|
||||
|
||||
לא הבנת את כוונתי. כתבתי שההורים של הילדים דואגים לכל שאר הצרכים של הילדים שלהם ולא שלך. ניתן להסתכל על הילדים גם כעל אזרחים של המדינה לעתיד, ולא רק כילדים של ההורים שלהם, והרי כל ילד הוא אזרח של המדינה לעתיד. כפי שברור שהמדינה עוזרת להורים לילדים לגדל את ילדיהם בעזרת קצבת הילדים, כך גם ההורים של ילדים אלו עוזרים למדינה בכך שהם דואגים לגידולם ומילוי שאר מחסורם של האזרחים שלה לעתיד. פשוט צורת הסתכלות לא סטנדרטית על היחס בין הילדים ההורים והמדינה, אולם נראה לי שיש בהסתכלות זו גם הרבה מן האמת. |
|
||||
|
||||
שוב, השאלה היא אם קצבת הילדים היא עיקר ההכנסה של המשפחה או שהיא רק סיוע (כמו שהיא היתה כאשר היה מדובר רק בנקודות זיכוי של מס הכנסה). כאשר קצבת הילדים ותמיכות אחרות מהמדינה מהוות את עיקר הכנסת המשפחה זה כבר לא שהמדינה עוזרת להורים לגדל את הילדים אלא שהמדינה מממנת את כל הגידול. ומה בדיוק האינטרס של המדינה בכך שיגדלו עוד אזרחים שיתבססו כל חייהם על תמיכה מהמדינה? אנשים מבוגרים צריכים להיות אחראים לעצמם ולמשפחותיהם ולא להסתמך על המדינה שתספק להם את כל צרכיהם בגלל איזה אינטרס עלום שאף אחד לא מבין מהו. |
|
||||
|
||||
אני מקוה שאתה מודע לעובדה שאפילו חמש מאות שקל לחודש זה חלק קטן ממה שילד צריך לגידולו. מכל מקום העזרה שהמדינה נותנת צריכה להיות אחידה, ולא בתלות במידת ההשתכרות- כלומר מי שמשתכר יותר יקבל יותר והפוך.... האינטרס של המדינה לא נקבע מדעתך או דעתי אלא משקלול כל הדעות בכנסת. כרגע, המצב הוא שיש מספיק אנשים שחושבים שלימוד תורה אינטנסיבי הוא באינטרס שלה, או לפחות זה לא מפריע להם עד כדי כך שהם מוכנים לשלם פוליטית בדברים אחרים, על מנת לשנות את המצב הזה. אם בעתיד דעתך תשכנע יותר אנשים, אני מניחה שהמצב ישתנה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |