בתשובה לאריק, 16/11/22 16:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אתה מדבר על פעולת חקיקה של הכנסת בניגוד לתקנון. אני מניח שעד כה לא חוקק חוק בניגוד לתקנות, ואני אומר שאם יווצר מקרה שבו הכנסת תרצה לחוקק חוק בניגוד לתקנות היא יכולה עקרונית לשנות את התקנות ואחר כך לקבל את החוק. לא אמרתי שהיו הרבה מקרים של שינוי התקנות או מעט, וזה לא רלוונטי. אמרתי שאם יהיה צורך אפשר יהיה. עד כה פשוט לא היה צורך. בכלל, זה גם מתווסף לרשימת "מקרי הג'ינג'ים". אלה מקרים שלא קרו ולא יקרו ואם יקרו בכנסת אבל יהיה בית משפט חזק אין כל סיבה לחשוב שבית המשפט החזק לא יזום מקרים כאלה, והכנסת לא תוכל להושיע. אין שם מלאכים. כולם בני אדם. אין זה נכון שהכנסת חוקקה חוקים בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אני חושב שכבר עניתי על זה. זה שבית המשפט העליון טוען שכך עשתה, לא אומר שזו אמת אבסולוטית. המחוקקים לא חשבו כך והם הסמכות העליונה להבין את כוונת החוק שחוקקו. 2. זה תלוי בשאלה מתי מה אומר החוק לגבי כמה קולות צריך. אם דרושים 61 או די ברוב רגיל לפי מספר חברי הכנסת במליאה. וזה לא רלוונטי לענייננו. הכנסת יכולה לשנות כל חוק כולל החוק הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אבל אם לא שינו את התקנון, וחוקקו חוק בניגוד לתקנון, ואפילו לא שינו את התקנון כדי שיתאים אחר כך, מה אז? 2. א. אז אם אני מבין אותך נכון- רוב של 61 יכול להחליט מה שהוא רוצה, כולל להחליט שרוב של 2 נגד 1 מחליט. ואם החליט כך אז רוב של 2 נגד 1 יכול להחליט כל דבר, כולל לשנות מה שהחליט רוב של 61, אלא אם הרוב של 61 החליט שרוב של 2 נגד 1 לא מחליט על החלטות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט העליון אינו פתרון לכל מקרי הג'ינג'ים כי אם הכנסת יכולה ליצור מקרי ג'ינג'ים גם הוא עצמו יכול, וזו תגובתי האחרונה בנושא הזה, ועכשיו אני הולך לשמוע את התזמורת הצוענית של בודפשט שהגיעה לקריית מוצקין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרדת רשויות היא פתרון לרוב מקרי הג'ינג'ים. זה חלק מהמות שלה - בקרה הדדית ועצמאית בין שלושת הרשויות. אם בג''צ פוסק שצריך להרוג ג'ינג'ים בהתבסס על חוק מסוים, הכנסת יכולה לתקן את אותו חוק כך שהוא לא יפסל. אם הכנסת מעבירה חוק שצריך להרוג את כל הג'ינג'ים, בג''צ יכול לפסול אותו כי הוא סותר חוק יסוד. אם הכנסת תתקן את חוק היסוד כך שאפשר יהיה להרוג ג'ינג'ים, נהיה בבעיה. אבל עובדה שעד כה הכנסת לא טרחה לתקן חוקי יסוד כדי להכשיר חוקים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך. אין לדברים שאמרת שום אחיזה בחוקי המדינה. לדוגמה- בחוק יסוד: הכנסת מופיעים הסעיפים הבאים, והאיזכורים היחידים בו לרוב שאינו רוב המשתתפים בהצבעה הם בשריון של סעיפים בחוק זה עצמו: מנין (תיקון מס' 6) תש"ם-1980 24. הכנסת תדון ותחליט בכל מספר חברים, אם אין בחוק הוראה אחרת לענין זה. רוב 25. הכנסת תחליט ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, כשהנמנעים אינם באים במנין המשתתפים בהצבעה; סדרי ההצבעה ייקבעו בתקנון; והכל כשאין בחוק הוראה אחרת לענין זה. בתגובה הבאה אסכם את עמדתי בנושא הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לשים הגבלות טמפורליות שרירותיות על חקיקה בכנסת? אין להגביל את כוחו של הרוב בגלל זוטות כמו החלל והזמן. הכנסת יכולה לחוקק בניגוד לתקנון חוק הכולל סעיפים של שינוי התקנון שנכנס לתוקפו מהשבוע שעבר. אם גויס לכך רוב, מי אנחנו שנגיד לרוב בכנסת שחקיקה רטרואקטיבית זה דבר שאסור לעשות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שם הגבלות טמפורליות? אוטוטו, במהרה בימינו אמן, הכנסת מחוקקת חוק שמכשיר רטרואקטיבית את פשעיו של העברין המורשע (בפעם השנייה) אריה דרעי, על מנת שיוכל לשמש שר בממשלת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) אולי אנחנו באמת בדרך לקדנציה של Time lords. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המחוקקים לא חשבו כך והם הסמכות העליונה להבין את כוונת החוק שחוקקו." יש במשפט הזה 3 בעיות: 1. המחוקקים שחוקקו חוקים שנוגדים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינם אותם מחוקקים שחוקקו את חוק היסוד. 2. כשמפרשים חוק, לא מנסים לקלוע ל"כוונת" המחוקק, מה שזה לא יהיה. מפרשים את החוק בהתאם לכללי המשפט. 3. והכי חשוב - ההצהרה הזאת מנוגדת להגדרה הכי בסיסית של הפרדת הרשויות. תפקיד הרשות השופטת, ואני מצטט את המשפט הראשון בויקיפדיה, אתר הכנסת וכל תוצאה אחרת כשמחפשים "הפרדת רשויות" בגוגל, היא לפרש את החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. לא מדויק. בית המשפט אפילו הולך לפעמים לבדוק את פרוטוקול הדיונים בועדה שהכינה את החוק כדי לרדת לסוף דעתו של המחוקק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שלפעמים מסתכלים על דברי ההסבר המקדימים להצעת החוק. על בדיקה בפרוטקול לא שמעתי, אבל אני לא מבין גדול בנושא ולא יפתיע אותי אם זה נכון. הנקודה היא שכוונת המחוקק לכשעצמה אינה כלי שבית המשפט משתמש בו בפרשנות החוק. לדוגמא, אם בחוק כתוב ''אסור ללבוש חולצות עם נקודות ביום חמישי'', והסנגור יעלה לדוכן את חברי הכנסת שחוקקו את החוק והם יצהירו תחת שבועה שהם התכוונו שאסור ללבוש חולצות עם נקודות ביום החמישי לחודש (שזה ת'כלס מודל הממשל שדב מציע, רק עם תפאורה אחרת), הנאשם עדיין יורשע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |