|
||||
|
||||
ניסן שור בכתבתו ב'הארץ' נוזף בריטה ובשלמה ארצי. ומייעץ להם שעדיף שישתקו. ניסן יודע לכתוב טוב וגם לאחוז את השור בקרניו : 'מחאה שנזקקת לתמיכתם של כוכבי פופ היא לא מחאה. היא מופע בידור חינמי. אפשר בלעדיהם'. לעומתו יריב א' מצייץ - 'כי לא אשתוק כי (שלמה) ארצי שינה פניו!' ; 'אם ארצי לא נמצא איתנו בגשרים, בהפגנות הענק, אין סיבה לפקוד את הופעותיו'. הראשון אומר לא צריך טובות ומציע חלופות (חנן יובל), השני מבקש לנקום ולהעניש. אתמול בערב בהופעה בהיכל מנורה שלמה ארצי מגיב ואומר "כבר שבוע שואלים אותי למה אני לא אומר משהו, אז הנה אני אומר, אני חרד מהכיוון אליו המדינה הולכת אבל ירא יותר מהקב"ה כי אני כבר בן 73". מעבר לשאלה המעניינת למה שלמה ארצי מפחד מהקדוש ברוך הוא בגלל שהוא בן 73, עולה גם התהייה למה שלמה השתמש בביטוי הקדוש ברוך הוא ולא באלוהים או בורא עולם.1 ---------------------- 1 'הקדושה נותנת את עצמה בשתי דרכים: בקדוש, ובווריאציות של חווית הקדושה' - הדת כבעיה פילוסופית, יצחק קליין, פרק 2: קדוש וקדושה. |
|
||||
|
||||
תיקון - גם יריב הציע את יובל כחלופה. |
|
||||
|
||||
שלמה ארצי, כמו רבים אחרים, מגיע לקראת סיום הקדנציה למסקנה שכדאי לקבל את ההימור של פסקל [ויקיפדיה], ואכן, ככל שתוחלת החיים מתקצרת מחיר קבלת ההימור נעשה נמוך יותר כך שלא קשה להבין את התופעה. מי יודע, אולי בנשימתי האחרונה גם אני אפלוט "שמע ישראל" כי WTF? ובכל זאת עצוב לראות עוד סמל חילוני "מתחזק". |
|
||||
|
||||
אולי כדאי להבהיר שכשכתבתי שהוא הגיע למסקנה לא התכוונתי לכך שהוא עשה את החשבון במודע (חשבון כזה ממילא לא תקף בגיל 73 יותר מאשר בגיל 4, כי כל הרעיון הוא שהתמורה אינסופית). |
|
||||
|
||||
ההימור הזה עולה לי בראש מידי פעם. אני מפחד באמת שלא אספיק בדקה ה-90 למלא את כרטיס הלוטו לגן העדן. אני באמת לא בנוי לגור בגיהנום. התרגלתי לרמת חיים מסויימת. |
|
||||
|
||||
כידוע, האל הטוב Manitou מבטיח גן-עדן דווקא לכופרים גמורים, כך שאתה יכול להרגע. |
|
||||
|
||||
למה לי אלים אינדיאנים נוכלים כשמן המפורסמות שבראשית היה האדם חיית- אדם ומכשגילה את הדת התחילה האנושות. |
|
||||
|
||||
החלופה היא שחיית האדם נהיה אדם כשהוא התחיל לצייר ולהיות יצירתי (G. Batail). אבל הדת כוללת גם את היצירה ומכאן תחילת האנושות ההיסטורית. |
|
||||
|
||||
התכוונת ''היצירה כוללת גם את הדת'' אני מניח. |
|
||||
|
||||
לפי בטי הציור/האומנות מאבחנת בין המעבר מחיית האדם לאדם. לשיטות אחרות, האבחנה בין קודש לחול היא זאת שמבחינה בין חיית האדם והאתיאסט (הלא אפשרי) לאדם הדתי (האפשרי)1. חיית האדם טרם הכיר באבחנה זאת והאתאיסט כבר אינו מכיר באבחנה הזאת. ------ 1 התפיסה האגנוסטית הדו-משמעית ששולטת בדורות האחרונים מכילה הן אלמנטים דתיים והן אתאיסטים. |
|
||||
|
||||
לא ברור בכלל ש'קודש' ו'חול' במןנלים המקובלים היו בכלל חלק מדתות ומסורות פאגאניות קדומות. ובכל מקרה, המושגים האלה הם חלק מהיצירה והאמנות האנושית. אין קודש/חול בלי סיפור על אלילים כאלה או אחרים שיש לקדש (או אפילו אספקטים של הטבע עצמו שמקודשים יותר מאחרים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |