|
||||
|
||||
אין לי שום בעיה שהחוק ישונה לכך, שרק מי שאין לו יקבל קיצבה. אתה מתייחס ל''יכולים לעבוד'' סוביקטיבית, וזו טעות. גם אתה יכול לעשות הרבה דברים ולא עושה, מסיבות רבות. לציבור החרדי עולם ערכים שונה וסדר עדיפויות שונה. |
|
||||
|
||||
אז עכשיו חשפנו את נקודת המחלוקת העיקרית. את חושבת שהעובדה שלאדם יש סדר עדיפויות כזה שמחייב אותו ללמוד גמרא במקום לעבוד למחיתו מחייב אותי לממן אותו. אני לא מוכן לעשות את זה. כמו שכבר ציינתי, כ 75% מההכנסה שלי חוזרת למדינה בצורת מיסים(בערך 60 אחוז במס הכנסה, בטוח לאומי ומס בריאות והשאר בצורת מע"מ, מכס, מס רכישה אגרת טלויזיה ורישוי רכב ועוד לא מעט) חלק נכבד מהגביה העצומה הזו הולך כדי לממן ציבור שלא מוכן לצאת לעבודה ולתרום את חלקו בגלל שיש לו "סדר עדיפויות" שונה משלי. אם הוא לא מוכן לקחת אחריות על החיים שלו זו לא צריכה להיות בעיה שלי והעובדה שהמערכת הפוליטית הופכת את זה לבעיה שלי מפריעה לי מאוד. את יודעת מה אולי אני כן אצביע לשינוי בבחירות הבאות, לא בגלל שאני שונא חרדים, פשוט בגלל שאני לא חושב שההבדל בסדרי העדיפויות שלנו מצדיק הטלת נטל כלכלי כל כך כבד עלי ושחיקה כל כך מאסיבית של השירותים הציבוריים שאני מקבל מהמדינה. |
|
||||
|
||||
דעתי על האם אתה חייב או לא חייב לממן לימודי תורה ממש לא קשורה. דעתי היא, שאתה חייב לממן כל ילד עני בישראל, בלי קשר למעשי הוריו. האם זה מקובל עליך? ילד, לתשומת לבך, לא "לוקח אחריות על מעשיו". |
|
||||
|
||||
לא בצורה הזו. אם הורה לא יכלכל את ילדו בגלל שסדר העדיפויות שלו מכתיב לו ללכת לשחק סנוקר, הוא לא יזכה לקבל את כל ההטבות שזוכה לקבל תלמיד ישיבה הממסד נסה להכריח אותו לצאת לעבוד ואם הוא ימשיך בסירובו הילד בסופו של דבר יוצא מחזקתו, המדינה לא מזניחה את הילד ההורים מזניחים. אני חושב שהורה שמעדיף שילדו ירעב ובלבד שלא יצטרך לצאת לעבודה אלא מתעקש להמשיך ללמוד הוא הורה מזניח, במקרה כזה המדינה צריכה לטפל בילד ולא להתחשב בהורה. |
|
||||
|
||||
א.ממתי מוציאים מהבתים ילדי מובטלים? שטויות. אם המובטל הוא גם מכה\לא מטפח את ילדיו מוציאים אותם. האם אתה רומז שבתופת מיתון זו עשרות ילדים מופקעים מרשות הוריהם? ילד לשחקן סנוקר מקבל תמיכה מהמדינה. חמישה ילדים לאותו שחקן יקבלו תמיכה גדולה יותר. ב.הפטרוניזם שלך לגבי סדר עדיפויות הוא מקור כל הבעיה. לימוד תורה לא מקביל למשחק סנוקר. האם היית מקביל את דיוגנס ההוגה לקבצן מתחת לבית שלך? את רבי עקיבא לאוכל חינם? ושום הורה חרדי לא "מעדיף" שילדו יגווע ברעב. הוא מעדיף לגדל אותו בצנעה ולהגות בתורה. זכותו. גם אני אעדיף בעל שלומד, אפילו אם זה יגרום לו למשכורת יותר נמוכה. זכותי. לימוד תורה הוא ערך חינוכי, ולימוד לשם לימוד וחינוך לערכים ולא לנהיה אחר הכסף הוא גם כן ערך חינוכי. לא מדובר בילדים שיגוועו ברעב, אלא בילדים עניים. זה לא מחוץ לחוק להיות עני. כיוון שהמדינה קיבלה על עצמה להעלות את הרף ולתת יותר לילדיה, היא איה יכולה לנהוג איפה ואיפה, זה יגדיל את הפער שלא לדבר על העיוות המוסרי. אם המדינה רוצה להעניק לילדיה האזרחים, היא צריכה להעניק לכולם. החלטת סכום המענק לפי צבע המעיל של הילד היא שערוריה. |
|
||||
|
||||
א. לא מוציאים מבתיהם ילדי מובטלי אבל מובטל שנשללת זכאותו להבטחת הכנסה בגלל שהוא מסרב לצאת לעבודה ומגיע למצוקה עלול לאבד את החזקה על ילדיו. אני מעריך שבמידה שהמדינה תפסיק לתקצב תלמידי ישיבות בצורה כל כך גורפת, רובם הגדול ימצא לעצמו עבודה כלשהי וימצא גם את הזמן להמשיך וללמוד. אם אני עושה את זה גם הם יכולים. ב. אם הייתי רואה איש שחי בחבית ומגדל שם ילד הייתי מידע את רשויות הרווחה ואני מעריך שהם היו עושים משהו בנידון. גם אם האיש הוא הוגה דעות מהולל ובוחר מיוזמתו באורח חיים כזה. בקשר לרבי עקיבא, אני משער שבעולם אידאלי הוא היה מקבל מילגות קיום ולימודים ובסופו של דבר היה מגיע לעמדה בכירה במערכת ישיבתית שממומנת בחלקה ע''י המדינה. אין לי שום מחלוקת עם שאר הדברים שכתבת אני חושב שלמנוע מותרות מילדים זה לגיטימי ואף ראוי. מצד שני הורה שלא מסוגל לספק לילדו את המינימום (ואני מעריך שנוכל להגיע לעמק השוה לגבי מהו המינימום הזה) זו בעיה, ואם ההורה מחליט שלא לספק את המינימום למרות שהוא יכול (וזה לא משנה אם זה בגלל סנוקר או תורה או ישיבת עסקים או חוסר איכפתיות כללי). |
|
||||
|
||||
אולי נכתוב מכתב לשינוי ונתנה את התמיכה שלנו במפלגה במציאת פתרון ביניים מספק (היינו - שירות לאומי לחרדים במקום שירות צבאי), תחת ההתנגדות לחוק טל? |
|
||||
|
||||
אם תעשה את זה, אני אשקול לחתום בעצמי. |
|
||||
|
||||
אממ... את תבטיחי לתמוך בשינוי אם הם יסכימו למהלך כזה? קשה לי להאמין... |
|
||||
|
||||
התכונתי בעיקר לחתום כדי שהם יעשו את זה. (: |
|
||||
|
||||
"לציבור החרדי עולם ערכים שונה וסדר עדיפויות שונה". כאשר *אני* נתבע לממן את סולם הערכים וסדר העדיפויות הזה, אני מתמלא כעס. |
|
||||
|
||||
אני אישית מממנת מכספי המיסים שלי המון דברים שאני לא מאמינה בהם. זה מכעיס אותי. העקרון הדמוקרטי איננו ''כל אחד משלם בשביל מה שהוא מאמין בו'', אלא כל אחד מממו את מה שדעת המחוקק החליטה שראוי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |