בתשובה לשוקי שמאל, 08/11/22 12:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברצוני להבהיר שהתכוונתי לומר שפילוג האלקטורט על קו של דמוקרטיה לעומת יהדות אינו מייצג נכונה את המחלוקת. בפרקטיקה תעמולת בחירות שתדגיש את הנושאים של יהדות ו/או דמוקרטיה לא תשיג דבר. לדעתי בשני הצדדים יש משקל ליהדות ודמוקרטיה ולא זה לב הפילוג. אני הייתי הולך על פילוג לפי דתיים-לאומיים-יהודים מול ליברלים-ישראליים. בצד הישראלי יש דרגות שונות של מחוייבות יהודית אבל יש הכרה שהמסגרת הישראלית גדולה יותר ואין זעזוע אוטומטי משותפות של ערבים בשלטון (להבדיל למשל מעמית סגל שקורא קריעה על כך שיהודים מייחלים לנציגות של בלד בכנסת). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אלו שמות שונים לאותו הדבר. ביהדות, בשונה משאר העמים, יש חפיפה כמעט מוחלטת בין דת ולאום. דתיים-לאומיים- יהודים הם מה שאני קורא שמרנים. ליברלים-דמוקרטיים-ישראלים הם מה שאני קורא ליברלים. נכון שבשני הצדדים יש משקל ליהודית ולדמוקרטית, אבל יחס המשקולות ביניהן קובע את מקומך על הרצף. התעמולה היא כמובן על דברים אחרים לגמרי, כי מטרתה להשיג כמה שיותר קולות. אבל הנושאים במחלוקת הם בדיוק היכן שהמשקל של יהודית מול דמוקרטית יקבע את דעתך: - לימודי ליבה לחרדים - תחבורה ציבורית בשבת - גירוש או קבלה של מסתננים - מעמדו של בית המשפט העליון ופסקת ההגבלה - והפיל שבחדר: היחס לשטחי יהודה ושומרון שים לב שאנחנו לא יודעים כל כך מה עמדתן של המפלגות השונות בנושאי ימין-שמאל קלאסיים כמו מיסוי (ממשלה גדולה או קטנה1). כולם חברתיים ואף אחד לא יעלה מסים. אפילו מרץ כבר לא סוציאליסטית, שלא לדבר על העבודה. מפלגות שמושפעות מפורום קהלת האולטרה ימני הן שותפות קואליציוניות טבעיות של מפלגות "חברתיות". ח"כים שמכנים עצמם "ליברלים" (המלה המכובסת ל"מושפעים מפורום קהלת"- כלומר ימניים מאוד כלכלית) ו"חברתיים" (המלה המכובסת לסוציאליסטים- כלומר שמאליים מאוד כלכלית) מכהנים בשלום באותה מפלגה. זו הוכחה שזה בכלל לא אישיו מפלגתי- לא בבחירות ולא בניהול המדינה. המיצוב בפועל של כל המפלגות (למעט רע"מ) מתנקז לציר של המשקל של הערכים הלאומיים-יהודיים מול הערכים הגלובליים-ליברליים. אפשר לקרוא לזה יהודית מול דמוקרטית, ואפשר לקרוא לזה שמרנים מול ליברלים. זה בפירוש לא ימין ושמאל של פעם, כי בגין היה במובנים חשובים יותר ליברלי מבן גוריון, ונסיכי הליכוד יותר ליברלים מרבין ופרס. להזכירך מי שקידמו את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו יחד עם פרופ' רובינשטיין ממרץ היו דן מרידור ואוריאל לין מהליכוד. ______________ 1 הכוונה כמובן לא לכמות השרים אלא לגודל התקציב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה נותן משקל יתר לעמדות ועקרונות פוליטיים לעומת פוליטיקת הזהויות והשבטיות. הרבה מהפילוג הפוליטי חופף להתפצלות של ישראל לשבטים השונים גם באורח חייהם ולא רק בעמדותיהם הפוליטיות. אם מדינת ישראל היתה מספיק גדולה, אני מניח שהפלגים השונים היו שמחים להיפרד פיזית. ישראל מצליחה להתקיים במצב טוב יחסית, למרות האיבות והמשטמות קטלניות בין השבטים השונים, בעיקר משום שהחיכוך בין השבטים השונים מחפש את נקודת המינימום שלו. יש לזה השלכה אחת חשובה: זה הופך את הדיון והמו"מ הפוליטי לעקר. קח למשל את החרדים בתור דוגמה. אתה מדבר על לימודי ליבה. הם יודעים שמדובר בשינוי אורח החיים שלהם. קח למשל את הערבים. מנסים לצייר אותם כשמאל, ליברלים, דתיים. למעשה הם בעיקר ערבים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |