בתשובה להקריבו המקוטב, 04/07/02 15:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עברנו לנושא אחר. האם ישנם ניצנים של כוונות כאלה? אני לא יודע. אבל ישנם סימנים, שעדיין אפשר לפרשם בכיוונים שונים ומנוגדים. אפשר לפרש אותם בכיוונים הציניים, וזה גם יכל להתברר בדיעבד כנכון. לפני כמה חודשים הודיע שרון לקראת פגישה עם בוש, שהוא ידבר איתו על "תוכנית מארשל" לשיקום הכלכלה הפלסטינית. התקשורת לא ייחסה לידיעה משמעות מיוחדת. אולם שרון לא דיבר באופן כללי על שיקום הכלכלה הפלסטינית, הוא הזכיר דווקא את תכנית מארשל, ואולי זה מרמז על הכוונה בתהליך כולו. לפני כמה חודשים שרון דיבר על אזורי חיץ. התקשורת שוב נרדמה. אולם בלי שממש שמנו לב, ובלי שאיש האמין או ציפה, בונים גדר. והנה לאחר סדרת פגישות בין בוש לשרון, הגיע בוש עם תכנית שלדעתי משקפת בדיוק את מה שצריך לעשות. אגב, אני לא בטוח שזו הפעם הראשונה, אם בכלל, שמנסים ללכת בכיוון הזה. יצחק שמיר בזמנו, בועידת מדריד ניסה לנטרל את ערפת מהתהליך, וניסה לקיים בחירות בשטחים. אני אפילו לא יכל לנחש, אבל אולי אלו היו הכוונות של שמיר. בכל אופן, *אם* היו כוונות כאלו, הרי שהן סוכלו באופן טוטלי ומוחלט כאשר הביאו את ערפת במסגרת הסכם אוסלו. בעניין ברגוטי. לא הייתי מתייחס לשורה זו אלמלא הייתי חושד שאולי אתה חושב שעם ברגוטי אפשר לקיים תהליך דמוקרטיזציה. ברגוטי היה ראשו של ארגון טרור, וכפי שכתבתי המון פעמים, עם ארגוני טרור מעולם לא הגיעו לדמוקרטיה. ברגוטי הוא לא מנהיג עתידי שצריך להגיע איתו להסכם. הסכם עם ברגוטי, זה בדיוק כמו הסכם עם ערפת, והתוצאה שלו תהיה דיקטטורה. את ארגוני הטרור צריך לנטרל עד כמה שאפשר, ולא לנסות ולהגיע איתם להסכם. אין צורך להגיע להסכם עם אף אחד. כשם שמעולם לא נחתם "הסכם שלום" בין גרמניה לצרפת לאחר המלחמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היפותזה עתידית: סביר להניח ששורת המבצעים שדרך נחושה הנוכחי יהיה אחד מהם יביאו לכיבוש מחודש של השטח (שכבר קרה זה מכבר).הלחץ הצבאי והכלכלי על האוכלוסיה הפלסטינית יביא לפתרון בינים של מובלעות פלסטיניות סמי עצמאיות בהנהגה אלטרנטיבית לזו הנוכחית ,והטרור ידעך מפני שהפלסטנאים יבינו שהוא מביא את האוכלוסיה אל עבר קצה יכולת העמידה שלה. בעוד שנה פלוס יחתם הסדר בינים אשר ימסד את הישויות המדיניות הפלסטנאיות ביהודה ושומרון ובעזה. איך לדעתך תתנהל המדיניות הישראלית בעידן של פוסט שרון. האם ישראל תראה במצב החדש שנוצר הזדמנות פז ליצירת מדינה פלסטנאית דמוקרטית שתחיה לצד ישראל במכניזים של שיתוף פעולה. או המדיניות של השתלטות עקבית על שטח ומשאבים תמשך תוך ראית המצב שנוצר כאופציה להעמיק את ההאחזות בשטחי הגדה ולנסות ליצור סטאטוס קוו חדש שינסה לעכל את השטח בתוך מדינת ישראל. ורק הערה לגבי שמיר אולי הוא הדוגמא שההבחנה הבינארית בין טרוריסטים ללוחמי חופש היא בעיתית.הוא תמיד העדיף את האפור על השחור והלבן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |