בתשובה לקהלת, 29/06/05 0:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לרוב, במקרא, יהוה הוא אל מלחמה מקומי (שהגיע ממדיין) ובטח שלא אל-עולם מופשט. וברוב המקרא מכירים באלים האחרים, רק שהשבט המדובר מעדיף את יהוה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים בהחלט עם המשפט השני. אבל: במקרא: במקור יהוה הוא אל סער (כמו בעל או הדד) – כלומר, האל שאחראי להוריד גשמים, ושולט גם ברוחות, בעננים ובברקים, ובמקום אחד או שניים אפילו שם נרדף לבעל. בהמשך (וגם זה מתבטא במקומות שונים במקרא) הוא הפך לאל אוניברסלי: האל היחיד שאחראי על הכל. דוגמה טובה לשני התפקידים היא סיפור יציאת מצרים. הסיפור שמופיע בספר שמות י״ד מורכב משני סיפורים שונים. הקדום הוא עם אל הסער והמאוחר הוא עם האל האוניברסלי (שיכול גם לשלוט ישירות במים. בעל לא יכול לשלוט במים: המים הם תחומו של ים) האם היה ליהוה גלגול קודם? לא לגמרי מן הנמנע. אבל לא ידוע לי על כך שזה משתקף בסיפורי התנך. כמוכן: מדיין היא קבוצה שקיומה מוכר רק מסיפורי התנך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקור היו מספר אלים שבי ישראל עבדו (בני ישראל חלקם לא ירדו למצריים אלא חי חיו בשומרון). אחד האלים שבני ישראל עבדו היה ''אל'' או ''יעקבאל'' (השם השני מתועד במימצאים חוץ מזה שיש מימצא בתנך טוב שינוי הדם מיעקב לישראל). אל מתחרה ליעקבאל נעבד באדום ונקרא יהוה. יש תיעוד להליך בתנ''ך בשירה שמספרת על ''בוא למלוכה'' של את יהווה משעיר. בכלל, בסיפורי האבות מערבבים הליכים היסטורים ודתיים עם שמות דמויות מיתולוגיות או מקומות, הקשר בין יהווה מארץ שעיר לעישב אחי יעקב די בולט. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |