|
רגע, אנחנו תוחמים את זה למד"פ, או לכלל ספרות העיון? עניין של טעם מן הסתם, אבל The Unfolding of Language של גיא דויטשר, רוב הספרים של הופשטטר ודניאל דנט, "משפט גדל ובעיית היסודות של המתמטיקה" של אברון, ואפילו (מסיפור אחר) "הביתה" של ענברי. שזה בעצם לא מעט מכל ספרי העיון שקראתי, כי לפחות כמותית אני קורא עלוב. בולטים בהיעדרם ספרי היסטוריה, אני בטוח שהמדפים מלאים בכאלה שאני מאוד אהנה מהם כשיום אחד אגיע אליהם (אני מתקשה להיזכר ולו באחד שקראתי חוץ מ"הביתה").
אדגיש שוב שהמטריקה שלי בנקודה הזו היא כמה הספר היה מהנה לי לקריאה, לא כמה חשוב או תקף או מחכים התוכן שלו. זו מטריקה פחות חשובה. במדד התקף/חשוב/מחכים הוא עובר את כל הנ"ל בקלות (אזהרה: הטיית-הלאחרונה).
|
|