|
||||
|
||||
"אם זה "מחזק את החזקים" ו"מחליש את החלשים" - הממוצע עולה, לא?" או כן או לא, כמובן, הכל תלוי בפרטים: מספר ה"חזקים" וה"חלשים" והגודל של העליה של החזקים ושל הירידה של החלשים. אני, אגב, מוכן להמר שהממוצע דווקא יירד, לפחות במקום שבו גם למורים יש בחירה באיזה בי"ס לעבוד. הפיל שבחדר הוא שהמדד הסמוי שמשחק תפקיד חשוב הוא שמה שחשוב למערכת הוא לא הממוצע אלא רמת השיוויוניות. |
|
||||
|
||||
עניין משיק שאינני זוכר אם עבר קישרתי אליו בעבר (אזהרה: רק לבעלי זמן פנוי רב. לדעתי האשכנזית: שווה את הזמן) על בי"ס תיכון אחד בבודפסט שבטח העלה את ממוצע ה-IQ של הונגריה כולה... מצב היהודים בגרמניה והונגריה בשנים סביב 1900 די מזכיר את מצב האשכנזים בישראל בשנים האחרונות, לפחות אם מאמינים לבון-טון הרווח, כפי שמבוטא, למשל, ע"י שרת התעמולה: "הגענו למסקנה, הבאמת מפתיעה, ש–40 שנות דיפ סטייט של כוח אדם של השמאל מושרש בכל מוסדות המדינה. ראינו את זה במשטרה שלא כפופה למרותנו, בצבא, בפרקליטות, במערכת המשפט, בתקשורת. היו קינים רדומים של שמאל ושמאל רדיקלי שפשוט חיכו להזנקה של מר ברק שבא ואמר 'הדמוקרטיה שלי מתאבדת' וכל הקינים האלה יצאו לפועל". כביכול אין בטענה הזאת שום איזכור של אשכנזים, אבל כולנו יודעים שבעיקר האשכנזים הם אלה ששכחו מה זה להיות יהודים, ולראיה הם כמעט לא מנשקים מזוזותשלא להזכיר את נשותיהם. גם חוטפי התינוקות התימנים לצרכי ניסויים רפואיים לא הגיעו ארצה ממרוקו, וזה נכון, כמובן, גם למרססי ה-DDT נגד גזזת, שודדי נחל האסי מעולים מזרחיים (עתידיים) ושאר מעשי האכזריות המוכרים של האשכנאצים. תרגיל לקורא: הצב בציטוט "יהודי" במקום "שמאל" ומצא את ההבדלים בין מה שהתקבל לבין מאמרים בדר שטירמר. הלאה לפי הדודה ויקי: "in 1920 Jews were 60% of Hungarian doctors, 50% of lawyers, 40% of engineers and chemists, and 90% of currency brokers and stock exchange members. In interwar Hungary, more than half and perhaps as much as 90 percent of Hungarian industry was owned or operated by a few closely related Jewish banking families.” והתרגיל עכשיו הוא להציב "אשכנזי" במקום "יהודי", להסתכל על נאום או שניים של אמסלם, ולהזכר מה עלה בגורלה של אותה קבוצה אתנית מצליחה שהוציאה מתוכה את הגאונים מגרמניה והונגריה. הגאונים עצמם, לפחות אלה בצמרת הגבוהה, הצליחו ברובם להגר. היום זה כנראה קצת קל יותר, כך שגם אלה מהשורה השניה והשלישית יכולים לארוז, או, כצעד ראשון, למכור את נכסי הנדל"ן שברשותם.___________ - רגע, שכ"ג, אתה מעודד בריחת מוחות? - אם מישהו מאותם מוחות זקוק *לי* כדי להבין את הסיטואציה, כנראה שהוא אבדה קטנה למדי. - אז בשביל מה בלבול המוח? - אני רוצה שמחירי הדירות יירדו. |
|
||||
|
||||
ההשוואה בין אשכנזי 1900-1920 לאשכנזי 2000-2020, יכולה להוליד תובנות מאכזבות. |
|
||||
|
||||
נכון. ככל אנלוגיה, גם זאת אינה מושלמת. אחת האפשרויות להסבר היא שהגאונים הגדולים באמת היגרו לארה''ב ולא לארץ, וחלק גדול מהחכמים מדרגה שניה (אלה שהחזיקו משרות שהיה חבל לאבד אותן, עד שנעשה מאוחר מדי) סיים את חייו בטרבלינקה. |
|
||||
|
||||
לואיס ס. פויר מפרט בספרו ׳איינשטיין ובני דורו׳, את האקלים הרוחני הנדרש כדי ׳לייצר׳ גאונים, כדוגמת הדור של שנות הקסם ׳1900-1920׳. בישראל ׳2000-2020׳ האקלים הוא כמדומני ים תיכוני עם נגיעות מערביות ותנאי פתיחה מצויינים מול יתר השחקנים שמצטמצמים עם השנים. |
|
||||
|
||||
וואו, הזכרת לי נשכחות. קראתי את הספר הזה לפני משהו כמו 40 שנה. |
|
||||
|
||||
הכוונה שלי היא, בגדול, אם תלמיד אחד עוזב בית ספר 'חלש' ומגיע לבית ספר 'חזק', ואנחנו מניחים שמצבו של התלמיד משתפר בעקבות המעבר - הממוצע של כלל התלמידים משתפר. לא אכפת לי מ''ממוצע בתי הספר'' - בית ספר הוא לא בן אדם. התלמידים, הם אלו שחשובים. בבית ספר אפשר לפגוע, אפשר שיעזבו אותו תלמידים, אפשר אפילו שהוא יסגר לחלוטין בגלל מצבו הרעוע. לכן, אני לא מנסה ''לעזור לבתי ספר'' בתהליך הזה, אלא לעזור לתלמידים עצמם. |
|
||||
|
||||
ההנחה היא שדיפרנציאציה כזאת מזיקה לאוכלוסיה החלשה, כך שהשיפור במצב זה שעבר לבי"ס טוב יותר עולה בהרעת מצבם של אלה שנשארו. לא רק שאין להם ממי להעתיק במבחנים, הסטיגמה שהם "חלשים" מתחזקת ויכולות להיות לה השפעות גרועות (אם כי יהיו ודאי מי שיטענו שהאפקט שלה יכול להיות חיובי לפחות לחלק מה"חלשים" שיראו בכך אתגר מהסוג "אם האידיוט הזה יכול, גם אני יכול". אני משער שיש גם מקרים כאלה), ובעיקר: ככל שהרמה הממוצעת נמוכה קשה יותר לגייס מורים טובים. למרות שללא ספק יש יוצאים מן הכלל הזה רוב המורים מעדיפים ללמד את מהירי התפיסה, מה עוד שיש מתאם בין רמת התלמידים ליחס שהמורה מקבל מהם ומהוריהם, כולל אלימות של ממש (לעניין זה אין לי תימוכין כלשהם מלבד השכל ה̶י̶ש̶ר̶ העקום שלי). |
|
||||
|
||||
אני אפילו רואה לאחרונה כמה הדיפרנציאציה הפנימית משפיעה. בתי הבכורה עברה לחטיבת הביניים במקיף המקומי. מתוך 7-8 כיתות בערך, אחת מדעים (בה היא נמצאת), 2 מחוננים (קטנות יותר) ואחת ספורט מוגבר. הכיתות שנשארו - לכאורה ה'סטנדרטיות' - הופכות ממש לכיתות 'מוחלשות'. ואת זה אני שומע מהורים מהשכונה. וזה בגלל שרמת החינוך הבסיסי היום כל כך נמוכה, כנראה. אני למדתי אי אז אמנם במגמה 'עיונית', אבל בתיכון באר שבעי שאפילו לא נחשב בין שני המובילים בעיר. ואני יכול להעיד שכשפגשתי במחזור הגיוס שלי תלמידים מתל אביב ורעננה שלמדו ב'הנדסאים' ושאר התיכונים הנחשבים דאז, לא הרגשתי שום רגשי נחיתות מבחינת היקף ועומק חומרי הלימוד שקיבלתי בתיכון. קשה לי להאמין שזה המצב היום. |
|
||||
|
||||
שניכם מדברים על דיפרנציאציה, לא על בחירה. כיתת מחוננים הרי אינה פתוחה לכולם - רק למחוננים, וההורה שילדו נשאר בכיתה ה''מוחלשת'' לא יכול להחליט להעביר אותו לכיתת המחוננים. לעומת זאת, אם בית ספר אחד הפך להיות ''מוחלש'' בגלל מעבר של תלמידים חזקים ממנו והלאה - שאר ההורים יכולים לקחת את ילדם ולהעבירו לבית ספר ''חזק''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |