בתשובה לeasy, 08/11/22 8:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא חושב שיש בעיה עם חוק המאפשר למי שהוגש נגדו כתב אישום לכהן כרוה"מ. אי אפשר לצאת מההנחה שלא יתכן שהפרקליטות תגיש אישומים נגד אדם חף מפשע. במידה וניהול המשפט פוגע בתפקוד רוה"מ אפשר להחליפו בכלים לא משפטיים. נ.ב. שוב הפגנות בלפור? מדוע צריך להעיק על הבריות ולהעמיס על כוחות הביטחון, בזמן שאתה יכול לבטא את דעתך באופן חופשי במדיה התקשורתית? מתי חובה להפגין ברחוב? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של ראש ממשלה הפרקליטות לא מחליטה לבדה - היועמ''ש מחליט על פתיחת חקירה משטרתית, על הגשת כתב אישום ומבצע שימוע. אם אתה חושב שיש מקום למדרגת אישור נוספת (למשל, שופט בית המשפט העליון שיעבור על התיק ויחליט אם יש סבירות מספיק גבוהה להרשעה) אפשר להוסיף גם את זה. כפי שראינו, לראש ממשלה שעומד לדין יש יותר מדי כוח להשפיע על מהלך המשפט, להשמיץ את הפרקליטות, את היועמ''ש ואת השופטים, לאיים (במרומז או במפורש) על המערכת המשפטית ובאופן כללי, לפעול למען טובתו האישית ולא לטובת המדינה. דבר כזה אסור שיקרה. להפגין זאת לא חובה, זאת זכות, בדיוק כמו כל הבעת דעה או השתתפות בבחירות. הפגנות הן חלק מהדמוקרטיה וכל עוד אפשר להפגין, אני מתכוון לממש את זכותי לעשות כך כאשר המדינה או העומדים בראשה פועלים בניגוד לדעתי. מי שחושב שאין מקום להפגנות, לא מאמין בדמוקרטיה מהותית אלא בדמוקרטיה פורמלית, שבה תוצאות הבחירות הן הדבר היחיד שחשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לפחות לא לוקח את זכותך להפגין ברחוב. השאלה היא מה היתרון של הפגנה ברחוב על פני כתיבת תגובה לעיתון וכל האפשרויות האחרות שיצר העולם המודרני. הטיעון לגבי אישור כתב האישום נגד הבכירים הוא טיעון חזק מאד. יש חוסר שיוויון built-in ביחס מערכת המשפט לבכירים ולאזרח מן השורה. הסיכוי שהפרקליטות תגיש כתב אישום שאין בו כלום כנגד רוה"מ באמת קלוש. אני חושב שהעניין כאן הוא יותר שהמשפט האמיתי של רוה"מ הוא ע"י הציבור. לגופו של ה"צדק" החוק אינו אלא ביטוי משוכלל של אמות המידה של הציבור. במידה והציבור סבור שרוה"מ "זכאי" להמשיך בכהונתו, הוא ישנה את החוק וביה"מ יצטרך גם הוא לזכות את הנאשם. הדחת רוה"מ ע"י הגשת כתב אישום בלבד עשוייה להיות הענקת כוח יתר לזרוע השיפוטית ע"פ הזרוע המבצעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא שהפגנה של אלפי אנשים יוצרת תהודה הרבה יותר חזקה מאלפי מכתבים לעיתון, ציוצים בטוויטר או פוסטים בפייסבוק. יותר מזה, היא נותנת תחושה למפגינים שהם לא לבד במאבק, שיש עוד אלפים שהעניין חשוב להם מספיק כדי לצאת בערב מהבית, לנסוע עשרות קילומטרים כדי למחות, שלא מדובר בקומץ משוגעים שיצאו מדעתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לארגן עצומות. להפגנות יש יותר תהודה, אבל בעיקר בקרב אנשים המתנגדים למפגינים. ההשתוללות המופקרת במרחב הציבורי, אפילו של ארגוני הנכים, עוררה אצלי אנטיפטיה למטרותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפגנה לא חייבת להיות אלימה ולא חייבת לגרום נזק לרכוש פרטי וציבורי או לחסום כבישים ומסילות. לעצומות אין אחוז מהתהודה של הפגנות ואתה ממש לא מבין (או לא מודע) כמה עידוד וכוח המפגינים עצמם שואבים מהחוויה שבלהיות חלק מקבוצה גדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבין ועכשיו גם מודע. אני פשוט סבור שחשוב יותר לפעול במסגרת מפלגתית מאורגנת ותכליתית. להדר מוכתר הצביעו למעלה מ-8000 מצביעים. היכולת לכנס כמה אלפי מפגינים אינה בהכרח מעידה על עוצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא מדובר רק על הפרקליטות. בניגוד לסתם שר, ראש הממשלה הוא בהכרח חבר כנסת. לכן הגשת כתב אישום נגדו מחייבת את חציית המשוכה של החסינות: אם חברי הכנסת חושבים שמדובר על התנכלות, הם יכולים לסרב להסיר את החסינות, ולא יעזור בית דין (ע״ע אמסלם). רוב של נציגי העם תמך בהסרת חסינותו של נתניהו (ולכן הוא נמנע מהעמדת השאלה הזו לבחינה והסיר בעצמו את חסינותו). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |