|
||||
|
||||
אבל בתגובה שעליה דיברתי היא לא מתייחסת לאי-דיוקים. מה בנוגע לזה שהספר מסוגל לגרום נוסטלגיה אבל לא מחשבה עמוקה? למה אתה בורח מהשאלה הזאת? |
|
||||
|
||||
אני לא אלי, אני לא תמי, אני לא מכיר את שניהם ולא מתעניין במיוחד ביחסים ביניהם. למה אני צריך לברוח ממשהו, או ממישהו, אלא אם כן הוא מצויד ברובה צייד? אין לי מושג אם הספר מסוגל או לא מסוגל לגרום מחשבה עמוקה, כי אני, בניגוד לתמי, מתקשה בקביעת עמדה על ספרים שלא קראתי. לעומת זאת, את המאמר של אלי כן קראתי, והוא גרם לי הנאה. קשה לי לראות מה רע בזה. וכשאתה מתייחס רק ל"תגובה שעליה דיברת" שהיא חלק מתוך דיאלוג שאותו לא קראת, ברור שיהיו שם דברים שלא תבין מתוך אי הכרת ההקשר. עוד רגע בטח תגיד לי שה"טכסט עומד בפני עצמו" ואני אהפוך להיות "האייל המשוגע". |
|
||||
|
||||
הזאת באמת רוצה . בכל אופן אם במושג ''מחושבה עמוקה '' היא מתכוונת לניתוח תרבותי וסוציולוגי של התופעות הנ''ל זה משתנה מפרק לפרק. יש פרקים שבהם אני נותן ניתוח למשל בפרקים הכלליים על המערבונים הבלשים ,המרגלים והסטלגים ויש פרקים שבהם אני מסתפק בסקירה ספרותית הכל לפי מין העניין. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |