואר השלישי משקף הצלחה גבוהה יותר של בנים בתואר השני? מזל שאני לא לוקח את הקורס הזה. למעשה, אני לא זוכר שראיתי אותו בכלל בשנתון. באיזה חוג זה? גם אני לא דיברתי על הנושאים, אלא על כתיבה מתוך כוונה לחדש, לעומת כתיבה שרוב עניינה הוא סיכום הידע הקיים, עם מעט מאוד תוספת. אז רגע, הדעה שלך על האוניברסיטה העברית, בעניין זה, היא חיובית או שלילית? הדרישה הזו היא חיובית או שלילית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את התארים המתקדמים שלי עשיתי (ועדיין עושה) כאן, בארה"ב, וכן, עניין ה"הקאה" לא קיים יותר (לפחות לא באוניברסיטאות ובפקולטות בהן אני הייתי). קורסים לא מסתיימים במבחנים אלא בעבודות, ולרוב נושא העבודה הוא פתוח לחלוטין - בחר כל נושא שבעולם, כל עוד הוא קשור באופן עקיף זה או אחר לחומר הנלמד בכתה. כך בתואר השני, וודאי וודאי שבתואר השלישי, עם יוצא דופן אחד - מה שנקרא כאן ה"comprehensive exam", שנלקחת במהלך התואר השלישי (וכמובן שגם ה-GRE כדי להתקבל לתואר). אבל שני אלה הם חיצוניים ללימודים עצמם ולחומר הלימוד. ולצערי הרב במיוחד אני חייבת להסכים עם איילת - אכן, גם לי יש את ההרגשה שמשום מה (למה?) בנות "מקיאות" יפה, אבל הבנים הם אלה שיישבו בסוף ויכתבו את עבודות הדוקטורט שתחדשנה ותוספנה לידע הקיים בתחומים שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמובן תלוי במספר קורסי המבוא שתאלץ לקחת בתואר השני שלך. בד"כ קורסי מבוא הם קורסים שדורשים הקאת חומר ידוע מראש. טרוריזם היה בחוג למדה"מ כשאני הייתי בתואר הראשון שלי. אולי הוא כבר לא שם. אם תתעקש אני אוכל לספר לך מאיזה קורסים להתרחק (איזה מהקורסים דורשים הבנה ואיזה שינון) ובנוגע לדעתי על האוניברסיטה, אני נוטה שלא לירוק לבארות שמהן שתיתי/שותה/אשתה (מחק את המיותר). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |