איתו אני דווקא לא מסכים בכלל. הוא עושה אובר-פיטינג אגרסיבי למצב העניינים הזמני-מאד בו אנחנו נמצאים בשניה הסצפיפית הזאת. למשל "prompt engineering" זה מונח שכבר לא יהיה רלוונטי עוד דקה וחצי. והמחשבה על "ללמד סטודנטים להשתמש במודלים של AI כדי לבנות מערכות מורכבות" שייכת לימי-הביניים, לאור כך שדורות של מודלים חדשים משתחררים תדיר, בקצב הולך וגובר, וכל דור מאיין את הרלוונטיות של הטכניקה והפולקלור שצמחו כדי להתגבר על השגיונות של הדור הקודם.
"מוצר שמתקשר בשפה טבעית ורגילה, חד, ענייני ומבין בדיוק מה רוצים ממנו, מבקש ההבהרות במידה שדרושות כאלה, ואז מוציא זאת לפועל טוב יותר מכל צוות מומחים אנושי" הוא תיאור של הרף התחתון אליו יגיעו המערכות בהן אנחנו דנים, וזה יקרה בקרוב (אני אולי קיצוני בהערכות הזמנים הקרובות שלי, אבל יש מישהו חושב שזה יקח הרבה יותר מעשור?).
אפשר אמנם לדמיין אקו-סיסטם של עובדים אנושיים במצב עניינים כזה (למשל אנשים שיעסקו באפיון או באימות) אבל (א) זה ידרוש הרבה פחות אנשים, (ב) עבודה כזו (בעיני) היא הרבה-הרבה פחות מעניינת ממו"פ, (ג) אני בספק אם אפילו זה ידרש (אולי רק בהתחלה).
אנצל את ההזדמנות להמליץ על סיפור קצר (ולא מאד אופייני לו) של גדול סופרי המד"ב (לצערי, נראה שהוא לא זמין לקריאה חופשית אונליין) -
The Discrete Charm of the Turing Machine / Greg Egan
|