בתשובה לדב אנשלוביץ, 19/11/22 11:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תהא אשר תהא דעתך על תיקי נתניהו, אין שום דרך למסגר אותם כדוגמא להפיכה שלטונית מוצלחת או אובדן הדמוקרטיה. אפילו לו היית צודק בכך שמדובר בציד-מכשפות זדוני, ואפילו לו היית צודק בכך שהממשלה (היוצאת!) קמה בזכותם - זה עדיין לא היה אפילו קרוב לאזור הכללי של הפיכה גם אם נאמין לגרסה הכי קיצונית ומופרכת של הסיפור שלך על המשפטים המתנהלים נגדו. זה היה נכון אפילו אם זהבה גלאון הייתה מקבלת את המנדט להקמת הממשלה החדשה; קל וחומר כאשר אנחנו רגע אחרי בחירות שהתנהלו באופן תקין ונורמלי, ובהן נתניהו יצא המנצח הגדול וחברי-הממשלה היוצאת ברכו אותו על נצחונו והכירו בהפסדם בלי שיהוי ובלי היסוס, וגם החוששים הגדולים ביותר ממעשיה של הממשלה הצפויה (בראשות נתניהו!) אינם אפילו מעלים על דעתם שאם הקואליציה תחוקק חוקים נגד בתי-המשפט היא תאלץ להפעיל את הצבא כדי לאוכפם. אם אתה חושש המהפיכה-שלטונית עתידית זה דבר אחד, אבל לטעון שכבר הייתה כזו? ברצינות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אסיים בכך שאיני מצליח לרדת לסוף דעתך, ואפילו לא לתחילתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא פלא, אתה מרחף בגבהים מהם קשה לרדת עד עומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו, כשלמדתי לטוס שמרתי על כך בסוד אפילו מהילדים, ואשתי הייתה היחידה שידעה על כך. רק כאשר קבלתי את הרישיון התחלתי להפיץ את המידע המשוויץ. כשספרתי על כך לחבר, תגובתו הייתה: "אצלך זו ירידה. מאסטרונאוט לטייס." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. סיפרתי את זה כבר, ואפילו פעמיים. בתגובה 29696 וגם ב תגובה 454017 . כנראה שמלאי הסיפורים שלי אינו אין סופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהאנלוגיה לטורקיה חשובה במיוחד. טורקיה כמובן דונה מישראל בנקודות רבות (למשל הרוב הטורקי הומוגני ביחס לחברה היהודית השבטית), אבל יש גם נקודות דימיון חזקות (למשל הדתיות הנפוצה של ההמון). אם יש מסקנה אחת מהירה שניתן להסיק מן האנלוגיה הזו, הרי זו המסקנה שלא כדאי למהר לעסוק בתחזיות עתידיות. טורקיה של ארדואן למשל הלכה יותר בכיוון של אוטוקראטיה מאשר בכיוון הדת והשמרנות. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זמן להכללות גסות ופולקלור: משטרים פופוליסטים-סמכותניים הם הגלגול העדכני והניהליסטי של הפשיזם והטוטליטריזם מאמצע המאה שעברה. בשני המיקרים מדובר על הנהגה ששואפת למקסם את כוחה ולאיין כל אופוזיציה באלימות, אלא שבאופן מאד פוקויאמי הם נמנעים מלהציג את עצמם כאלטרנטיבה לדמוקרטיה, ובמקום זאת מעלים על נס גרוטסקה שלה. הם תמיד הולכים לכיוון של אוטוקרטיה, ופונים לשמרנות ולדת רק במידת התועלת הפופוליסטית שהם מפיקים מזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |