|
לא ולא. במקרים עם הפרופיל הגבוה והנמוך כאחד, ההנהלה הפוליטית פועלת בדיוק באותו אופן, ע"פ מה שנוח לה. אם העונש משרת את התדמית הפוליטית הם קופצים על הפודיום ונדחפים לתוך אורות הזרקורים ואם לא הם מתאדים ומניחים לפקידים הממונים ל"ייצג" את ה"עונשו". (ע"ע ביבי בפרשת אלאור עזריה שרץ ל"חזק" את המשפחה ואח"כ הניח לגלגלי המשפט הצבאי לטחון את הפיון). מחזה המוסר המוצג בפנינו היום חושף את גלגלי השיניים של המנגנון. ההצגה הפאתטית של האיתמר בן בּוּּבּוּ חושפת שהמפכ"ל לא נזקק להנחיותיו ולהוראותיו של השר. מה שפועל פה היא רוח השר המרחפת במשרד והעובדה שהוא שוכר ומפטר את המפכ"ל וחותם על תלוש המשכורת, ההוצאות והבונוסים שלו. המנכ"ל יכול לפעמים להרגיז את השר שלו, אבל לא לאורך זמן. המנכ"ל לא צריך לקבל הוראות והנחיות ממערכת המשפט. לשם כך יש לו את היועמ"ש שלו שמתווך לו מה אמר ביה"מ. העובדה שהליכודיוטים רוצים למנות יועמ"שים קונסליירים רק תביא לאותה התנגשות עם ביה"מ שאותה הם מתיימרים למנוע. גם את תמנה את אהרון ברק ליועמ"ש שלך, עדיין אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה ולשאת בתוצאות. אגב, ראיתם את הופעותיו האומללות של דניאל פרידמן בעניין ההפיכה המשפטית? האיש נחשף כעילג, מבולבל וחסר יכולת לעמוד מאחורי עמדה מגובשת. העובדה שהפרופ' למשפטים אינו מרבה בהופעות פומביות אינה מקרית. זה מה שנקבל בביה"מ כאשר הפוליטיקאים יבחרו לנו בפינצטה את השופטים המתאימים להם.
|
|