בתשובה ליוסי, 05/04/23 0:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון. אתה בעצם מתאר את הגדולה העיקרית של דמוקרטיה ומערכת משפט מודרנית - הן מאפשרת מנגנון יישוב מחלוקות בין קבוצות ואינדבידואלים (בהתאמה) שיוצר תחושה של הוגנות. בחברה דמוקרטית, במקום לחטוף את הילד אתה תפנה לבית משפט. בחברה לא דמוקרטית, אתה לא סומך על בית המשפט. לכן תעדיף לחטוף את הילד (או באופן יותר ריאליסטי - לפגוע ברכוש שלו, לפנות לאיזה מאפיונר, או לא להלוות את הכסף מלכתחילה). זאת אחת הסיבות שמדינות דמוקרטיות מצליחות יותר - כשיש תחושת הוגנות, אזרחים מוכנים לקבל על עצמם את המגבלות שהמדינה מטילה עליהם, לחתום על חוזים, ליזום וכו'. (כמעט?) כל מקרה בו מפגינים יוצאים לרחובות (או מפעילים כל סוג של מחאה שחורגת מגבולות המותר בחוק) נובע מתחושה של חוסר הוגנות. מכיוון שתחושת אי הוגנות היא סובייקטיבית, אין באמת דרך למנוע אותה ב-100%. חברה דמוקרטית בריאה אמורה לדעת לספוג מקרים כאלה. אם השלטון מייצר תחושת הגונות אצל חלק מספיק גדול מהאזרחים1, מדובר בקבוצות שוליות שגם ככה לא יכולות ליצור אי נוחות גדולה מדי. מקסימום אם אי הנוחות תהיה גדולה מדי והקבוצה קטנה מספיק, תיווצר הצדקה ציבורית להטיל סנקציות על המפגינים. האלטרנטיבה היא ניסיון לדכא מיידית את אותן קבוצות, הסתכנות באלימות רחבת היקף ואובדן תחושת ההוגנות לא רק מצד מי שמוכן להפגין, אלא גם מצד כל מי שמזדהה איתם. זה לא בהכרח יבוא לידי ביטוי במרי אזרחי גלוי, אבל אנשים יעלימו יותר מיסים, יבצעו שיתופי פעולה רק עם מי שהם מוכנים לסמוך עליהם אישית, יזמו פחות וכו'2. זה לא עניין של להצדיק או לא להצדיק. זה אחד ממנגנוני היסוד של חברה דמוקרטית. קריאה לדכא את ההפגנות האלה בכח, בהקשר דמוקרטי, אינה קריאה לצדק, אלא מסקנה שהמפגינים מהווים שוליים מספיק קטנים בקרב הציבור ואי הנוחות שהם גורמים לה מספיק גדולה, שניתן וצריך לדכא אותם בכח. בהקשר לא דמוקרטי, זאת קריאה טריוויאלית מצד השלטון ותומכיו לדכא מתנגדים. __________________ 1 רוב ממש לא מספיק כאן. גם מדינה בה 49% מהציבור איבד אמון במוסדות המדינה היא מדינה מקרטעת. 2 פרטים נוספים ניתן למצוא אצל יוצאי ברה"מ לשעבר, בקרב האוכלוסיה הערבית בארץ וחלקית בקרב האוכלוסיה החרדית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאני מתערב. 'זאת אחת הסיבות שמדינות דמוקרטיות מצליחות יותר - כשיש תחושת הוגנות, אזרחים מוכנים לקבל על עצמם את המגבלות שהמדינה מטילה עליהם, לחתום על חוזים, ליזום וכו'.' ----- יחוס ה'הוגנות' למשטר הדמוקרטי (הליברלי?1) יותר מורכב לדעתי. 1 רוב מיוחס -תגובה 752380 / שריון מיעוטים וחלשים / מדיניות הרווחה - נכללים תחת הגדרת 'ההוגנות' במדינה הדמוקרטית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שזה מורכב. רק שים לב שלא כתבתי "הוגנות" אלא "תחושת הוגנות". כל אחד יוצק תוכן למושג הזה בעצמו. אם לשני חלקים מספיק גדולים מהאוכלוסיה יש תפיסות הוגנות סותרות, יהיה למדינה מאוד קשה להתקיים בתור דמוקרטיה1. ______________ 1 כן, "ליברלית". דמוקרטיה לא ליברלית זה משהו שרוב העולם לא יקרא לו דמוקרטיה היום. למשל השלטון ברוסיה, איראן, רומא העתיקה או דרא"פ בזמן האפרטהייד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמשל - במדינה כלשהי בה חצי שכירים וחצי עצמאים, תחושות ההוגנות יהיו סותרות ושונות. המסגרת הפוליטית הנוכחית - שמיוחסת לפוליטיקת הזהויות - היא לא ייחודית לישראל ויש לה מקבילות דמוקרטיות ליברליות 1, והיא מכילה תמיד 'שני חלקים מספיק גדולים מהאוכלוסיה עם תפיסות הוגנות סותרות'. כיום ניתן גם לאחד/להדחיק 2 'תחושות' שונות ולהביא אותם לידי ביטוי בתחושה כללית הרווחת שתעסוק בוודאי בהוגנות בין הצדדים : 'אנחנו'- 'הם'. 1 המאבק הוא בעד דמוקרטיה ליברלית ולא בעד דמוקרטיה. אני לא בטוח אם יש מודעות מלאה לאלו שאוחזים בשלטים 'דמוקרטיה'. 2 הימין שכן משרת בצה"ל מוכן להדחיק את הרגשות השליליות שלו כלפי החרדים בעניין זה לטובת איחוד הרגשות הבאות לידי ביטוי בתמיכה בגוש/מחנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |