בתשובה לגילית, 01/07/02 20:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ב. יש הגיון רב בדברים שאת אומרת. הבעיה היא, שהשיטה כמו שהיא היום מנציחה ואפילו מגבירה את הבעיות החברתיות שנובעות ממנה (ושגם את מכירה בהן, ושלטענתך גם החברה החרדית מתחילה להכיר בהן). מקור הבעיה, בעיניי, היא שבשיטה הנוכחית הכסף הולך להורים. כך יוצא שמשפחות חיות מקצבאות ילדים (אני מכיר כאלה) וכשכבר מוציאים את הכסף, הוא לא בהכרח הולך במישרין לטובת הילד. פתרון אפשרי אחד הוא דאגה במישרין לטובת הילד. למשל, ארוחות חמות בבית-הספר שעלותן תרד מסך הקצבה, תלושים למוצרי יסוד הנדרשים להתפתחות הילד (כדי לא להיכנס לשאלות של ערכים בגידול ילדים) וכדומה. לכך אני משער שאיש לא יכול להתנגד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
או פיתרון אחר- פשוט לתת קיצבאות ילדים חכמות יותר. אני לא חושבת שיש כאן אנשים שחושבים שצריך להתעלם מצרכי הילדים. (או מצרכי תושבי המדינה באופן כללי. ואם כן אז חבל) השאלה היא איך עושים את זה. מה הבעיה לתת את הקצבה הגדולה ביותר לילד הראשון (שגם "עולה" הכי הרבה) ולהקטין אותה בצורה הדרגתית עם כל ילד נוסף? (שגם "עולה" פחות- יש לו כבר לול, ועגלה, ובגדים וצריך לשלם פחות על בייביסיטר, כי אחיו הגדול שומר עליו) ככה תחושת המרמור תקטן בהרבה, ויתרה מזאת- רק מי שבאמת רוצה משפחה גדולה (לגיטימי לחלוטין. מישהו אמר שלא? פשוט המדינה לא חייבת לעודד את זה. בדיוק כמו שהמדינה לא מעודדת את תעשיית הקעקועים.) ידאג שתהיה לו כזו, וממניעים כנים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |