|
לשאלתך הראשונה:
1. הפשטות הוא פשטות-לכאורה, וזה "by design", ונעשה היטב מבחינה זו. בפועל, המוצר הרבה יותר מורכב ממה שנדמה ממבט ראשון. הוא כולל: (א) אתר אינטרנט (בגרסה רגילה וגרסת מובייל), (ב) אפליקציית אנדרויד, (ג) אפליקציית iPhone, (ד) המון features שרובנו לא מכירים שנועדו למשתמשי pro, (ה) APIs נגישים חיצונית, (ו) מערכת תוכנה לצרכי מודרציה (קבלת וניתוב תלונות, מערכת לקבלת ולהפעלת החלטות מודרציה, וכו'), (ז) מערכות ניטור פנימיות, (ח) מערכת פרסום: הצד שבוחר איזו מודעה להציג מתי, (ט) מערכת פרסום: מערכת הכלים ללקוחות החברה (המפרסמים). מערכת זו עשויה להיות תפלץ מורכב עד מאוד, אבל החברה תלויה בה להכנסות, והיא ודאי כוללת בעצמה גרסאות אינטרנט, אנדרויד, iPhone, גרסת API, מערכת דו"חות, ועוד ועוד. ובטח יש עוד רכיבים רבים שאיני מכיר.
2. חלקים נבחרים במערכת כזו דורשים עדכונים ושיפורים ללא הרף, כדי להשאר תחרותיים. זה כולל את המערכת שבוחרת איזו מודעה להציג מתי, אבל גם את המערכת שבוחרת אילו פוסטים להציג לכל משתמש שנכנס לאתר (מה שמכונה לעיתים "האלגוריתם", בה"א הידיעה). עדכונים לחלקים האלה מובילים לשינוי שאינו בולט לעין בלתי-מיומנת, אבל משפיע במידה רבה, וכל שינוי שם ודאי נמדד בקפידה ולאורך זמן – משימות לא פשוטות.
3. מעבר למתכנתים, ארכיטקטי תוכנה, אלגוריתמיקאים וכו', חברה כזו כוללת גם מנהלי מוצר, מנהלי פרויקט, מנהלי צוותים, מעצבים גרפיים, מהנדסי אמינות אתר (SREs), עורכי-דין, מומחי שפות, מגייסים, אנשי HR, אנשי תשתיות (פיזיות - בניינים וכאלה - שכירת משרדים, קניית עטים למשרד, כל הדברים האלה), עוזרים אדמיניסטרטיביים וראשי-לשכות, כלכלנים, אנשי יח"צ, קניינים, לוביסטים, אנשי שיווק, ועוד ועוד. וכמובן, אנשי מכירות: אלה שיוצרים קשר עם מפרסמים פוטנציאליים ומשכנעים אותם לפרסם באתר. וכמובן, יש גם את בעלי התפקידים ה"מוזרים" יותר, כגון חוקרי אתיקה שבחנו השפעות שונות של האלגוריתם, או קבעו את חוקי המודרציה של האתר, וכו'.
לא אתפלא אם מתוך 7,500 העובדים, פחות מ-2,000 כותבים קוד (הערכה לא מבוססת). דווקא "מסנני התוכן" (ה"מודרטורים") שהוזכרו כאן לא נכללים במנין, כי למיטב הבנתי הם עובדי קבלן (בדיוק כמו השומרים, פקידי הקבלה, אנשי המטבח, אנשי הניקיון, וכיוצ"ב).
4. ואם גם 2,000 מתכנתים נשמע כמו הרבה, כבר ציינו כאן את עניין הגודל. לא דין אתר שמשרת מאות משתמשים כדין אתר שמשרת מאות מיליונים (או מיליארדים, אם כוללים את כל מי שקורא כתבה ב"הארץ" שמשובץ בה ציוץ מ"טוויטר" באופן ישיר - נוהג נפוץ מאוד).
לשאלתך השניה:
נדמה לי שבאקלים של לפני שנה-שנתיים, מספר הפורשים מיידית היה גבוה יותר; אבל עדיין רחוק מ-100%. כיום, לא ודאי שתמָצֵא עבודה מיידית, ואנשים חוששים לפרנסתם. אבל יש עוד סיבות לאי-עזיבה-מיידית:
1. אנשים שמעריצים את מאסק ובאמת חושבים שהוא ישפר את החברה. 2. מהגרים עם ויזת עבודה, שהופכים למהגרים לא-חוקיים ברגע שאין להם מעסיק. 3. אנשים שרואים את המנהל שלהם מפוטר, ומחכחים ידיים בהנאה, מתוך ציפייה להחליף אותו. 4. אנשים שמאמינים שהם יהפכו קריטיים יותר כעת, ולכן יוכלו לקבל שכר גבוה יותר. 5. אנשים (כנראה כולם) שהחוזה מבטיח להם בונוס שנתי בינואר; בשביל משכורת של עוד חודש או חודשיים, כדאי כנראה לחכות קצת לפני שעוזבים. 6. אנשים שמחפשים כעת עבודה באופן פעיל, ויעזבו מייד לכשימצאו משרה מתאימה. 7. אנשים ששקועים בהלם, ופועלים מתוך אינרציה (כמו גם כאלה שפועלים מתוך נאמנות אמיתית למוצר ולחברה) כדי לנסות להציל את המוצר ולכבות את השריפה המשתוללת. לכשיצאו מההלם ויתעשתו, יחפשו כנראה מקום אחר.
(הקבוצות אינן זרות, כמובן.)
|
|