 |
הבאתי את הפוסט של מאיה מארק כדי לדון בבעיתיות של העמדה החשובה הזו.
אני מניח שמארק מייצגת היטב ונכון את עמדת המרכיב השמאלי של השמאל החדש (האופוזיציה דהיום). מרכיב זה מבטא את עמדת מצביעי מרץ ומפלגת העבודה לשעבר. איך נאמר, השמאל של השמאל.
אין ספק שדברים רבים בפוסט נכונים ומדוייקים. הבעיה היא שהבסיס הפוליטי של הטקסט הזה, ביום טוב במיוחד, יכול לגייס 15-20 מנדטים. עמדתו הפוליטית היא בקצה המפה, ואין לו םוטנציאל לשמש כלשון מאזניים.
בעמדה זו אינספק שיספחו אליו מיני קיצוני קיצונים שימשכו את המחנה אל השוליים המוטרפים.
לחזור ולקומם את מחנה השמאל של פעם רק יהפוך אותם למעין רק"ח חדשה, אאוטסיידרים קבועים של המערכת הפוליטית.
להערכתי המקום שיתן לדעה הזאת את מירב ההשפעה והכוח הוא דוקא במקום הנוכחי בתור השמאל של השמאל. אינספק שהם ממש אינם כוס התה של גנץ ולפיד. אבל כשם שיריב לוין, מעמדתו כימין של הימין, מושך בחוטים של המנוול ועדת הטרמפיסטים שלו, כך השתלבותם במפלגת מרכז עשוייה למקסם את השפעתם. קיומם כקבוצה אידיאולוגית רדיקלית ועקבית, בתוך מפלגת מרכז יותר סופרמרקטית, עשוייה להתגלות כמקום המיטבי עבורם, לפחות עד שתשתנה הדמוגרפיה של המפה השבטית של ישראל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש