|
חסידות גור היא אחת משלושת החסידויות הגדולות במדינת ישראל (הנוספות הן בעלז וויז’ניץ) והן מונות נכון ל-2019 לערך בין 9,000 ל-10,000 בתי אב. לפני השואה המרכז הרוחני היה בגורה קלוואריה ולפי הערכות הן מנו מעל 100,000 חסידים שרובם ככולם נרצחו בשואה. יתכן ואחרי 75 שנות ציונות הם הצליחו להדביק את הפער. רבות כתבתי כאן על תרומתה המהותית והשלמה של הציונית החילונית בשיקום החסידיות לאחר השואה ועל אי ידיעת עובדות אלו לציבור החרדי וההבנה שכל מה שלכם גם שלהם הוא.
לחסידות גור יש כותרת ייחודית שטבע בנימין בראון - גור : קדושה ופוליטיקה, ומכאן מתחילה ההבנה לגבי חסידות זו. אהרון לוז מציין בספרו ׳מקבילים נפגשים׳, כי ׳האויב הגדול ביותר של הציונות בפולין היה האדמור מגור. דעתו של הרבי - שפורסמה בעיתונות - הייתה נחרצת: ״אין ליהודי ישר להתחבר עם הרשעים, קרי הציונים״. מי שדאג לבסס את גור לאחר השואה והצליח היה האדמור ׳בית ישראל׳, שהצליח לצמצם את הדיסטנס בין הרב לחסידים, חילק להם סיגרים משובחים, בקבוק יין איכותי וכמובן חיזוקים נפשיים. צמצום הקירבה גם הובילה אותו להתקין תקנות שכונו ׳תקנות הקדושה׳ ועניינם הוא אחד - הגבלת יחסי המין בין איש לאישתו. דבר כזה טרם נשמע. שכן כלל נקוט בשולחן הערוך שאדם אוכל את אשתו כמו דג. תקנות אלו לא פורסמו ולא בכדי, והנימוק הרשמי הוא שאלו נושאים שהצנעה יפה להם.
להלן חלק מ׳תקנות הקדושה׳ של חסידות גור שתקפה עד עצם היום הזה : 1. קיום יחסי מין פעם בחודש. 2. אי קיום יחסי מין מהחודש השביעי להריון האישה. 3. אי קיום יחסי מין חודשים לאחר הלידה. 4. קיום יחסים בלבוש מלא ועם ציצית. 5. חל איסור להתנשק. 6. יש להשתדל מאוד שלא להנות בשעת יחסי המין. 7. אסור לבעל ולאשתו ללכת ולהראות בפרהסיה כשהם צמודים. 8. אסור לגבר לקרוא לאישתו בשמה הפרטי.
הנורמטיביות של תקנות אלו, אינן בגדר המלצה או ׳טיפ לחיי נישואין מאושרים׳, אלא מרכיב מהותי ומרכזי בזהות הגוראית. לכאורה היינו מצפים לראות את נשות חסידות גור בערלות או לבושות כמו ׳ נשות הטאליבאן׳, אך לא. כל מי שרואה את הנשים הללו, יכול בהחלט לטעות ולזהות אותן כלא חרדיות ואף כלא דתיות. כי מעבר ללבוש הפרובקטיבי שלהן, הן יזמות ידועות ומקימות עסקים בכל התחומים, ופתוחות ללימודים מקצועיים. הקדושה בגור נתפסת כעניין גברי בלבד ואין לנשים זכות להכנס בד׳ אמותיה של הקדושה. זהו מצב הפוך ביהדות הליטאית ובפרט בעדות המזרח. בגור, החסידים הם הסובייקטיבים של התקנות ואילו הנשים הן האובייקטים שלהן. עד כאן ׳הקדושה׳.
בגור הקפידו לשמור על מעמדה של החסידות באגודת ישראל, ולא פחדו לפתוח בעימותים גם עם המנהיג הדתי של האגודה. מקובל לתאר את חלוקת הכח בחסידויות בישראל ב-2 רבדים: 1. האליטה העליונה - האדמור ובני משפחתו. 2. אליטות הכפופות לאליטה הראשונה הן; העשירים, העסקנים ותלמידי החכמים. בגור אליטת העסקנים היא אליטה פוליטית שגוברת על כל האליטות כולל העשירים ותלמידי החכמים ולרוב אליטת העסקנים היא זאת שממונה להיות אליטת הפוליטיקאים.
חסידות גור ידועה ומוכרת כחסידות אלימה ותוקפנית. הכינוי שלהם במרחב החסידי הוא ׳חיות׳. סיפור ידוע הוא שהרב ש״ך כינה את חסידי גור בכינוי ׳חיות׳ כשהם הפריעו לו לנאום כשהם ליוו את האדמור מגור לשמוע אותו, הרב ש״ך פלט לנוכח הרעש שהם חיות והאדמור הגיב לו בחזרה שהם ׳חיות הקודש׳. הציבור החרדי מכנה אותם או כחיות במשתמע או כליות הקודש כהלצה, בדגש על ׳הקודש׳.
|
|