בתשובה לניצה, 02/07/02 16:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך ילד שלומד במוסד של "אל המעיין" יגדל להיות אזרח טוב ומועיל יותר? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מאמינה שאת מתכוונת באמת לשאלה הזו! בשאלה זו יש בעיה עקרונית ובעיה עובדתית. עקרונית: האם את תקבעי מיהו אזרח טוב ומועיל? או הרוב במדינה שמאשר את קיומו של זרם זה? ואל תעני שזה תוצאה של לחץ פוליטי. לחץ פוליטי במדינה דמוקרטית מורכב מכך שהרבה אנשים הצביעו לכוח פוליטי מסויים. עובדתית: האם יש איזה שהם נתונים המשווים את הפשיעה, יכולת ההשתכרות, ההתגייסות לצבא, וכל נתון אחר שאת מעלה בדעתך, של בוגרי "אל המעיין" יחסית לאלטרנטיבות שהיו שם קודם? אל תשווי את "אל המעיין" עם בית ספר בצפון תל אביב! אלא עם בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים המוזנחים שאותה אוכלוסיה חונכה בה קודם. התוצאות אז (מהיכרות קרובה) לא היו משכנעות. העובדה היא שההורים הצביעו ברגלים ועברו לבתי ספר של ש"ס. ללא ספק, ההטבה של הסעה וארוחת צהרים, יכולה לשכנע כמה וכמה אנשים. אולם אם המצב לפני ש"ס לא היה כל כך גרוע, ואם ההורים הראשונים שעברו ל"אל המעיין" לא היו חשים בשיפור, הרי הורים אחרים לא היו שולחים את ילדיהם לשם. אני מאמינה (עד שיוכח אחרת..) שרוב ההורים אוהבים את ילדיהם ורוצים בטובתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראשונה שדיברה על אזרחים טובים ומועילים היתה את. אני לא בטוחה מה זה אזרח "טוב" (תגידי לי את למה התכוונת). אני כן מבינה את אזרח "מועיל". אזרח מועיל- לעצמו ולחברה. בעיניי זה גם האזרח הטוב (שלא קשור ל"אדם טוב"). כשאת משווה את התוצר של "אל המעיין" עם הפשיעה והשכרות שהיו קודם באותם איזורים (בעניין הגיוס לצבא בוודאי שלא חל שיפור באחוז המתגייסים! אולי רק הרעה)- את רק אומרת שתלמידי "אל המעיין" הפסיקו להיות אזרחים מזיקים. זה עוד לא הופך אותם למועילים. מערכת חינוך שמתרכזת על לימודי דת ולא מעניקה כישורים שנחוצים לחיים בחברה מודרנית, איננה מערכת שממנה יוצאים אזרחים "מועילים". הם לא מועילים לעצמם, והם לא מועילים לחברה. אני הייתי עושה כל מאמץ לשלוח את ילדיי לבי"ס שיעניק להם סיכוי טוב לצאת מהעוני. אני גם הייתי עושה פחות ילדים, כדי שלכל ילד יהיה סיכוי יותר טוב להתקדם בחיים. לשלוח ילד ל"אל המעיין" בגלל הארוחה החמה וההסעות זה באמת למכור את עתידו בעד נזיד עדשים. חברה טובה שלי גדלה בבית שבו היו שמונה ילדים, ואימם גידלה ופירנסה את כולם בניקוי בתים. אף אחד מהילדים לא התדרדר לפשע, למרות השכונה הקשה שבה גדלו. חברתי היא בעלת תואר שני ומטפלת באנשים בתרפיה באמנות. לזה אני קוראת אזרחית מועילה. אם היתה נשלחת לבי"ס חרדי ולומדת שם שתפקידה בחיים זה לשמור על כשרות המטבח ולהיות פס יצור לילדים זה לא היה מועיל לחברה, ובטח שלא לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזרח מועיל לחברה נקבע לפי הקריטריונים של כלל החברה ולכן אין מקום לשאלה ספציפית האם בוגר "אל המעיין" הוא מועיל, מפני שלימוד ברשת זו עומד בקריטריונים של חינוך חובה. וזה קורה משום שיש במדינה מספיק אנשים שחושבים שתוצר הרשת הזה יחשב למועיל מנקודת השקפתם. (אי אפשר להכחיש שהרחתי קצת התנשאות בשאלתך וזה הרגיז אותי). זה שרשת "אל המעיין" הוציאה אנשים- שהיו מיועדים לפשע שכרות ולעוני תרבותי אם היו ממשיכים במסלול הקודם- מהמצב הזה, יאמר לזכותה! ובודאי יש בכך תועלת גדולה למדינה, ובראש ובראשונה לאנשים עצמם. מלבד זאת אני לא משוכנעת כלל שהבוגרים של "אל המעיין" לא מועילים למדינה. יש לך נתונים? או אולי זה דבר "שכולם יודעים" ולפיכך לא צריך בדיקה? מה שרציתי לומר בתגובה הקודמת הוא שאם ההורים לא היו מרוצים מהחינוך שילדיהם מקבלים ב"אל המעיין" הם לא היו שולחים אותם אפילו עם ההסעות והארוחות. זה שתעשי פחות ילדים זה ממש מצער. הבסיס האישיותי שתעניקי לילדיך, הרבה יותר חשוב להתקדמותם בחיים מאשר האמצעים הכלכליים שתעמידי לרשותם. (כאשר גדלים עם הרבה ילדים יש כר נרחב לפיתוח האישיות...). מנסיוני כבת (למשפחה עם 12 ילדים) וכאם (ל 9 ילדים) ומהכרותי עם הרבה אנשים שגדלו במשפחות קטנות וגדולות, אני יכולה לומר לך בבטחון שהאמצעים הכלכליים הם בין האמצעים הפחותים בחשיבותם להתקדמות בחיים, (עייני ערך חברתך שייתכן והחיים "הקשים" שעברה אפשרו לה להתפתח למה שהיא), אגב, יש הרבה מקבילות חרדיות לחברה זו שלך, מלבד שהן לא היו חשופות לאפשרות להתדרדר לפשע. אני ממש מתקוממת מהמשפט האחרון שלך. אמנם אני לא חרדית אבל לפיו, היית מגדירה גם אותי כ"אחראית על כשרות המטבח ופס ייצור לילדים", ודואגת ש"חונכתי לעשות מה שלא מועיל לחברה, ובטח שלא לי". אני חשה שאין לך מושג ירוק בחיי החברה החרדית ואת מתייחסת בבוז ובהתנשאות לא מוצדקים, שלפי הכרותי הקצרה אתך מהאייל, לא היית מרשה לעצמך בשום תחום אחר. למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסלחי לי, אבל כל הפסקה הראשונה בתגובתך משונה בעיניי. "אין מקום לשאול אם בוגר "אל המעיין" הוא מועיל, מפני ש"אל המעיין" עומדת בקריטריונים של חינוך חובה"?... תורי לשאול אם /את/ רצינית! "אל המעיין" מקבלת מימון בגללה כוחה הפוליטי של ש"ס, בגלל איך שש"ס מחזיקה את שאר המדינה בגרון. אם במוסדות "אל המעיין" הילדים ישבו ויבהו דרך החלון כל היום, הם עדיין "יעמדו בקריטריונים"! מפני שלמערכת הפוליטית אין ברירה אלא לתת להם את הכסף, ואין אפשרות חוקית לעשות זאת בלי העמדת הפנים הזאת, שהם כאילו עומדים בקריטריונים. לא. דרך טובה יותר לבדוק אם בוגרי רשת זו הם אזרחים מועילים תהיה לבחון מה הם עושים אחרי שהם גומרים את ביה"ס. ו"אזרח מועיל" הוא זה שתורם לחברה במונחים ממשיים, שאפשר לראותם בשטח. אני לא מכירה בלמודי הקודש כמשהו מועיל למדינה. איך זה מועיל? במה זה מועיל? אשמח לשמוע הסבר! השאלות הנכונות הן: כמה מבוגרי אל המעיין מתגייסים לצבא? כמה מהם מגיעים ללמודים גבוהים לא תורניים? כמה מהם עובדים, ומשלמים מסים? בוז והתנשאות? לא גבירתי, ההתנשאות היא מצד אלה שרואים את עצמם כנבחרי האל, שזכו ללמוד תורה בעוד שתפקיד האחרים (החמורים) לשרת אותם כך שהם יוכלו להמשיך ללמוד תורה. בעיני האנשים האלה יש גויים, שתפקידם לשרת את היהודים, ויש יהודים חילוניים, שתפקידם לשרת את שומרי המצוות, שהם-הם נזר הבריאה, והכל נעשה לכבודם. כן, שמעתי את הדברים האלה במפורש, ובמו אוזניי. ויותר מפעם אחת. את אולי לא חושבת כך, אך יש רבים אחרים שזו גישתם. אז מי פה המתנשא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אל המעיין" מקבלת ממון בגלל כוחה הפוליטי של ש"ס. ולש"ס יש כוח פוליטי משום שכחצי מליון בעלי זכות בחירה הצביעו עבורם. האם את טוענת שלא ראוי לתת לאנשים אלו לקבוע מה זה מבחינתם "מועיל למדינה"? האם הם לא חלק מהמדינה? אם במוסדות של אל המעיין ישבו הילדים ויבהו בחלון, מוסדות אלו לא יעמדו בקריטריונים, משום שההורים לא ישלחו לשם את ילדיהם. אני לא מאמינה שהורה מוכן משיקולים כלשהם, לגרום רעה לילדו. ולבהות בחלון כל היום זה גורם רע לילדים. בקיצור, העובדה שלרשת "אל המעיין" ניתן אימון של ציבור גדול,וכבר מספר שנים לא קטן, אומרת כי היא ממלאת את הציפיות *שלהם* ממנה- מבחינת חינוך לילדיהם. אם הציפיות שלך לגבי חינוך לילדיך לא מתמלאות על ידי סוג חינוך כזה, זה בסדר, אף אחד לא כופה אותך לשלוח את ילדיך לשם. במה לימודי הקודש מועילים למדינה? ובכן יש הרבה מה לומר בזאת בעיקר לגבי הזהות היהודית שהיא הבסיס להיותנו כאן יחד על המשבצת הקטנה והדחוסה ביותר בגלובוס, אבל מפאת השעה המאוחרת בואי נסתפק בכך שלימודים אלו הצילו אלפי ילדים מהתדרדרות לפשע ולצורת חיים של עוני מנוול. וזה, בכל דרך שתסתכלי, מועיל למדינה. לגבי ה"השאלות הנכונות": אלו הן השאלות הנכונות שלך, וזכותך לדרג כך את סדר העדיפויות שלך. אולם ללא ספק תסכימי שיהיו אחרים שאצלם התועלת למדינה לא תמדד כך והם יוכלו לשאול גם: כמה מהבוגרים חיים ביושר ונקיון כפים? וכן כמה מהם מקימים משפחות בריאות, המסוגלות לגדל ילדים בריאים בנפשם? כמה מהם מוכנים לתרום מזמנם לקהילה ולאנשים הזקוקים להם בסביבתם הקרובה? ועוד שאלות שאין להם אולי תרגום חומרי מיידי בכסף, אולם לדעתי הם חשובים למדינה לא פחות. לגבי הצבא, אין בידי סטטיסטיקה לגבי אחוז המתגייסים. גם לא יודעת אם הרשת קיימת מספיק זמן כדי ל"ייצר" מספיק בוגרים בגילאים המתאימים, אולם המצביעים שלה שרתו בצבא (בקולות החיילים נספרו יותר קולות לש"ס מאשר למ"רץ!) וכן ממוצע הדרגות הצבאיות של חברי הכנסת שלה לא היו מביישים אף מפלגה ציונית אחרת. (אגב, אני לא מצביעה של ש"ס, ולא אצביע עבורם בגלל תמיכתם המבישה בהסכם אוסלו). לגבי ההתנשאות שלהם או שלך, זו לא תחרות בכיפופי ידיים. לדעתי הם שמחים מאוד בזכות שנפלה לידם ללמוד תורה. כל יהודי מברך על זכות זו מספר רב של פעמים. אולם ברור שהם אינם מייעדים לחילוניים תפקיד של "משרתים", אדרבא הם עושים כל מאמץ שכמה שיותר חילוניים יצטרפו ל"אדונים"... ללא ספק הם משוכנעים שדרכם היא הנכונה ואין בזה משום התנשאות. ההתנשאות היא כאשר אתה יודע יותר טוב מהזולת מה טוב עבורו, וכן יש ריח התנשאות גם בזלזול במשהו, ללא בדיקה אמיתית של הנתונים בשטח. לילה טוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אל המעיין אכן ממלאת את ציפיות ההורים? האם באמת כל מה שהם רוצים זה שהילדים לא יתדרדרו לפשע? מה לדעתך יקרה אם באותה שכונה ייפתח בי"ס שמלמד מערכת מלאה של ידע כללי, כולל שפות ומדעים, פלוס כמות מסויימת של יהדות, פלוס ארוחות והסעות? את, את ילדייך שולחת/תשלחי לאל המעיין? ו- "כל יהודי מברך על הזכות ללמוד תורה?" גם נשים מברכות על זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ציוו...שלא ילמד אדם ביתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד...כל המלמד את ביתו תורה, כאילו מלמדה תפלות (ת' חרוקה), פירוש דבר עבירה.'' אולי יהיו נשים שיאמרו - כתוב כתוב, לא הכל צריך לקיים, זמנים חדשים, זמירות חדשות. אבל האם ניתן לחשוב שמאין דהו יעיז לבטל בריש גלי את דברי השולחן ערוך, המבוססים על התלמוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומעתה אמור: לא כל יהודי מברך, אלא כל יהודי זכר מברך. והאשה?... אני כבר לא רוצה להגיד כלום על מטבחים וילדים, שמא אואשם בזלזול. אז לכן אניח לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לדקדק ולקרוא היטב את מה שכתבה ניצה: "...אולם ברור שהם אינם מייעדים לחילוניים תפקיד של "משרתים", אדרבא הם עושים כל מאמץ שכמה שיותר חילוניים יצטרפו ל"אדונים"..." היינו, ישנם "אדונים" (ולו בצחוק, למי שמאמין) שנמנים עליהם אלו שלומדים תורה. לכן, כדי לעבור ממעמד ה"משרתים" צריך להתחיל ללמוד תורה. לימוד תורה הוא כרטיס הכניסה לאצולת הארץ. אבל, אויה - הדרך הזו חסומה בפני נשים משום האיסור ללמדן. מכאן אולי ניתן להבין מדוע נחקק בספר שמות החוק הבא, המתייחס לנשים – שכאמור תשארנה משרתות – "וכי ימכור איש את בתו לאמה (א' קמוצה) לא תצא כצאת העבדים..." (אפילו אם החוק לא מדבר על שפחה עבריה, והוא כן). פרשנים מסיקים מזה שלאב יש רשות למכור את בתו וכו' וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם רשת אל המעיין לא היתה ממלאת את ציפיות ההורים, הם לא היו ממשיכים לשלוח את ילדיהם לשם, והיו מעבירים אותם חזרה לבתי הספר הממלכתיים שמהם הם הוציאו אותם. אני כלל לא חושבת שהילדים ברשת אל המעיין רק ''לא מתדרדרים לפשע''.אם כי אני חושבת שאפילו אם הרשת היתה עושה רק את זה, היתה לה כבר זכות קיום מבחינת התועלת למדינת ישראל. יתכן והרשת גם מחנכת את הילדים היטב ומלמדת אותם הרבה דברים נוספים. אני לא בדקתי את העניין. הקריטריון שלי לכך שהרשת הזו מוצלחת היא שההורים ממשיכים לשלוח את ילדיהם לשם והרשת גדלה ומתפתחת. אם לא היה שם טוב לילדים לא היה לאף אחד כוח להכריח את ההורים לשלוח לשם את ילדיהם. ההורים הם אלו שאני הכי סומכת עליהם כדי לזהות מהי טובת הילדים.(אלא אם הוכח אחרת לגבי מקרים ספציפיים) אני לא יודעת מה יקרה אם יפתחו בתי ספר כמו שאת מציעה. הלואי שמישהו היה עושה את זה. אם היתה קבוצה משמעותית של אנשים שהיתה חושבת שזה חשוב מן הסתם זה היה קורה. את הילדים שלי אני לא שולחת לאל המעיין בגלל הבדלים אידאולוגיים בין השקפותי ובין השקפותיהם. גם נשים מברכות על לימוד התורה, אלא שבשונה מהגברים לנשים יש את ה''זכות'' ללמוד תורה ואין להן את ה''חובה'' לעשות כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עניין שלא צריך לתת להם לבחור מה מועיל, אלא עניין שיש מפלגות שסדר היום שלהם לא צריך להיות מקובל. בואי נניח לרגע לש"ס, ונפנה לאוסטריה, שם קיימת "מפלגת החירות" שידועה יותר בישראל כ"מפלגה של היידר". נניח שמפלגה זו תקים רשת בתי ספר בהם היא תחנך לערכים של המפלגה: זנופוביה, אנטי-ממסדיות, אנטי-דמוקרטיה. המפלגה הזו קיבלה כ-10 אחוזים מהקולות בבחירות האחרונות, אם אני לא טועה, שזה הרבה יותר מחצי מיליון איש. האם צריך לאפשר לה לקיים מערכת חינוך כזו במדינה דמוקרטית, רק בגלל שההורים שולחים את ילדיהם אליה? ממש לא, לדעתי. אממה? גם ש"ס תומכת בזנופוביה (ב-96' היא יצאה נגד הערבים, ב-99', כשקיוותה לקבל את קולותיהם של אלו, היא פנתה נגד העובדים הזרים והעולים שיהדותם מוטלת בספק), באנטי-ממסדיות (הוא זכאי!) ובאנטי-דמוקרטיה (חוקי ההלכה עליונים לחוקי המדינה). יתרה מזאת, אם מחר שינוי תבקש לפתוח רשת בתי ספר בהם לא ילמדו תנ"ך ותושב"ע, הילדים יקבלו ארוחות חמות ולא כשרות והם יצאו לטיולים עם אוטובוסים בשבת, אף אחד לא ירשה להם לעשות את זה - אפילו אם כל ההורים שהצביעו למפלגה יביעו רצון לשלוח את ילדיהם לבית ספר כזה! כלומר, שוב, כרגיל, מדובר בחוסר שיוויון משווע בתמיכת המדינה. מצב שלא צריך לקרות. את הכספים שמועברים לרשת החינוך של ש"ס, צריך להעביר לחינוך הממלכתי כדי לאפשר לקיים שם יום לימודים ארוך, ארוחות חמות והסעות. למה שהורה יאלץ לבחור בין חינוך זול ונוח (אך מוגבל מאוד) לבין חינוך כללי אבל יקר? נראה כמה הורים ישלחו את הילדים שלהם לאל המעיין כשלא תהיה להם שום סיבה לעשות כן. ולבסוף - זה לא עניין של התנשאות. זה עניין של שימור הדמוקרטיה. אם תגידי לי שיש פה רוב מוחץ במדינה לביטול הדמוקרטיה והקמת תיאוקרטיה, ואם אני אגיע למסקנה שאין סיכוי לשנות את המצב, אני אארוז בשקט את חפצי ואטוס לי לארץ שנעה קדימה, לא אחורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפלגת החירות של היידר קיבלה 26.9 אחוזים בבחירות האחרונות (99'), מה שמציב אותה במקום השני (יחד עם מפלגת הימין השמרני שקיבלה אותו אחוז מהקולות) אחרי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. אחוז זה מייצג למעלה ממיליון בוחרים מתוך סך אוכלוסיה של כ-8 מיליון איש (כולל ילדים, כך שאני לא בטוח לגבי גודלו של הגוף הבוחר, אבל אני מעריך שמדובר בכ-6 מיליון איש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבחור "מה מועיל" זה בעצם להחליט על סדר היום. ומה שאתה אומר זה שהמצע של ש"ס לא לגיטימי. טוב, אז צריך לפיכך להוציא אותה מחוץ לחוק... אני מרגישה שהגישה הכללית המתנגדת לש"ס, עושה זאת באופן אינטואיטיבי, ישר מהבטן, גם ללא בסיס עובדתי ממשי. לכל הטענות שהעלת נגד ש"ס, וההשוואה שלה למפלגה של היידר יש תשובות, אולם נראה לי שזה יהיה ויכוח אבוד, וחבל על הזמן. מה שמעניין אותי הוא, מה עומד ביסוד ההתנגדות האינסנקטיבית הזו לש"ס? אני לא מצביעה לש"ס, ויש לי ביקורת גדולה על הרבה ממהלכיה והתנהגויותיה במגוון נושאים. אולם אני בקלות יכולה לראות את המהפכה המבורכת שהיא חוללה בישראל, תוך פירוק הפצצה העדתית. לולי ש"ס היתה פצצה זו מתפוצצת בקול גדול. זאת משום שהציבור הספרדי היה מתדרדר עוד ועוד מבחינה חברתית, והמרירות שלו כלפי המדינה היתה הופכת למורסה שופעת רעל ונזק גדולים. ש"ס נתנה למרירות פתח יציאה מבוקר, תוך שהיא בונה לציבור זה זהות עצמית ומשפרת במאוד את תיפקודם החברתי. מה שגדודי פסיכולוגים ועובדים סוציאלים לא הצליחו לעשות קודם. ש"ס נתנה לציבור הספרדי אפשרות להיות בצד של הבונים והתורמים, לגלות שהם יכולים לנהל בכשרון רב מערכות גדולות בזכות עצמם, ולא כ"ספרדים מטעם" או כ"דפוקים מקצועיים". אני מסוגלת לראות ששרי ש"ס וחברי הכנסת שלה הם צעירים מוכשרים, הממלאים תפקידם על הצד הטוב ביותר מבחינה מקצועית (אתה יודע שעם פיטורי ש"ס מהממשלה, התארגנה עצומה של רופאים בבקשה להחזיר את שר הבריאות?. כמו כן אין ויכוח על כך שאריה דרעי היה שר פנים מוכשר ביותר והרשויות הערביות היו הראשונות שנהנו מכך, ושתפקודם של רבים מחברי הכנסת שלה מקצועי ביותר, ועוד ועוד) בקיצור, לדעתי המדינה הרויחה בגדול מקיומה של ש"ס. אז למה יש רבים שאינם מסוגלים לראות זאת? אני חשה שש"ס מהווה איום קיומי עבור ציבור מסויים של אנשים, דבר המעורר אצלם שינאה אמיתית כלפיה, למה? מה כל כך מאיים בכך שיש אנשים ספרדים עם מגבעת וציצית עם פלאפון ומכונית שרד בתפקידים ביצועיים, שהם ממלאים לא יותר רע, ולעיתים קרובות יותר טוב, מאנשים אחרים? הרי מבחינת העליונות של ההלכה על חוקי המדינה- הם דומים בכך לכל המפלגות הדתיות. מבחינת היחס לבית המשפט העליון- לחלק אדיר מהציבור אין אמון בבית המשפט העליון -(והגיע הזמן שהוא ישאל את עצמו למה, במקום לעשות נו נו נו לכל מי שיש לו ביקורת) מבחינת שחיתות -על מפלגת העבודה יש ביקורת חמורה בהרבה בכל הדרגים (ובמיוחד על פואד), ובכל אופן היא לא נחשבת למילה נרדפת לשחיתות. מבחינה מדינית הם ימניים מאד "גמישים". אז למה השמאל האשכנזי חילוני מפחד מהם, ושונא אותם כל כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשך הרבה שנים הטענות על קיפוח של בני עדות המזרח נתקלו בתגובות מבטלות, אין קיפוח, זה סתם צירוף מקרים, הסטטיסטיקה היא תולדה של קיפוח שהיה בעבר והיא מתקנת את עצמה בלי התערבות וכו' אבל כשיש ציבור כל כך גדול של אנשים שמרגישי שמקפחים אותם זה מעיד על בעיה שטבועה ביחס של הממסד לציבור הזה. גם הפחד של כל כך הרבה אנשים מש''ס למרות כל הטענות שהבאת (שעם רובן אני מסכים במידה זו או אחרת) מראה שיש בעיה בצורה שבה ש''ס מתיחסת לציבור המתנגדים לה, יתכן שהבעיה היא ברובה הסברתית אבל היא קיימת והיא קשה, זו עובדה שאף אחד בכיכר לא צעק לאהוד ברק ''רק לא מפדל'' או ''רק לא אגודה'' אלא ''רק לא ש''ס'' למרות שמבחינת המצע בטחוני מדיני מפדל רחוקה מהשמאל יותר מאשר ש''ס ומבחינת יחסי דת מדינה אגודה רחוקה מהשמאל עוד יותר. לדעתי ש''ס צריכה לנסות להבין מה בה גורם לציבור החילוני להירתע מהם כל כך (ולא, העובדה שיש ספרדים דתיים שמנהלים דברים לא קשורה) ואם הם ימצאו תשובה זה יעשה רק טוב לכולם (אולי לא לשינוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, גם ש"ס צריכה לעשות בדק בית אצלה. מה שאותי מעניין זה איך אנשים ששייכים למגזר ש"שונא את ש"ס" ומצד שני שייכים גם לאנשים הנאורים ומביני דבר בדמוקרטיה ופלורליזם (בלי ציניות), מנתחים את זה? יש לי את ההשערות שלי בנושא, אולם קשה לי לבחון אותן כי אני לא שייכת לאף אחד מהצדדים, וקשה לי להכנס למצב הריגשי של אף אחד מהם בשלמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצע של ש"ס קורא (באופן לא כל-כך מוסתר, אבל גם לא כל-כך בוטה) לתיאוקרטיה, היינו לביטול הדמוקרטיה. אי לכך, הוא עובר על סעיף 7א' של חוק יסוד הכנסת. משמעות הדבר: חוקית, יש אפשרות לפסול את ש"ס. מעשית, אני לא חושב שצריך לעשות את זה, בין השאר בגלל חלק מהדברים שאמרת (אבל אני עוד אשוב לנושא). מה שכן צריך לעשות זה להתנגד לרעיון שמפלגה אנטי-דמוקרטית ואנטי-ממסדית תזכה למערכת חינוך כדי שתוכל להמשיך לחנך את דור ההמשך של האנטי-דמוקרטים. זה אינטרס של ה*מדינה* (כישות דמוקרטית) ושל ה*חברה* (או לפחות החלקים בתוכה שתומכים בדמוקרטיה) להתנגד לקיומה של מערכת חינוך כזו. מה שכן, קיימת כיום, אם נרצה בכך או לא, מלחמת תרבות בדיוק על הנקודה הזו. אני לא אומר שאני לא מבין למה ש"ס נוהגים כמו שהם נוהגים. אני רק אומר שבתור חובב דמוקרטיה, אנחנו צריכים להתמודד מול האיום הזה באמצעים הנכונים. אנא, נסי לתת תשובות להשוואה של ש"ס עם היידר. אני מתבסס על מחקר (גם שלי וגם של חוקרים אחרים), ולא זורק השוואות סתם. היידר הוא לא סמל בשבילי, אלא הוא פשוט מקרה מבחן נוח ומוכר. אני לא אומר "תראו איזה גזענים הש"ס האלה! כמו היידר!" (ובטח שאני לא משווה אותם להיטלר), אלא אני אומר שיש סממנים משותפים לש"ס ולמפלגת החירות האוסטרית, שמסמנים את ש"ס כמפלגת ימין קיצוני במובן המערב-אירופי של הביטוי. נסי להתעלות מעל לסטריאוטיפ שהדביקו להיידר (לדעתי, שלא בצדק), ולבחון את הפרטים הספציפיים שפירטתי לעיל. ההתנגדות לש"ס היא לא אינסטינקטיבית, והניסיונות החוזרים ונשנים להציג את המתנגדים לפוליטיקה שלה כ"שונאי חרדים" או "שונאי מזרחיים" לא הועילו ולא יועילו. ההתנגדות לש"ס מתבססת על התנהלותה של המפלגה הזו בשנותיה הרבות בין ממשלות, על הנטייה הקבועה שלה להשיג הישגים דרך משברים קואליציוניים ולא דרך שכנוע פשוט, על ההתעלמות שלה מצרכי אוכלוסיות שלא יכולות להפוך לבוחרים פוטנציאלים, ועל ההתבטאויות האנטי-דמוקרטיות ואנטי-ממסדיות המובהקות של מנהיגי המפלגה. הידעת? בקמפיין של שנת 96' הציגה ש"ס עמדות אנטי-ערביות מובהקות. העמדות הללו נעלמו כשש"ס חשה, לקראת בחירות 99', שהערבים יכולים להוות בוחרים פוטנציאליים למפלגה. במקומם, בחרה ש"ס בעובדים הזרים בתור מטרה נוחה למתקפה, ואמרה עליהם פחות או יותר מה שכהנא אמר על הערבים (גונבים מקומות עבודה, מפתים נערות יהודיות טובות). שוב - נסי להתעלות מעל לסטריאוטיפים (כהנא, במקרה הזה), ולהתייחס לעובדות. אני לא זורק פה "כהנא" כסמל לשום דבר, אלא כנתון עובדתי. ש"ס נתנה למזרחיים יצוג בכנסת. אני מסכים. אבל להגיד שהיא עשתה את זה מתוך איזו מטרה טובה? היצוג למזרחיים הושג שלא לשמה. ש"ס הרי לא פועלת לטובת המזרחיים, אלא לטובת המזרחיים הדתיים בלבד. ש"ס מצויינת ברטוריקה של מגיני העניים, אבל בסופו של דבר, היא לא עושה כלום לכיוון הזה. 150 הצעות חוק הציעה ש"ס מאז היווסדה ועד בחירות 1996. 149 מתוכן היו בעלות תוכן דתי. גם הנותרת לא עסקה בנושא "חברתי", אלא אדמיניסטרטיבי. ש"ס דאגה לחוקק חוק שיאפשר שחרור מוקדם של דרעי, אבל עשתה שימוש ברטוריקה של סיוע לאסירים המזרחיים. את החוק היא ביקשה להחיל רטרואקטיבית, דבר לא מקובל, כדי לכלול את דרעי בין הנהנים ממנו, וכשהוצע לבטל את החוק לא-רטרואקטיבית, כלומר, שהוא עדיין יפעל על דרעי, אבל לא על רוב האסירים האחרים, הם לא התנגדו. אז מה ש"ס עשו בעצם? הם ניצלו וואקום קיים באלקטורט כדי לצבור כח פוליטי. הם לקחו קבוצה מהאוכלוסיה בעלות עמדות אנטי-ממסדיות, ובמקום למשוך אותם אל תוך המשחק הממסדי, הם חיזקו בהם את העמדות האנטי-ממסדיות שלהם, והפכו אותם לאנטי-דמוקרטיים. זו פעולה הרסנית לחברה הישראלית, לא פעולה בונה. לכן, מעשיה של ש"ס "עבור" האוכלוסיה המזרחית הם שליליים ברובם. על התפקוד של דרעי כלפי הרשויות הערביות כבר דיברתי. לגבי בניזרי - אינני שולל כל דבר ודבר שש"ס עשתה. ההתנגדות שלי היא כלפי המצע שלהם וכלפי העמדות האנטי-ממסדיות, אנטי-דמוקרטיות וזנופוביות שהיא מפגינה. היחס לבית המשפט העליון, גם כיום, מצד הציבור הוא הרבה יותר טוב מאשר היחס לו זוכות הממשלה (כל ממשלה), הכנסת, והמפלגות. האם גם הן צריכות לשאול למה? זה לא מטריד אותך... אם ש"ס הייתה מפלגה דמוקרטית, שומרת חוק, הרי שהיא הייתה נותרת יריבה שלי מבחינה אידיאולוגית, אבל יריבה לגיטימית. כיום, לא זה המצב. ואגב, הימניות ה"גמישה" שלהם היא חלק מהבעיה. למרבית האירוניה, ה"ימין הקיצוני החדש" בכל רחבי העולם מתאמץ שלא להציב את עצמו כלל על הסקאלה של "ימין-שמאל" בכל מדינה, וזאת כדי למשוך קולות אנטי-ממסדיים בלי להכנס ליותר מדי עימותים. העובדה שש"ס נכנסת לכל ממשלה בלי קשר לעמדותיה או עמדות מצביעיה אינה לזכותה, אלא לרעתה. יצויין רק ששינוי נוקטת את אותה הגישה ממש לגבי הימין-שמאל המדיני, בדיוק כדי להיות כח נגד לש"ס על אותו מישור, בלי שהפלגים המדיניים השונים ישפיעו על החלטותיה. המשפט האחרון לא ראוי לתגובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאיפה לתאוקרטיה מצויה אצל כל מפלגה דתית, כמעט פר הגדרה. לפי זה, האם לדעתך צריך לפסול את כל המפלגות הדתיות בישראל מלהשתתף במשחק הפוליטי ומלחנך את ילדיהן? קשה לי להתייחס באופן מקצועי להשוואה עם היידר כי אני לא מכירה אותו מספיק לעומק, וניזונה בעיקר מהסטראוטיפים המתפרסמים בתקשורת. מה שאני כן יודעת הוא שש"ס אינה גזענית במובן האירופי של המילה. וכן שהיחס שלה לערבים אינו נובע מ"שינאת זרים", אלא משום שהערבים הם אוייב לאומי של עם ישראל בזמן הזה, ואנשי ש"ס כלל לא מתביישים ברגש הלאומי המפותח שלהם. ההתנגדות לפועלים זרים היא בבחינת מובן מאליו למפלגה שמייצגת אוכלוסיה שרק מפסידה מנוכחותם של אלו. ש"ס דוקא אינה מתעלמת כלל מאנשים שאינם יכולים להיות בוחרים פוטנציאלים שלה. אני מכירה מספר מקרים בהם הם עזרו לאנשים שבמוצהר הם ממפלגה אחרת (יותר משעזרו להם אנשי מפלגתם הם..). גם אנשים חילוניים לחלוטין, כאשר הם פנו לאנשי ש"ס בנושאי בריאות וכו' ראיתי שיש התיחסות אוהדת ושיתוף פעולה מצד הדרגים הגבוהים ביותר בש"ס, ללא התניה כלשהי. (לא אפרט את המקרה בגלל צינעת הפרט). לגבי הכוונות הטובות של ש"ס. נראה לי שאתה בתת-הערכה לציבור של ש"ס, הם אינם מטומטמים כלל, ואם מישהו היה מנצל אותם למטרותיו, ללא שיתן להם בתמורה את מה שהם זקוקים לו, הם לא היו ממשיכים להצביע לו, ובודאי לא היו מצטרפים אליהם נוספים. יש לדעתי טעות יסודית בגישה של ה"אשכנזים" (ותסלח לי על הסטראוטיפיות שלי) אל המזרחיים. היחס המקורי של המזרחיים לדת ולאמונה הוא רך רציף ואוהד. כלומר, האוכלוסיה המזרחית מתפזרת על הסקלה של שמירת מצוות בצורה רציפה. יש הרבה דרגות ביניים בין החילוניים הגמורים ובין שומרי המצוות הגמורים. היחס בין האוכלוסיות השונות הוא לא של "מלחמת קיום" כמו אצל האשכנזים, אלא יש הרבה הערכה וסובלנות הדדים. יש הרבה כבוד מצד הפחות דתיים לרבנים ותלמידי חכמים, ויש הרבה אהבה, שייכות ואכפתיות מצד היותר דתיים כלפי הדתיים פחות. כך שאין ניכור בין הקבוצות שכאמור, קשה מאוד להגדיר אות הגבולות ביניהן. האמונה באלוקים היא יסוד בסיסי במהותו של המזרחי. יש מתי מעט כופרים מוצהרים. רוב הזמן החילוניים הספרדיים אומרים בקריצה "אני והוא מסתדרים בינינו.." ועושים ככל העולה על רוחם. עם העליה לארץ, המזרחיים, עברו תהליך של "חינוך מחדש", גם מכוון, וגם לא מכוון. (יש לי הרבה לספר על תהליך זה אולם בדיון אחר). התוצאה של תהליך זה היתה שהמזרחיים היו מרוסקים מבחינה פנימית. האמונה, שניטלה מהם כתוצאה מהצורך להשתייך לחברה החדשה בארץ, היתה עמוד כל כך יסודי בזהותם, שבלעדיה הם לא הצליחו ליצור לעצמם זהות חלופית אמיתית וחזקה. (מלבד יוצאים מן הכלל, כמובן. בדרך כלל כאלה שנתקלו בתרבות המערבית כבר בדורות קודמים). כל ספרדי שרצה להכנס לחברה הישראלית החילונית אמנם לא סבל רבות מאפליה גלויה, אולם כדי להיות "שייך", היה צריך ל"כבות" חלק משמעותי מאוד מאישיותו, את האמונה הטיבעית לו וכל הכרוך בה. דבר זה היה כרוך במצוקה מתמידת שלא אפשרה את ההתערות האמיתית בחברה. לעומת זאת, בחברה הדתית ובעיקר החרדית, האפליה החיצונית בין ספרדים ואשכנזים בוטה ומכוערת הרבה יותר (וגם לזה יש לי דוגמאות רבות), אולם מבחינה פנימית, כיון שהאמונה באלוקים היא לגיטימית ומכובדת, היסוד של האישיות אצל הספרדים לא התערער. הם בודאי כעסו (ולמען האמת האפליה הזו שהיתה כלפי הספרדים אצל החרדים, היא הגורם הישיר להקמתה של ש"ס) אולם עדיין יכלו לחנך את ילדיהם, ולהפוך את תלמידיהם לאנשים שלמים ובריאים באישיותם. (השווה את האנשים המובילים בש"ס, למנהיגי תנועות המחאה הספרדיות למיניהן). בקיצור, מטרת כל הניתוח הנ"ל, שהוא אמיתי מאוד לדעתי, (אפילו אם הוא לא כל כך מקצועי) היא לומר שבעצם אין הבדל בין האינטרסים של "המזרחי" לאלו של "המזרחי הדתי". הצורך העמוק שהיה אצל כל המזרחיים להכרה בזהותם האמיתית, הלא ה"משוכנזת" (ושוב עם האבסורד שאנשי ש"ס דוקא הם נראים כל כך משוכנזים..) סופק דוקא על ידי ש"ס שהדגל שלה חרדי, ולמצביעיה מחללי השבת אין בכלל בעיה עם זה. כמובן שהכוונ שלי היא לא לזהות החיצונית, אלא לזו הפנימית, המאמינה, היכולה לאהוב את התורה, לכבד את הדת, ולהיות שייכת לעם היהודי לכל דורותיו בכל מאודה. וכל זה ללא תלות ברמת קיום המצוות של הפרט. כך אתה יכול לראות נשים בלבוש מאוד לא צנוע, מתפללות בדבקות בל"ג בעומר במירון, ועוד דוגמאות רבות ש"לא מסתדרות" כלל לאשכנזי הקונבנציונלי.. לגבי המשפט האחרון- מצטערת, לא התכוונתי לפגוע, אלא רק להגדיר בצורה סטראוטיפית (כנראה מידי..) את הקבוצה שלא אוהבת את ש"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נכון. המפלגות החרדיות האשכנזיות, עד לא מזמן (בעיקר בהשפעת ש"ס) לא היו מעוניינות להתערב בענייני המדינה החילונית. הנציגים שלהם היו בכנסת אך ורק במטרה להשיג הטבות ככל הניתן לאוכלוסיה שלהן, ושאר העניינים, מדיניים כמו גם מנהלתיים, נשארו מחוץ לתחום עבורם, מבחירתם הם. חקיקה דתית היה חלק מזערי מהפעילות שלהם בכנסת, ואף כי הם פעלו למען "ציביון יהודי", הנחת העבודה שלהם הייתה שהמדינה היא חילונית והישועה לא תבוא מהמוסדות הדמוקרטיים. אי לכך, לא הייתה להן שום אג'נדה אנטי-דמוקרטית (כמפלגות, אני לא מדבר על הפרטים עצמם ושאיפותיהם). ש"ס, לפחות מאז 92', עושה מאמצים ניכרים לכפות את ראיית העולם שלה על כלל אזרחי ישראל. ראיית העולם שלה, מה לעשות, אינה דמוקרטית, ולכן ש"ס היא אנטי-דמוקרטית. כאמור, אינני מסיק מכך שיש לפסול את ש"ס כמפלגה, אך בהחלט יש מקום לשקול את המימון שניתן לה לזרם חינוך מפלגתי. היחס של ש"ס לערבים בתעמולה שלפני בחירות 96' לא היה שונה באופן מובהק מהיחס של "כך" אליהם. תסכימי איתי שהיחס של "כך" לערבים לא נבע רק מהסכסוך הישראלי-ערבי. לגבי העובדים הזרים - הטיעון הזה, שהרגע השתמשת בו, הוא אותו הטיעון בדיוק שמשמש כל מפלגת ימין קיצוני שכוללת במצעה אלמנטים אנטי-הגירתיים. יש חוקרים שטוענים שמצביעי הימין הקיצוני האירופי הם ה"מפסידים" של תהליך המודרניזציה והגלובליזציה - בדיוק אותם אלו שאיבדו את עבודתם או עלולים לאבד אותה בשל מעמד המהגרים. לא הגבת באשר ליחסה החריף מאוד של ש"ס כלפי עולים שיהדותם מוטלת בספק. ש"ס מספקת לרבים מבוחריה את הצרכים המידיים שלהם (ע"ע אל המעיין), אבל היא לא מספקת את מה שהם באמת צריכים - דרך לצאת ממעגל העוני. אין צורך, דומני, שאחזור על כל הטיעונים המוכרים באשר להנצחת העוני והחרפתו ע"י מערכת החינוך של ש"ס. כמו כן, ש"ס מנצלת את המשברים הקואליציוניים שהיא עצמה יוזמת כדי להמשיך ולהציג עצמה כ"אאוט-סיידרית" במשחק הפוליטי, וכדי להמשיך לטעון ש"תמיד דופקים את השחורים". כך, היא משחקת בבוחריה כדי להביאם להמשיך לתמוך בה. רק כדי להבהיר - אני לא חושב שהמזרחים הם מטומטמים שהולכים שולל אחרי מניפולציות של מפלגות. או יותר נכון - הם לא מטומטמים יותר משאר המצביעים בישראל (כולל, כן, מצביעי שינוי, שרבים מהם הלכו שולל אחרי ססמאות פופוליסטיות מבלי שיתמכו באמת בחלק נרחב מהמצע של שינוי). אני מבכר על הניתוח המעניין שהצגת של התהליך שעבר על המזרחיים עם הגיעם ארצה, אך אינני מסכים עם המסקנות. אני לא חושב שבישראל של היום יש התנגדות לאמונה באל. אחוז האתאיסטים בישראל הוא נמוך למדי, והרוב המוחץ מאמין ב"ישות עליונה כלשהי" (לצערי). הבעיה שלי אינה ומעולם לא הייתה עם עצם דתיותו של אדם או של קבוצה של אנשים. הבעיה היא שאותם מזרחים תומכים במפלגה ששמה לה לדגל את כפיית הדת על אחרים (נקמה, אם נמשיך את הניתוח שלך?), ושפניה אינן להשתלבות בחברה הישראלית אלא לשינוי החברה הזאת מן היסוד. אותו מזרחי מסורתי שקורץ ואומר שהוא כבר יסתדר איתו - האם הוא גם יסתדר עם השוטר שיבוא לעצור אותו משום שהוא עבר על סעיף 15ב' סעיף קטן אחד לספר דברים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם המפדל? ודרך אגב גם אגודה בעצם מחזיקים תפקידים ביצועיים כאשר הם בקואליציה סגן שר וכו'. ש"ס לא עושה יותר מאמצים לכפות את דעותיה מאשר מפלגות אחרות לא מבינה על מה יוצא קצפך עליהם. בלי ספק יש בעיתיות רבה בהגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. יש לעיתים סתירה, לפחות מבחינה חיצונית, בין שני המושגים הללו. מדוע לדעתך המדינה צריכה להתגונן מפני הפיכתה ללא דמוקרטית כפי שאתה טוען כלפי ש"ס ולא צריכה להתגונן מפני הפיכתה ל"מדינת כל אזרחיה" כמו שעושות כל המפלגות הדוגלות בהפרדת הדת מהמדינה? בקיצור הדרך בה מתמודדת המדינה עם הסתירה בין שני המושגים היא שהיא "סובלת" את שני הקצוות. מי לדעתך צריך ל"שקול את המימון שניתן לה לזרם חינוך מפלגתי"? ועל סמך מה מישהו יחליט שהמטרות החינוכיות של תנועה זו או אחרת אינן ראויות? במדינה דמוקרטית הכנסת היא זו שמחליטה כאלה החלטות. ובכנסת כידוע יש משקל גדול לש"ס... למה אתה קובע עבור בוחרי ש"ס מה הם "באמת" צריכים? הם לא יודעים בעצמם? מערכת החינוך של ש"ס אינה קיימת מספיק זמן כדי לבחון אם היא באמת משאירה את בוגריה במעגל העוניץ טוב שהיא הוציאה אותם ממעגל הפשע. את זה לפחות הרווחנו. נכון שש"ס מנגנת על ענייני אפליות במשחק הפוליטי, מפלגות אחרות משתמשות בדמגוגיה בנושאים אחרים. אם בוחריה של ש"ס אינם מטומטמים יותר מאלה של מפלגות אחרות, אין שום סיבה שנגן עליהם מפניה יותר ממה שאנו מגינים על כלל הבוחרים מפני הדמוקרטיה שלנו... לגבי האתאיזם זה לא שאצל החילוניים יש מבחן קבלה בו נבדקת מידת האמונה שלך אלא זה מעין הלך רוח שלא רואה כליטימי את האמונה. נכון שהיום המצב השתפר רבות (ולא מעט בזכות ש"ס). איני יודעת בן כמה אתה ואם הכרת את הלוך הרוחות בחברה הישראלית לפני עשרים -שלושים שנה. אז, להיות מאמין היה די "פרימיטיבי" ולא שייך ומיד היו שואלים אותך האם אלוקים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים.. אני לא חושבת שש"ס שמה לה לדגל כפית הדת על אחרים זה לא מתאים למנטליות שלהם ולאופי הספרדי (בכלל, המושג כפיה דתית דורש קצת הגדרות). גם ענין שינוי החברה הישראלית הוא לגיטימי לדעתי, אם הוא נעשה בדרכים דמוקרטיות. לדעתי המושג "השתלבות בחברה הישראלית" שאתה משתמש בו הוא שם קוד למה שהספרדים היו במצוקה ממנו, עד שקמה ש"ס. זה צריך להיות ברור, הספרדים, כפי שהם, לא צריכים "להשתלב" בחברה הישראלית. הם, בהגדרה, חלק מהחברה הישראלית. חובת כל החלקים בחברה הישראלים לחיות בשלום אהבה ואחוה אחד עם השני, ולא לצפות שחלק אחד "ישתלב", על מנת לקבל לגיטימציה של שייכות לחברה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי להתייחס לעניין היחס אל הערבים. לפי מיטב ידיעתי גם היחס של "כך" לערבים נובע אך ורק מכך שהערבים הם אויבים לאומיים של עם ישראל, (אני מכירה את זה מקרוב). לפיכך ההשואה בין ש"ס ל"כך" אינה משנה את דעתי. לגבי כלליות הטיעון של הפגיעה מהעובדים הזרים בכל מפלגות הימין באירופה, אז מה? זה נכון שעובדים זרים פוגעים בפרנסתם של השכבות החלשות. האם זה לא לגיטימי שהן תנסנה להגן על עצמן מכך? למה זה כבר נקרא "שנאת זרים"? פה בארץ הבעיה גם גדולה יותר, והיא גם כרוכה בעניין העולים הלא יהודיים. מדינתנו היא במוצהר מדינת לאום, וזו גם ההצדקה לקיומה. הכנסת תושבים נוספים, שאינם יהודים פוגעת בזהותה של המדינה. אפשר להחליט שהמושג "מדינת לאום" אינו מוסרי, ואז לבטל את מדינת ישראל. אולם עד שזה יקרה, לגיטימי שהמדינה תעשה את שהיא יכולה לשמור את זהותה היהודית. חוק השבות למשל הוא חוק לא שיוויוני ולא דמוקרטי. והוא מהחוקים הראשונים שחוקקה מדינת ישראל כדי למלא את תפקידה כמדינת העם היהודי. זה אבסורד שישתמשו בחוק זה עצמו, כדי להביא לכאן אוכלוסיות שאינן יהודיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתוך מדינת הלאום היהודית הזו את שואפת להכליל כשלושה וחצי מליון פלסטינאים לא? ומענין לענין אשר לש"ס ה"פחד" ממנה נובע אולי מהיותה סמן של פרטיקולריות ושל פרוק הישראליות לקבוצות אינטרסים צרות.בטוח הזמן הקצר לכן אולי האפטיה בקשר לנושא המדיני מצדה של ש"ס.(בכל אופן ברמה הפרקטית) ולשלב הארוך יש כאן לראשונה טענה שהמדינה היהודית צריכה להיות דתית באופיה - קאוזוס בלי לציבור החילוני הישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה נקרא שנאת זרים. העובדים הזרים לא באו לכאן בזדון וגרמו לפיטורין של מאות אלפי אזרחים ישראלים. הם באו לפה בגלל שמעסיקים לא הצליחו להעסיק פועלים יהודיים (ראי את מגוון הודעותיו של רועי ברחבי האייל על ניסיונותיו הכושלים של אביו לגייס עובדים לחוות הקקטוסים שלו). העובדים הזרים תפסו אך ורק עבודות של פלסטינים... גם אנגליה, צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד וכמעט כל מדינה אירופית (פרט, אולי, לשוויץ) היא מדינת לאום. אבל רק אצלנו הלאום הוא דת, ורק אצלנו יש פחד קמאי מהרעיון שיתדלדל משהו ה''רוב היהודי''. חוק השבות נחקק, בין השאר, כדי שבפעם הבאה שתקום איזו מפלגה נאצית ותרדוף יהודים, יהיה להם לאן לבוא. מכיוון שהנאצים לא בדקו בציציותיהם של היהודים שהם רדפו, מדינת ישראל החליטה שגם היא לא תבדוק. עד שבאה ש''ס, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל היא מדינה יהודית וזו גם ההצדקה שלה להתקיים. הציונות לא קמה בעקבות הנאציזם, והחלום להקים פה מדינה יהודית החל הרבה קודם. אם אין לך פחד ש"יתדלדל במשהו הרוב היהודי", מדוע אתה לא הולך על הרעיון של סיפוח השטחים של יהודה שומרון ועזה, ואיזרוח כל הערבים שם? זה הרבה יותר הגיוני לפרנס את הערבים תושבי הארץ ולא לנייד אנשים מהמזרח הרחוק. כך גם נפתור את הבעיות הביטחוניות שלנו. עם קצת הסברה והבטחה אמיתית לשיוויון זכויות, יכול להיות שהערבים יקנו את זה. שווה לנסות לא? אולי נצטרך גם להוסיף קצת "זכות שיבה" אבל מה זה באמת משנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כי הם לא מעוניינים בכך. ב. כי הסכסוך הזה לא יגמר כל-כל מהר. ג. כי אני מפקפק בתרבות הפוליטית הדמוקרטית לעילא ולעילא שלהם, ואין לי כוח להמתין עד שהם יפתחו אחת כזו. יש לנו מספיק בעיות עם החרדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הם כן מעוניינים הם משלמים שוחד על מנת לקבל תעודת זהות כחולה ב. אם סיפוח ואזרוח יהיו מטרות מוצהרות ויתרחשו בצורה מדורגת יש לזה סיכוי מצוין. בני השיח שלך לא יהיו ההנהגה הפוליטית שהאנטרס שלה הוא מלחמה, אלא כל אדם באופן פרטי וכך האינטרס המיידי של פרנסה ושלוה יגבר אצל הרב המוחלט של האנשים ג. תרבות פוליטית ניתן להנחיל, עיין ערך ערביי ישראל. בשונה מהחרדים, אין לערבים משהו אידאולוגי נגד הדמוקרטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראובן אברג'יל, לשעבר פנתר שחור, היום במוסף הארץ: "אם לסכם את תולדות הניצול של עדות המזרח, אז מפא"י הרגה אותם תרבותית-רוחנית, הליכוד עשה וידוא הריגה, ואז באה ש"ס ועשתה לגופה רחצה וטהרה כהכנה לקבורה.". נאף סייד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"השאיפה לתאוקרטיה מצויה אצל כל מפלגה דתית, כמעט פר הגדרה. לפי זה, האם לדעתך צריך לפסול את כל המפלגות הדתיות בישראל מלהשתתף במשחק הפוליטי ומלחנך את ילדיהן?" אולי כן? למעשה אני לא חושב שלפסול את המפלגות יהיה הדבר הנכון אבל בנושא החינוך בהחלט ראוי, שלפחות במוסדות שנתמכים ע"י המדינה, כן יהיה חינוך לדמוקרטיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |