|
||||
|
||||
איך לאפשר למאושפזים דתיים לאכול בבית החולים מבלי שיחששו לחמץ. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שזו השאלה הלא נכונה. מאושפז דתי תמיד יחשוש שאנשים שאינם דתיים מספיק יגרמו לו במתכוון או שלא במתכוון לאכול משהו לא כשר וכן הלאה. כל עוד אינך מסתגר בדת אמות של שות''מים כמו בבני ברק, אין דרך להימנע מחשש כזה. השאלה האמיתית נוגעת להגדרתו של מוה''ד פרופ' לייבוביץ את המדינה היהודית בה היהודי השות''מ צריך לחוש עצמו כחלק אינטגרלי של החברה ולא כמי שמודר מחלקים גדולים של חייה הטבעיים. ככל שחושבים על זה, הצעת הפשרה של נאמני תורה ועבודה נראית יותר נכונה (יותר למבקרים להביא חמץ לביה''ח, אך יתבקשו לא להשתמש בכלי האוכל של ביה''ח או לחילופין שהאוכל בפסח יוגש בכלי חד''פ). עצם ההצעות לחטט בכליהם של זרים כדי לבדוק אם הם מקיימים את הלכות הדת, היא הבעייתית. זהו במשתמע צעד מחשבתי לקראת אפרטהייד בו החילוניים ידחקו לשמורות על גדות הירקון. בדומה למהומה על הורה א והורה ב. |
|
||||
|
||||
מכיוון שעדיין נמצא עניין בפתיל הזה, בכל זאת אביא חלקים נבחרים נוספים מהנספח להצעה של נאמני תורה ועבודה. תשובה של הרב אברהם רזניקוב, רב בית החולים איכילוב, אשר פורסמה בנושא: נשאלתי, האם קיימת חובה הלכתית לבדוק בכליהם של הבאים למרכז הרפואי בחג הפסח. אקדים, על פי ההלכה חמץ אסור באכילה ובהנאה החל מבוקר ערב פסח ועד צאת שביעי של פסח, וישנו אף איסור על הימצאותו ברשותו של יהודי. איסור אכילת החמץ בפסח הוא איסור חמור, והעונש על העובר עליו במזיד על פי ההלכה הוא כרת. גם תערובת חמץ אסורה באכילה, כמו כן קיים איסור "בל יראה ובל ימצא" – למשהה חמץ ברשותו בפסח. לעינינו, נראה להקל, ומן הטעמים הבאים, הראשון, אחזוקי איסורא לא מחזיקינן. הגדרה – אין חוששים לאיסור, בדבר שאיננו רואים בו כעת גריעות. ישראל ונכרי מושיבים שתי קדרות על גבי כירה אחת, ואינו חושש שמא ישים הנכרי בשר נבלה לתוך קדירת ישראל (ע"ז י"א ב, וי"ב א'), בכוונה (תוספות שם ד"ה ושדי, בשם ר"י), או בטעות (הר"ן שם). וכן לא חושש שמא יבשל את הקדרה, ונמצא אוכל מבשולי-גוים (גמ' שם), שאחזוקי איסורא לא מחזקינן (גמ' שם). חטים שבאו בספינה והן יבשות שלא נשתנה מראיהן, אין חוששים שמא נפלו עליהן מים ובאו לידי חימוץ ויאסרו בפסח, שאחזוקי איסורא לא מחזקינן (טוש"ע אורח חיים תס"ז ג'). .... השלישי, שעת הדחק כדיעבד. ר' משה פינשטיין התייחס בתשובתו לבחור הבא ממשפחה שאינה שומרת תורה ומצות, ורוצה להצטרף למשפחתו היוצאת לאכול במסעדה שאינה כשרה, האם מותר לו להצטרף עמם ולאכול רק מה שאין בו כל חשש איסור כגון סלט ירקות, ופירות וכדו'? אם מדובר במצב של דחק, כלומר שאם לא תצטרף ייגרם מתח במשפחה, אפשר להקל לאכול במסעדה. לדעתו, אין לאדם לזלזל במשפחתו ומקרא מלא הוא: "מבשרך אל תתעלם", גם אם אינה שומרת תורה ומצוות, ולכן מקרה זה שייך לקטגוריה של 'שעת הדחק' (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ב, סימן מ'). לר' שלמה זלמן אויערבאך יש חידוש מדהים. בסימן ל"ה בספרו "מנחת שלמה" הוא עוסק שם במקרה שאדם רוצה לכבד את חברו באוכל אבל הוא יודע שאותו אדם לא יברך. הבעיה היא שאם הוא לא יכבד אותו זה יגרום ליותר שנאה וליותר הרחקה של האדם השני מהדת. במקרה כזה פוסק הגרשז"א שמותר לתת לו את האוכל כדי למנוע השלכות חמורות יותר בעתיד. 1550-18 הרביעי. עירוב כלים. ההלכה קובעת "כלי שנאסר בבליעת איסור, שנתערב באחרים ואינו ניכר בטל ברוב". כלומר, מאחר והכלי התערב בהרבה כלים אחרים, הרי הוא בטל בתוכם, ואין אנו מחייבים להגעיל את כל הכלים (יו"ד סי' ק"ב). כלי שלישי. בהלכה קיימת הבחנה בין כלי שני לשלישי, ודינו של כלי שלישי קל יותר (תוס' שבת ל"ט ע"א). גם ה"בית יוסף" (סי' שי"ח), המסביר מדוע הגמרא התירה לשפוך מים קרים לתוך ספל מים חמים כיוון שהספל אינו כלי ראשון או שני אלא שלישי |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי יש כבר היום הבדלים בין הנהלים של בתי חולים שונים לגבי חמץ בפסח (אני זוכר ששמעתי במפורש את איכילוב כמקל יותר על חילונים. אני מניח שביקור חולים יהיה מחמיר יותר). האם בפועל מאושפזים דתיים מתייחסים בצורה שונה לאוכל בבתי חולים שונים בפסח מהבחינה הזו? כמובן שאין קבוצה אחידה של דתיים. |
|
||||
|
||||
זה לא שמאבטחים בכניסה באמת מונעים כניסה של חמץ - הרי, לא רק שחילוניים יכולים לשקר, אלא שחילוניים עלולים להכניס חמץ בלי להיות מודעים לזה שהם הכניסו חמץ1. אז לא כל כך ברור לי איך המאבטחים עוזרים במשהו לפתור את הבעיה. לכן, נראה לי שהפתרון המתבקש הוא: "כמו שמאושפזים דתים אכלו בבתי חולים במשך עשרות שנים לפני ששמו מאבטחים בכניסה למנוע מחילוניים וגויים להכניס חמץ, וכמו שמאושפזים דתיים אכלו ואוכלים בבתי חולים בכל העולם מחוץ לישראל". ולכן אני משוכנע שהסיבה למאבטחים (כמו חוק החמץ) לא קשורה כלל לבעיה הזאת וקשורה קשר הדוק לבעיה אחרת לגמרי (אתה יכול לקרוא לזה "צביון יהודי", אני יכול לקרוא לזה "כפיה דתית" - בשורה התחתונה זה אותו הדבר, משחקי כח של מי שמנסים להעמיד פני ליברלים). 1 עשרות מאבטחים עם מעבדת כימיה שלמה וים בזמן לא יוכלו לגלות שבמלח בעזרתו הומלחה המצה הכשרה לא היה לא כשר. |
|
||||
|
||||
חותם על כל מילה. לגבי 1 - הרבה יותר נפוץ מזה אפילו, מן הסתם יהיו פירורים של קמח או מאפה אחר על בגדיו של חילוני שאכל כרגע קרואסון בחוץ ואז נכנס בית החולים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |