בתשובה להאייל האלמוני, 14/07/23 11:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אם הביקוש וההיצע קשיחים אז המחיר לא משתנה, הוא קבוע. אתה כתבת "אם תעלה את המחיר לא תוריד את הביקוש" בתגובה 759692, וזה בניגוד למודל המקובל, מהיצע וביקוש [ויקיפדיה]: "חוק הביקוש גורס כי ככל שמחירו של מוצר גבוה יותר, כך פוחתת הכמות שהצרכנים מבקשים לקנות ממנו". אולי תסביר מה אתה לא מבין במודל? 2. השאלה לא מה "יכול" להשפיע, השאלה מה משפיע בפועל, ומה החלק היחסי של כל אלמנט. אכן, לחום, קור, חגים ו"ביקוש" יש להשפעה, אולם היא מינורית ביחס לפעולותיו של הקרטל. אנחנו יודעים זאת שכן יש להם השפעה גם על חלב דל-לקטוז, גם על חלב מועשר בויטמין D וגם זה שמגיע עם תמצית וניל - אבל המדפים הריקים היחידים בסופר הם של חלב "רגיל", עליו משפיע הקרטל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. המחיר משתנה עד שהוא מגיע לשיווי משקל ואז הוא נקבע. נראה לי שהערך בוויקיפדיה מבלבל אותך, אולי במקום להעתיק ולהדביק תנסה לחשוב על הדוגמא הספציפית שאתה נתת. יש לנו שש אנשים רציונלים. כל אחד מהם מעוניין לרכוש ליטר של חלב. רמת העניין של כל אחד מהם בליטר חלב וההון האישי של כל אחד מהם שונה לכן כל אחד מהם יסכים לשלם סכום שונה תמורת ליטר חלב. בו ניתן להם שמות ומחירים, אברהם מוכן לשלם לא יותר מ-3,312 שקל לליטר חלב, בתיה מוכנה לשלם לא יותר מ-4,621 שקל לליטר חלב, גבריאל מוכן לשלם לא יותר מ-5,782 שקל לליטר חלב, דליה מוכנה לשלם לא יותר מ-6,921 שקל לליטר חלב, הראל מוכן לשלם לא יותר מ-7,432 שקל לליטר חלב, וורד מוכנה לשלם לא יותר מ-8,363 שקל לליטר חלב, אף אחד מהם לא מעוניין ביותר מליטר או פחות מליטר אחד של חלב. להלן ביקוש קבוע. בכל השוק יש חמש ליטר של חלב. אין יותר. להלן הצע קבוע. בגלל שאף אחד לא יודע כמה האחרים יהיו מוכנים לשלם תמורת ליטר של חלב היצרן (או כל אחד מהשחקנים) יתחיל ממחיר גבוה (10,000 שקל?) ויוריד אותו לאט לאט עד שיהיו לו 5 אנשים שיהיו מוכנים לקנות (במקרה הזה, 4,620 שקל לליטר). ז"א המחיר ירד מ-10,000 שקל ל-4,620 שקל. למיטב הבנתי הדלה, כשמשהו יורד הוא משתנה. הביקוש, לעומת זאת, נשאר קבוע. למיטב ידיעתי הדלה, כשמשהו נשאר קבוע הוא לא משתנה. ברור? 2. הקרטל משפיע על מחירי החלב המועשר והחלב ללא לקטוז וכו', פיקוח המחירים משפיע רק על החלב המפוקח. אם יצור של ליטר חלב מפוקח עולה (נגיד) 500 שקל ללא גלי חום ו(נגיד) 700 שקל עם גלי חום, וחלב מפוקח חייב להמכר ב(נגיד) 560 שקל אז די ברור שלא יהיה חלב מפוקח בחנויות ובמקום זה היצרן ימכור לך "חלב מפוקח בשם אחר" (להלן חלב מועשר) ב-760 שקל. אם תוריד את הפיקוח כל מה שישתנה זה ה"בשם אחר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אז פשוט המצאת לעצמך הגדרה חדשה ל"ביקוש". זה בסדר, להבא אתה יכול לקרוא לזה "ביקוש2" או "ביקושאלמוני". או להשתמש בהגדרה מקובלת יותר. 2. הקרטל והפיקוח הם שני דברים שונים, שני צדדים לאותו משק מתוכנן של חלב. הפיקוח הוא ממשלתי, ע"י משרד החקלאות והורדתו אכן ייצור את התרחיש שהבאת. עם זאת, מלבד הפיקוח הממשלתי, יש את הקרטל עצמו: הטלת מכסות, הגבלת כניסה לשוק ומניעת ייבוא של כלל מוצרי החלב. 3. עדיין, עם הפיקוח, פשוט לא ניתן להשיג חלב רגיל. אז מה אם המחיר שלו, בלי פיקוח, היה אותו דבר כמו של שאר סוגי החלב? הרי לא כולם אוהבים את הטעם של חלב דל-לקטוז או רוצים העשרה (אלו עם עודף סידן בדם - כדאי שיימנעו מהעשרה בסידן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמיציתי. אם שכנעת את עצמך אז יופי לך. דעתי נשארה כשהיתה: מדובר בנימוקים שהם לא פחות מעלבון לאינטליגנציה (שים לב, אני לא אומר שאתה טועה - אין לי שמץ של מושג - אלא הנימוקים שלך חלשים). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |