|
||||
|
||||
בגרמניה דווקא בהחלט יש קופות חולים, ולמעשה המושג 'קופת חולים' הוא תרגום מגרמנית. |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי, קופות החולים בגרמניה הן למעשה חברות ביטוח בעוד שקופות החולים בישראל הן ספקיות בריאות. לא? |
|
||||
|
||||
המודל הישראלי של קופות חולים הוא די ייחודי, לא מעט בזכות הנסיבות ההיסטוריות. קופות החולים קמו מתוך החזון הסוציאליסטי של העליה השניה של עזרה הדדית. קופות החולים הן עמותות ללא כוונת רווח, להבדיל מביטוחי הבריאות ברוב העולם שמסופקים על ידי חברות למטרת רווח. ההצלחה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי [ויקיפדיה] לא היתה מובנת מאליה, וקשה לי לשים את האצבע על הגורמים שהביאו להצלחה כזו. אמנם יש תלונות על זמני המתנה לרופאים מומחים, אבל שירותי הבריאות הבסיסיים מעולים וזולים. תרופות מרשם בארץ עולות לצרכן כעשירית ממחירן בארה"ב. הכלב שלי חולה לב וחלק מהתרופות שרשם לו הוטרינר היו תרופות מפורסמות לבני אדם כמו פוסיד. קניתי אותן כמובן ללא הנחה והופתעתי מאוד לטובה מהמחיר. |
|
||||
|
||||
אם כבר הזכרת, באופן כללי, תרופות לבעלי חיים שהן זהות לתרופות של בני אדם (למשל, אנטיביוטיקה, סטרואידים, נוגדי חרדה) הן כמעט תמיד יותר יקרות באופן משמעותי (אפילו שבדרך כלל המינון נמוך בהרבה כי חתולים וכלבים שוקלים בממוצע פחות מבן אדם), כך שנראה לי שקופות החולים מוזילות מאוד את מחירי התרופות לצרכן. |
|
||||
|
||||
נכון. התרופה הוטרינרית עלתה פי 10-20 (פר גלולה) מהתרופות לבני אדם. |
|
||||
|
||||
בהשוואה לשאר העולם המפותח (מלבד ארה"ב) השירותים משמעותית טובים יותר וזולים יותר? וזה בזכות העובדה שקופות החולים מתחרות זו בזו?! בכל מקרה, אם אני מבין נכון, הפוסיד שלך לא כל כך יקר בארה"ב (אם אני מבין נכון). |
|
||||
|
||||
אני לא יודע בזכות מה, אבל השירותים רחבים מאוד, זולים (אם אתה לא רווק בעשירון העליון), ובאיכות לא רעה בכלל בהשוואה למדינות המפותחות. 1. פרישת המרפאות הקהילתיות היא מהטובות בעולם. 2. סל השירותים של קופות החולים (משלמות על רופאים מומחים בכל תחום וללא הגבלה, ועל כל הפניה של רופא לבית חולים) רחב. 3. אם התקבלת לבית החולים הכל חינם- בדיקות, צילומים, תרופות. 4. התשלום הוא פרוגרסיבי על פי השכר, הילדים בחינם והמבוגרים בתשלום זעום1. 5. הרופאים המומחים בארץ בתחומים רבים נחשבים מהטובים בעולם (יש תיירות מרפא). קשה להכין מדד בודד שמשווה את איכות שירותי הרפואה בין מדינות. המדד הכי אובייקטיבי לדעתי הוא שיעור תמותת תינוקות. במדד זה אנחנו במצב טוב- הרבה מתחת לממוצע OECD. רוב מדינות סקנדינביה מנצחות אותנו, אבל אנחנו במצב יותר טוב מאנגליה צרפת הולנד וגרמניה (ארה"ב בכלל על הפנים). אם לוקחים רק את האוכלוסיה היהודית אז אנחנו בסביבת הטופ העולמי (תמותת התינוקות באוכלוסיה הערבית היא פי שלשה מאשר באוכלוסיה היהודית) ____________ 1 מקבל קצבת אזרח ותיק בתוספת השלמת הכנסה - ישלם סכום מינימלי של 112 ש"ח מקבל קצבת אזרח ותיק ליחיד ללא השלמת הכנסה - ישלם 216 ש"ח אם אתה מקבל קצבת אזרח ותיק, ויש לך הכנסה אחרת - אתה פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות מההכנסה האחרת. |
|
||||
|
||||
זכרתי שמערכת הבריאות של ישראל נמצאת בחמשת המקומות הראשונים. מתברר שלא כך הדבר, לפחות כיום. |
|
||||
|
||||
נראה לי שכשאתה כותב "בהשוואה למדינות המפותחות" אתה מתכוון לארה"ב. השאלה היא אם התחרות בין קופת החולים (כספקי בריאות) משפרת את התוצר של הבריאות (לעומת מדינות בהן אין תחרות של כזאת) באופן מדיד וחד משמעי. לדעתי, לא. אתה לא מסכים? (תמותת תינוקות נמוכה1 יכולה לנבוע מהרבה דברים, גיל האם2, התרבות3, העדיפויות של המערכת4, האקלים, גנטיקה ועוד. קל לראות את זה כשמסתכלים על הפער בין הגזעים השונים או מדינות בארה"ב) (בישראל קצת תמותת התינוקות הוא 3.6 ל-1,000 תינוקות, בארה"ב 6.3. מצד אחד, זה כמעט כפול, מצד שני, ההמספר של שתיהן כמעט אפסי. מעניין להתסכל על הגרף של השינוי משנות השלושים. אני מניח שזה המצב בשאר המדינות המפותחות). 1 כמו כל מדד יחיד, ולכן הפתרון של יהונתן לבדוק כמה תלמידים הוציאו 100 בפיזיקה נראה לי לא רלוונטי. 2 יפתיע אותי לגלות שהסיכוי של תינוק למות יהיה זהה בין אם בת 45 לאם בת 18. 3 מדינה שבה נהוג לעשן, או לשתות, או לאכול לא בריא, תהנה מתמותת תינוקות גבוה יותר. 4 מדינה אחת יכולה להשקיע יותר משאבים במניעת תמותת תינוקות ואחרת בהארכת חיים של חולי סרטן. |
|
||||
|
||||
>> נראה לי שכשאתה כותב "בהשוואה למדינות המפותחות" אתה מתכוון לארה"ב כתבתי בדיוק למה אני מתכוון. אני מתפלא שלא הצלחתי להעביר את המסר: טוב משמעותית מממוצע OECD. יותר טוב מאנגליה, גרמניה וצרפת, פחות טוב מרוב סקנדינביה. >> השאלה היא אם התחרות בין קופת החולים (כספקי בריאות) משפרת את התוצר של הבריאות (לעומת מדינות בהן אין תחרות של כזאת) באופן מדיד וחד משמעי. לדעתי, לא. אתה לא מסכים? אני לא יודע. זה מורכב מדי. אני לא יכול להסכים איתך שלא. >> תמותת תינוקות נמוכה יכולה לנבוע מהרבה דברים מסכים. ועדיין עם כל ההסתייגויות שהעלית לא הצלחתי לחשוב על מדד אובייקטיבי יותר. אם יש לך רעיון אשמח לשמוע. שים לב שתמותת התינוקות במגזר הערבי היא פי שלושה מאשר אצל היהודים. זה לא בגלל שהערביות מעשנות יותר או יולדות בגיל יותר מבוגר, וגם לא בגלל הבדלי גזעים. אני מנחש שזה בגלל שהנגישות שלהן לשירותי רפואה טובים נמוכה יותר. |
|
||||
|
||||
מהרשימה שלך: 1. "פרישת המרפאות הקהילתיות היא מהטובות בעולם." לא מצאתי נתונים? אתה מתחשב בצפיפות האוכלוסיה? 2. "סל השירותים של קופות החולים (משלמות על רופאים מומחים בכל תחום וללא הגבלה, ועל כל הפניה של רופא לבית חולים) רחב." רחב יותר מהשירותים שמקבלים חולים במדינות מפותחות אחרות? 3. "אם התקבלת לבית החולים הכל חינם- בדיקות, צילומים, תרופות." נראה לי שזה נכון לכל מדינות אירופה (לגבי בריטניה אני בטוח. הכל בחינם - לא צריך "להתקבל" לבית החולים - מלבד תרופות מרשם עליהן התשלום קבוע מראש). 4. "התשלום הוא פרוגרסיבי על פי השכר, הילדים בחינם והמבוגרים בתשלום זעום". נראה לי שזה נכון לכל מדינות אירופה (לגבי בריטניה אני בטוח. תרופות מרשם בחינם לקשישים, ילדים ובקבלי קצבאות, מסובסד לשאר האוכלוסיה). 5. "הרופאים המומחים בארץ בתחומים רבים נחשבים מהטובים בעולם (יש תיירות מרפא)." יש לך נתונים? אני לא חושב שתיירות מרפא קשורה רק למומחיות הרופאים - הודו נמצאת במקום העשירי בעולם - וארה"ב לא ברשימה. "אני לא יודע. זה מורכב מדי. אני לא יכול להסכים איתך שלא." - אם זה "מורכב מידי" אז נראה לי שאתה חייב להסכים איתי שזה לא מדיד באופן חד משמעי. אני לא חושב שיש מדד אחד, ולא חושב שצריך להיות מדד אחד. (הרי, בעצם, זה מה שאני אומר מתחילת הדיון, אז לא יהיה הגיוני מצידי להציע מדד אחר?) אני מנחש שהפער בין ערבים ליהודים קשור לפערים תרבותיים ומצב סוציו אקונומי. שים לב לפערים בין הגזעים בארה"ב (או באנגליה). |
|
||||
|
||||
1. אני זוכר פריטי מידע שליקטתי, ואני לא זוכר את המקור. 2. כשמדובר בחברות ביטוח פרטיות תמיד יש מגבלות 3. מקבל. זה לא היה פריט השוואתי. 4. כנ"ל 5. יש לי הרבה אנקדוטות. רק בשבוע שעבר שמעתי מקפריסאית על אחותה שבחרה לעשות ניתוח ראש מורכב בישראל בגלל מומחיות הרופאים. ברור שהפער בין יהודים לערבים קשור לעוד דברים. עובדתית ההשקעה בתשתיות במגזר הערבי נמוכה, ולכן אני קושר לזה. כמו שאמרתי- הניחוש שלי. אם בכלל לא צריך להיות מדד אחד להשוואה אז איך נשווה? |
|
||||
|
||||
2. גם בחברות ממשלתיות יש מגבלות. השאלה היא כמה רחב סל השירותים. 5. אין ספק שבישראל יש הרבה רופאים מומחים, ואין ספק שישראל מהווה יעד לתיירות מרפא (מקום 8 בעולם). רק ש(1) תיירות מרפא לא מעידה על מומחיות רופאים (כמו שתעיד העובדה שארה"ב לא נמצאת ברשימה), (2)תיירות מרפא לא מעידה על "תפוקת בריאות" טובה (כמו שתעיד העובדה שהודו נמצאת ברשימה ודנמרק לא) ו-(3) נוכחותם של רופאים מומחים לא מעלה את תפוקת הבריאות הכללית. "איך נשווה"? תלוי מה המטרה של ההשוואה. |
|
||||
|
||||
המטרה של ההשוואה היא לומר- אזרחי ישראל נהנים משרותי רפואה טובים יותר מ (פחות מ) ולהכניס את ה peers שאנחנו רוצים להשוות מולם, לדוגמה ממוצע OECD. השוואה בינלאומית זה אכן עניין בעייתי, בגלל המאפיינים היחודיים של כל מדינה, ובכל זאת צריך להשוות כדי לדעת איפה אנחנו עומדים ולאן אנחנו רוצים לשאוף. אתן לך דוגמה ממקום שבו אני מרגיש יותר על קרקע מוצקה- פריון העבודה. הפריון בארץ נמוך בהשוואה לממוצע OECD. בהייטק הוא אמנם גבוה יותר, אבל בענפים מרכזיים כמו בניה, שרותי משרד ואוכל ואירוח הוא נמוך מאוד. למרות ההיטק אנחנו לא מצליחים לצמצם את הפער בפריון לשעת עבודה בינינו לממוצע OECD כבר עשרות שנים. העלאת הפריון היא מטרה חשובה כי "יכולתה של מדינה לשפר את רמת החיים בה לאורך זמן תלויה כמעט לחלוטין ביכולתה להגדיל את התפוקה פר עובד" (פול קרוגמן). ידוע מה צריך לעשות כדי להגדיל את הפריון, וזו מטלה שמוטלת על כתפי הממשלה לבצע. לדוגמה- להשקיע בהכשרה מקצועית. ההוצאה בתחום זה מתוך התוצר בישראל בשנת 2018 היתה 0.16% לעומת 0.48% במדינות ה-OECD בממוצע. ההשוואה הבינלאומית חשובה כדי לדעת לאן לכוון. |
|
||||
|
||||
ההחלטה באיזה מדד לבחור על מנת להגיד אזרחי X נהנים משרותי רפואה טובים יותר מאזרחי Y היא לא החלטה אובייקטיבית. ז"א, הבחירה בתוחלת החיים בלידה או הבחירה בתמותת תינוקות (או כל שילוב ביניהן, או הוספת נתונים נוספים, ראה למשל) יכולה לתת לך תוצאה שונה למרות ששני המדדים האלה כן מעריכים באופן מסויים את שירותי הבריאות של המדינה. יותר מזה, אם תיקח את אחד המדדים ותתן אותו לאדמיניסטרטורים על מנת שיבנו מדיניות מסביבו ורק מסביבו אפשר להוריד אותו באופן משמעותי תוך כדי פגיעה במדדים אחרים ובמה שכל אחד מאיתנו היה קורה לו "שרותי רפואה טובים" (אני לא רוצה לחיות במדינה עם תוחלת חיים של 35 שנה ותמותת תינוקות של אפס). קל לראות שכמעט כל מדד מוציא את ישראל במצב טוב יותר מרואנדה, לכן קל להגיד שרואנדה במצב רע יותר מישראל. זה נכון גם בתוך המדינות המפותחות - אפשר להגיד שדנמרק במצב טוב יותר מהונגריה. האם זה נכון להגיד שישראל במצב טוב יותר מאירלנד? לא יודע. אני לא חולק על זה שהשוואה בין לאומית היא דבר חשוב. בהחלט יש לישרל למה לשאוף ומה ללמוד ממדינות אחרות (וגם לדנמרק). |
|
||||
|
||||
לגבי המגזר הערבי, למיטב ידיעתי תמותת התינוקות שם מושפעת בעיקר ממומים מולדים שבתורם נגרמים מ: 1. שיעור גבוה של נישואי קרובים. 2. שיעור נמוך של בדיקות סקר לגילוי מוקדם. 3. שיעור נמוך של הפלות יזומות גם במקרה של גילוי מוקדם. |
|
||||
|
||||
בקשר לתיירות מרפא, מסתבר שיש בישראל עוד סוג של תיירות מבוססת שירותים. לאחרונה עשיתי מטווח רענון ושאלתי אם אשתי יכולה לבוא גם כדי שתדע איך להשתמש באקדח שלי במקרה חירום. מסתבר שכיום אסור למטווחים לאפשר לאנשים ללא רשיון נשק לירות, וזאת כי עבריינים היו הולכים למטווחים מורשים, עושים אימון ירי לפני שיצאו לחיסול, וכאשר המשטרה היתה עוצרת את החשוד המיידי (על פי מידע מודיעיני) ומגלה סימני ירי על ידיו ועל בגדיו, הוא היה שולף קבלה טרייה מהמטווח שמסבירה את הממצאים המחשידים. החריג היחיד להוראה זו, אלו אזרחים זרים שבאים כדי ללמוד מהטובים ביותר איך משתמשים באקדח, וזאת כדי לעודד (או שלא לפגוע ב) תיירות. בשורה התחתונה, הסביר מדריך הירי, אם יש לך אזרחות זרה, אתה יכול לירות במטווח גם ללא רשיון נשק. אם לא, אז לא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |