 |
|
 |
||
|
||||
 |
התשובה שלי (לפחות בשלב זה) מאוד פשוטה: אני לא יודע1. __________________ 1 לא ניסיון התחמקות. ניסחתי כמה תשובות והתחלתי פתיל איילי בראש בו אני מתוכח עם עצמי ואומר לעצמי משפטים כמו ״לא יעלה על הדעת!״, ״אתה בטח צוחק כשאתה טוען ש...״ וקיבלתי מעצמי לא פחות מאשר שלושה ״נו, באמת!״ מאוד מזלזלים. אז כעורך ראשי של האתר בראשי מחקתי את הפתיל. Confusion will be my epitaph
As I crawl a cracked and broken path If we make it we can all sit back and laugh But I fear tomorrow I'll be crying Yes, I fear tomorrow I'll be crying |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. לדעתי הדינמיקה שמונחת בבסיס הרטוריקה התוקפנית של חודק, רז ודומיהם נובעת מאותו מקום. כמונו הם לא ממש יודעים מה לעשות, ומשתמשים במלים הכי קשות בנסיון למנוע את היום בו לא יהיה מנוס מקבלת החלטה. לצערי אני מכיר את הדינמיקה הזאת מחיי הפרטיים, ולצערי אני גם יכול לדווח שהיא הרסנית. אבל ''חמסניקיות'' אין בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>> אבל "חמסניקיות" אין בה. לא יודע. אולי. אולי לא. חכה. סבלנות לא קונים בשום חנות. (אולי) אם הרטוריקה הזאת תמשך, אני לחלוטין יכול לדמיין צמיחה של טירוריסטים שמאלניים אפילו לפני שהגענו לתסריט בו אנו חיים תחת שלטון דיקטטורי כמו ברוסיה. הימין הישראלי גם התחיל ב - ״מלים הכי קשות בנסיון למנוע את היום בו לא יהיה מנוס מקבלת החלטה״ והגיע עד לתהומות חמסניקיים של התנקשות בראש ממשלה, רצח של מתפללים ועוד פעולות שהן לחלוטין ״חמסניקיות״. אחרי המעשים הללו, כאשר האשימו את הרטוריקה בה נקטו בימין, הימין השתמש בדיוק באותם טיעונים שאתה מעלה (שאי אפשר להראות את החוט המקשר בין הרטוריקה התוקפנית לבין המעשים ה״חמסניקיים״). חשוב תמיד לזכור שלימין הישראלי אין מונופול על טמטום אנושי. אפילו שמאלנים הם בני אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר שהדיקטטורה אף פעם לא תהיה עד כל כך גלויה שאפילו דב יאלץ להכיר בקיומה (גם ברוסיה תימצא את מי שחושב שפוטין נבחר בצורה לגטימית, ובהונגריה מי שחושב שהוא עוד חי במדינה דמוקרטית). ובכל מקרה, בזמן בו היא כבר תהיה גלויה מספיק כדי שקיומה יהיה עובדה מוסכמת בקרב כל מי שאינו שקוע עד צוואר באפולוגטיקה שיבטית, כבר יהיה מאוחר מידי לעשות משהו. הזמן לשבור את הכלים הוא עכשיו, כשזה עוד עשוי להועיל. אני בהחלט לא מעוניין במלחמת אזרחים ולא תומך באלימות פוליטית (או אלימות בכלל), אבל אולי בלי איום אמין אין סיכוי לפשרה (אני חושב בכל מקרה אין סיכוי לפשרה, אבל יש אופטימים ממני). אולי בלי שיח קיצוני אנשים רבים בכלל לא יפנימו שאנחנו עומדים כאן בפני חיסולה של מדינת ישראל כפי שהכרנו אותה. ורק כדי להבהיר לשב"כניק של שכ"ג למה אני מתכוון ב-"לשבור את הכלים" אם לא לאלימות פוליטית: אם נניח הייתה התארגנות של חלק מראשי-הערים מהמכתב הזה לקראת מרד מיסים מאורגן, והקמת קנטון עצמאי במדינת ישראל עם משטרה, מערכת חינוך, מערכת בריאות ומערכת משפט עצמאית (הצבא יכול להשאר משותף, אבל הקנטונים האחרים יצטרכו לממן אותו pro rata) - הייתי מריע להם. גם הבחירה האישית שלי להגר אם לא יהיה בקרוב טוויסט דרמטי בעלילה היא סוג של שבירת כלים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |