|
||||
|
||||
אם תדייק בקריאת התגובה שלי תראה שכתבתי שהחינוך החרדי הוא ''לא ממלכתי''. אני חושבת שהוא נכנס להגדרה של ''מוכר''. הלואי שבתי הספר הממלכתיים שלנו היו מצליחים לחנך למטרות הנאצלות שציינת, באותה מידה שבתי הספר החרדיים מצליחים לחנך למטרות שהם חושבים שהן חשובות.... |
|
||||
|
||||
סעיף 11 לחוק חינוך ממלכתי תשי"ג: מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים: השר רשאי לקבוע בתקנות, סדרים ותנאים להכרזת מוסדות לא-רשמיים כמוסדות חינוך מוכרים, להנהגת תכנית היסוד בהם, להנהלתם, לפיקוח עליהם ולתמיכת המדינה בתקציביהם, אם השר יחליט על התמיכה ובמידה שיחליט. פרשנות אישית: תכנית יסוד (או תכנית ליבה, כפי שהיא כונתה לא מזמן) צריכה להתקיים גם במוסדות מוכרים לא-רשמיים. כמו כן, המדינה לא מחוייבת לתמוך כספית במוסדות אלה, אלא רק לפי שיקול דעתו של השר. תוכנית היסוד כיום היא אותם מקצועות חובה הנלמדים לבגרות בתיכונים. אני תוהה כיצד נוסחו אותן תקנות שפטרו את בתי הספר של ש"ס מתוכנית היסוד הזו. |
|
||||
|
||||
הסעיף הזה מענין מאוד הוא נותן כמעט חופש אבסולוטי לשר הממונה להחליט על גורלו של מי יהיה תחת ההגדרה של ''מוכר'' ומי לא. משהו יודע אם הסעיף היה חלק מהחוק המקורי או הוא תוספת מאוחרת יותר שנולדה מהצורך לתקצב את החינוך החרדי תוך שמירה על העצמאות שלו מן המדינה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |