|
||||
|
||||
כל צד פעל בהתאם לאינטרס שלו בכל רגע נתון. לנתניהו מספיק חשוב להיות ראש ממשלה שהוא מוכן להבטיח, לחתום ולעשות כל מה שצריך כדי שיהיה ראש ממשלה. יהדות התורה מבינים את זה. מכיוון שהם חייבים חוק יסוד כדי לפטור את קהל המצביעים שלהם משירות צבאי (וגם זה לא בהכרח יעזור), לא היה להם טעם להכריח את נתניהו להעביר חוק רגיל כמה שיותר מהר. לכן הם הסתפקו בהבטחה לחוקק חוק יסוד עד לתאריך X, וניסו לנצל את העברת התקציב בתור מנוף לחץ (אם התקציב לא עובר, הכנסת מתפזרת אוטומטית ויש בחירות). מרגע שהממשלה הוקמה, דינמיקת הכח השתנתה. מצד אחד, אם נתניהו יעביר את חוק יסוד לימוד תורה, הוא מסתכן במחאה ציבורית שתפיל את הממשלה. מנגד, אם נתניהו לא מעביר את חוק היסוד, יהדות התורה עלולה לפרק את הממשלה. ליהדות התורה יש לא מעט להפסיד מהפלת הממשלה, בפרט לפני העברת התקציב שהבטיח להם כמה מילארדי ש"ח. ובכל מקרה סביר שהסיכוי שלהם להעביר חוק יסוד לימוד תורה בכנסת הבאה נמוך יותר מהסיכוי להעביר חוק יסוד בכנסת הנוכחית. לכן הם העדיפו לחכות עם חוק היסוד ולמנף את הפרת ההסכם הקואליציוני כדי לקושש עוד כמה מאות מיליוני ש"ח בתקציב. |
|
||||
|
||||
אבל זה לא משחק חד פעמי, אחרי ההסכם הזה יהיו עוד הסכמים, ואי כיבוד הסכמים (בטח סעיפים עליהם כתוב שהם בנפשו של אחד הצדדים) צריך לגרור אובדן אמינות לגבי ההסכמים הבאים. אחרת, מה הטעם במשא ומתן קואליציוני? איך זה שהליכוד לא מאבד את אמינותו אחרי הפרה כל כך בוטה? (איך זה שהליכוד לא איבד את אמינותו עד היום? למה גנץ ולפיד כל כך רוצים לחתום על הסכם שכולם יודעים שלא שווה את הנייר אליו הוא כתוב?) |
|
||||
|
||||
כראי לקרוא את ''מצעד האיוולת'' של ברברה טוכמן. |
|
||||
|
||||
זאת הנקודה - הליכוד כבר איבד את אמינותו. להזכיר את ה"שקרן בן שקרן" של סמוטריץ? גם כשגנץ חתם על ההסכם עם הליכוד, הרציונל לא היה שאפשר לסמוך על נתניהו, אלא שתיקון חוק יסוד הממשלה שנעשה במסגרת הקמת הממשלה לא יאפשר לנתניהו להפר את ההסכם. וגם אז הביאו את אריה דרעי שיתן ערבות אישית לגנץ. מידת האמינות של ראש הממשלה הייתה נמוכה ממידת האמינות של עבריין שישב בכלא. הסכם קואליציוני שכולל חוק יסוד לימוד תורה עדיף ליהדות התורה מאשר הסכם קואליציוני שלא כולל חוק יסוד לימוד תורה, אפילו אם יש סיכוי סביר שההסכם לא יכובד. הוא מראה למצביעי יהדות התורה שהמפלגה שלהם עובדת למענם, אפשר לנצל אי כיבוד הסכם קואליציוני כדי לסחוט ויתורים בתחומים נוספים, וכמובן שיש סיכוי שתצוץ היתכנות פוליטית לחוקק את החוק. ובניחוש, הימשכות המו"מ לא הייתה (בעיקר) בגלל חוק יסוד לימוד תורה אלא בנושאים אחרים שרובם התממשו עם העברת התקציב (מינוי שרים, תקציבים וכו'). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |